שיחה יד

536שיחה יד

ראש השנה

נוסח המברק ששלח כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת ר"ה היתשמ"א

ברבת כ"ק אדמו"ר שליט"א אחרי קרואת הפ"נ כללי 537מתוך שמחה וטוב לבב, ולמטה מעשרה טפחים, ובמהרה בימינו ממש.

538יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, ובעגלא דידן.

יעדערער עם כל בני ביתו וכל השייך אליו, זאֶָל האָבן, בתוככי כלל ישראל, א כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בטוב הנראה והנגלה.

ודבר בעתו מה טוב -- אָז עס הויבט זיך אַן א שנת הקהל, ,הקהל את העם האנשים והנשים והטף" **.

און מ'זאֶל זוכה זיין בקרוב ממש צו מקיים זיין מצות הקהל בשנת תשמיא (בשנת הקהל זו) בבית המקדש שיבנה במקומו ***, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

ובכללות -- אַ כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה \מא1קה בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים, 539ב"ה, ימי חודש אלול, ה'תש"מ ברוקלין, 1.י.

נשי ובנות ישראל בכל מקום ומקום

ה' עליהן תחיינה ברכה ושלום:

בהמשך להמדובר במה פעמים בשנה זו על דבר גודל הענין והגדולה בברכת ה' בבנים ובנות -- בנים ובנות קדושים וטהורים ההולכים בדרך ה' ועוסקים בתורה ומצוות -- מילוי מצוה ראשונה בתורתנו, תורת-חיים,

אשר גם הסדר בתורה תורה והוראה היא, פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה;

ובקשר עם ימי רצון אלה דחודש אלול, חודש הרחמים, אשר ,המלך -- מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא -- בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות" כו', כביאור ופירוש רבנו הזקן בפ' ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה,

החודש הזה שהוא תקופת השנה והכנה לראש השנה, שנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה,

הרי כאן המקום להדגיש נקודה מיוחדת בנושא זה דברכת הבנים ובנות וענינו בראש-השנה, מיוסד על קריאת התורה בשני ימי ראש-השנה,

אשר הקריאה ביום הראשון התחלתה ,וה' פקד את שרה כאשר אמר, וכביאור חכמינו ז"ל, אשר בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה,

והקריאה ביום השני תוכנה -- שקבע אבינו הראשון, אחד הי' אברהם, איך שיחנכו הוא ושרה אמנו את בנם לשמור דרך ה' ועד למסירות נפש ממש, ובמדרגתם הם, כביאור חכמינו ז"ל וילכו שניהם יחדו, שמסירות נפש של אברהם ושל יצחק היתה יחדו ובשוה, אשר מס"נ זו המשיכה והביאה ברכת ה' ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך גו

ומובז וגם פשוט, אשר סיפורי התורה הרי הם הוראה בחיים בעולמנו זה, וכמו שהתורה היא נצחית כן ההוראה לזרע אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה, עד סוף כל הדורות.

ואחת מנקודות העקריות בהוראה האמורה, כמובן וגם פשוט, היא להרבות בפעילות לביסוס והפצת קיום מצות פרו ורבו, ובהקדמת קיום עניני טהרת המשפחה של גוי קדוש וטהור, אף כי בדרכי נועם ובדרכי שלום כמו בכל עניני התורה, אבל בתוקף המתאים למילוי ציוויי ה', מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אשר בראש 540השנה כל אחד ואחת מישראל מקבלים עליהם מלכותו מחדש, ברצון ובשמחה, ולשמור כל מצותיו,

כולל קיום המצוה אשר עיקר היא בתורה -- ואהבת לרעך כמוך, הזכות. והחובה של כל אחת מהן להשפיע בכל הסביבה ובכל מקום שידן מגעת בכלי הענינים האמורים, וגם כן מתוך שמחה וטוב לבב.

בכבוד ובברכת הצלחה רבה בכל האמור ובברכת כתיבה וחתימה טובה לכל אחת מהן ולמשפחתה שיי

/מקום החתימה/

מאשר הנני קבלת מכתב כת"ר מג' דחד"ז, ואתו רוב הסליחה על עכוב המענה שלי עד עתה, מפני ריבוי הטרדות ובפרט בימים דלפני ולאחרי ימי הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ימי התעוררות והתועדות ההולכים בעקבותיו להוסיף פעולה בזה אשר הורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו נס"ו (לשון רבנו הזקן באגה"ק סי" כיז).

והעיר כת"ר במכתבו, במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר דיום א' דר"ה תש'ג, בו כותב וזיל: צריכים לומר דכשחל ר"ה בשבת אז הנה לא יש החיוב דמצות תקיעת שופר ולא שדחו אותה. וקשה לכת"ר ממס' יבמות צ' עיב בפרש"י ד"יה שופר, דכתב שם דמבטלין תק"ש בשבת מדרבנן. שהרי מזה מוכח דמצוה דתק"ש היא גם בשבת.

וצ"ע בדברי כת"ר, דלמה ממרחק יביא לחמו, הרי בסוגיא זו עצמה, ובזה מתחיל כ"ק מו"ח אדמו"ר מאמרו -- והוא בר"ה כ"ט עב -- אומר, דרבנן הוא דגזור על תק"ש בשבת (ואולי מדייק כת"ר כי בר"ה הלשון מדאורייתא מישרא שרי, משא"כ ברש"י דיבמות הביטוי מצות עשה -- אבל הרי גם ברש"י לא קאמר מ"ע בשבת, ובמילא גם שם יש לפרש דבשבת רק מישרא שרי).

והנה מאמר זה -- מיוסד על מאמר רבנו הזקן אשר בלקוטי תורה דברים נ"ו ע'א, ומאמר בנו האדמו"ר האמצעי בסידור שער התקיעות (כמו שציינתי בהערותי למאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר). וע"פ כלל רז"ל דברי תורה כו' ועשירים במקום אחר, הנה יש להוסיף ביאור במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ע"פ המבואר שם. וז"ל (לקו"ת נ"ז ריש ע"ב) ושבשבת נמשך מצ"ע כו' ממילא אינו נצרך לשופר כו' וע'כ נדחת מצות עשה של שופר בשבת. ועוד יותר מבואר בסידור (שער התקיעות רמג ריש עמוד ד) וז'יל: מדאורייתא לא בטלה מצות תק"ש גם בשבת אך מדרבנן.

שמכ"ז מוכח, שגם במאמרים אלו, אין הכוונה שאין מצות עשה דתק"ש כלל בשבת, אלא רק שאינו דומה ההכרח בזה כמו כשחל באמצע השבוע, כי בשבת נמשכים הענינים גם בלא תק"ש, ולכן לולא הגזירה או קודם הגזירה תקעו גם בשבת בשופר, וגזירה דרבנן יכלה לבטל זה.

541וזאת למודעי, אשר גם ע"פ נגלה, הנה גזירת רבה -- דשמא יעבירנו -- לבדה

לא היתה -- מבטלת תק"ש בשבת וכמבואר בתוס' ר"ה שם. ויעוין ג"כ היטב בלשון

הרמב"ם הל' שופר פ"ב הלכה ו': אע"פ שהתקיעה כו' ולמה אין תוקעין כו'. ולכאורה

הוא אריכות לשון שלא במקומו ומובן ע"פ דעת התוספת, וכן ממ"ש רבנו הזקן בשו"ע סי' תקפ''ח סעיף ד'*, וראה ג'כ במחצית השקל שם ובמקומות שציין ...

(ממכתב כ"א תמוז תשי"ד)

במענה על מכתבו מכ"ז תמוז, הנה מה שלא הבאתי מירושלמי דר"ה רפ"ד בהנוגע להאמור במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בר"ה תש"ג מפני שלדעת הירושלמי מה דאין תוקעין בשופר בר"ה שחל להיות בשבת הוא מן התורה ולא מדרבנן והוא כקס"יד דרב חמא בר חנינא בש"ס דילן, ויעוין ג'כ בספרא פ' בהר (והובאה דרשה זו גם בירושלמי שם) אף שכמה ממפרשי הספרא אומרים שבספרא אינו אלא אסמכתא ועיין ג"כ בפני יהושע ר"ה רפ"ד בזה, ובכל אופן אין הירושלמי שייך למאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר, ומה שר"ל דהירושלמי לא סבירא ליי גזירה דרבה והוא על דעתו דבן עזאי וכמובא בירושלמי שבת והועתק ג'יכ בתוס' שבת ה' עיב, הנה אא"ל כן כי הרי גזירה דרבה היינו ג"כ טעמי' דמגילה ולולב והרי שם אין לימוד מפסוק, וגם להירושלמי סבירא לי' דאסור, וכסתם משנה, מה שהי' הרי"ף תוקע בר"ה שחל להיות בשבת, הרי מבואר טעמו כי לדעתו עתה תוקעין בכל מקום שיש בי"ד חשוב

אעיפ שאינו סמוך ועיין ר"ן ריטביא ומלחמות, בר"ה שם... (ממכתב ג' מנ"א תשי"ד)

.. במייש שמוכח במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר, דר"ה שחל בשבת ליכא תק"ש מן התורה וכדעת הירושלמי, הנה כבר ציינתי שכ"ק מו"ח אדמו"ר כותב בפירוש שזהו רק מדרבנן וכן כותבים בפירוש האדמורי"ם שקודמים לו בענין זה ועד לאדמו"ר הזקן ועוד זאת שבמאמר הנדפס בהסידור הנה מבואר ג"כ מפני מה תוקעין בשופר מן התורה ורק רבנן גזרו בזה יעויין שם.

ומיש אני לעיין בפני יהושע רפ"ד דר"ה, הוא מפני שנמצא שם דבר פלא שכנראה סבירא לי' שגם להש"ס בבלי יש מקום לפרש דגם מן התורה אין לתק"ש

בשבת אשר לע"ע לא מצאתי לו חבר בזה... (ממכחתב כ"ז מנ"א תשי"ד) 542על של עתה באתי, לשלוח בזה איחולי לשנה טובה ומתוקה, לו ולכל אשר לו, בכל מילי דמיטב.

ובימים אלו אשר המאור קרוב אל הניצוץ וכל יחיד הוא כציבור דכל השנה (ר'"ה יח, א) גדולה ביותר אחריות וחובת כל איש בעל השפעה לנצל השפעתו בכל סביבתו לחזוק התורה והיהדות.

נוסף בשנה זו שיו"ט של ריה חל להיות בשבת, דתחלת וראש השנה הוא כד מתעטרין בנשמתין חדתין ומברכין בחדוה בנהירו דאנפין (זח"ב קלה, ב).

ב"ה, ח"י אלול, ה'תשליז ברוקלין, 1.י.

הנהלת ישיבת בוענאס איירעס ה' עליהם יחיו שלום וברכה:

בנועם קבלתי הידיעה על דבר חנוכת בית-המדרש של הישיבה, ויהי רצון שתהי' בשעה טובה ומוצלחת.

ודבר בעתו, שחגיגת חנוכת הבית תתקיים בסמוך לראש השנה, שאז שוב נתחדש בנין כל העולם כולו, מתחיל מהבנין של עולם קטן זה האדם, על ידי שמקבל עליו מלכות מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וממליכו בכל העולם כולו, לעשות את העולם דירה לו ית' בתחתונים, כפתגם חכמינו ז"ל.

543במענה על מכתבו בו מודיע אשר היום ג' ניסן נתמלאו לו טו"ב שנה, הנה יהי רצון מהשי"ת שיגדל בגו"ר גם יחד, ויהי' חסיד ירא שמים ולמדן מתאים לכוונה האמיתית והוריו שיחיו ירוו ממנו ומשאר ילדיהם שיחיו רוב נחת חסידותי.

ידוע הנמצא בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר מהנכון לקבל איזה זהירות נוספת בראש השנה. ויש ללמוד מזה ג"כ על ראש השנה הפרטי בזמן הפרטי דכל אחד, היינו יום ההולדת -- שאז מתחלת שנה חדשה הפרטית -- לקבל על עצמו איזה

זהירות נוספת, ויש להתחיל בזה בהוספת שיעור בדא"ח. (ממכתב ג' ניסן תשי"ג)