שיחה ב
הערות
עמוד 454
- 14. לקוטי הופפות/ מכתבים כלליים לריה שיחות
- 2. *) להעיר שזהו מספר שלם של שבועות. ובקביעות דהשנה -- גם ר"ה שלאחריו חל בש"ק.
- 3. **) ראה ג"כ מכתב ב' דר"ח אד"ר, תשל"ג (נדפס בלקו"ש חי"א ע' 310 ואילך).
- 4. עיבור: להעיר שבעיבור ישנו סוד העיבור (וראה רמב"ם שם פי"א ה"ד). ובירוש' סנהדרין (פ"א היב): בסוד עמי לא יהיו זה עיבור. ונת' בלקוטי לוי"צ אגרות ע' קטו.
- 5. כדי אויסצוגלייכן: ראה רש"י ראה (טז, א) שזהו פשוטו של מקרא. -- וברמבים שם רפ"ד כדי שיהא הפסח כו' -- משא"כ ע"ד הפשט ,שמור את חודש האביב" הוא ענין בפ"ע, ואביב שייך לעומר (ויקרא ב, יד), ולכן בפרש"י: עומר.
- 6. זרע .. ישבותו: בראשית ח, כב. פדר"א רפ"ת.
עמוד 455
- 1. לקוט' הוספות/ מכתבים כלליים לרזה שיחות 15
- 2. - % 4
- 3. * * +,
- 4. ער גיט נאַך אַן .אָדרויף": רק בחלק משנות העיבור, אבל לא בכולם. ראה מפרשי הרמב"ם שם.
- 5. נשתלשלו מהן: תניא רפ"ג. וראה פרדס שער טז בתחלתו.
- 6. כל .. עבידת": זח"ג צד, ב. וראה וח"א רסד, ב, שכל יום ויום יש לו כחו. ובשוית הרשב'א ח'א סתכ"ג.
- 7. בעט .. מיטלען: במדב"ר פי"ב, ג.
- 8. ווייל .. ה': רמב"ם סוף הלי לולב. וקיין או"ת סד"ה תבא (נו, ג). וראה מכתב ח"י אלול תשל"ה (מכתב שלפנ"ז).
עמוד 456
- 1. חכמינו .. קרוב: ר"ה יח, א. בארוכה ראה אוה"ת לשבת שובה (א'תסא ואילך).
- 2. עשרת ימי חשובה: עפמש"כ בכתר ש"ט סשי"ב -- מובן גודל ענינם בזמן הגלות.
- 3. קירוב .. ניצוץ: קונטרס העבודה ספ"ה. ובקנין החיים (תרפ"ח) פי"ג: התגלות המאור אל הניצוץ (וצע"ק מעט"ר נג, א). וראה אוה"ת דברים ע' א'תסו. עוד פי': בהמצאו, קרוב -- הגפה'א.
- 4. דורך .. זאַל זיין .. אויך אַלעס: וכמו שהוא בזה שהם ,נבראים מאין ליש וחיים וקיימים* (אגה"ק סל'א. וראה שם הטעם).
- 5. .אלקינו" -- שתמליכוני: ראה טושו"ע או"ח ס"ה.
- 6. שתמליכוני עליכם: ר"ה טז, א. וראה שו*ע אדה*ז רסתקפ"ב (מרש"י ברכות יב, ב) שבכל עשי"ת הקב"ה מראה מלכותו כו'. ובפע"ח ובסי' האריז"ל ובכ"מ -- שכל עשי"ת הוא בנין המלכות.
- 7. בגלוי פועל: ולא כבהזמן דאותותינו לא ראינו (תהלים עד, ט) אף שישנם.
- 8. פועל .. הארץ: תהלים שם, יד. וקאי על ,מלכי מקדם" שלפניו.
- 9. בקרב הארץ: באגה"ק סכ"ח משמע שזהו גם במקום שליטת ג' קליפות הטמאות.
- 10. זיינען שטענדיק: כי (רמב"ם הל' ביהב"ח ספיו) קדושתן ,מפני השכינה כו' אע"פ ששוממין (כ"ה בדפוס רומי ולא כבדפוסנו ,ששמומין". וכן הוא גם בדפוסנו ברמב'ם הל' תפלה פי"א הי"א) בקדושתן הן עומדים".
תניא, ליקוטי אמרים ג׳ - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, כָּל בְּחִינָה וּמַדְרֵגָה מִשָּׁלֹשׁ אֵלּוּ: נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה – כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר בְּחִינוֹת, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר סְפִירוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁנִּשְׁתַּלְשְׁלוּ מֵהֶן, הַנֶּחְלָקוֹת לִשְׁתַּיִם, שֶׁהֵן: שָׁלֹשׁ אִמּוֹת וְשֶׁבַע כְּפוּלוֹת; פֵּירוּשׁ, חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, וְשִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן: חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת כוּ׳.
וְכָךְ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, שֶׁנֶּחְלֶקֶת לִשְׁתַּיִם: שֵׂכֶל וּמִדּוֹת.
הַשֵּׂכֶל כּוֹלֵל: חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, וְהַמִּדּוֹת הֵן: אַהֲבַת ה׳ וּפַחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ וּלְפָאֲרוֹ כוּ׳.
וְחָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת נִקְרְאוּ אִמּוֹת וּמָקוֹר לַמִּדּוֹת, כִּי הַמִּדּוֹת הֵן תּוֹלְדוֹת חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת:
וּּבֵיאוּר הָעִנְיָן, כִּי הִנֵּה הַשֵּׂכֶל שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת, שֶׁהוּא הַמַּשְׂכִּיל כָּל דָּבָר – נִקְרָא בְּשֵׁם ״חָכְמָה״, ״כֹּ״חַ מָ״ה״.
וּכְשֶׁמּוֹצִיא כֹּחוֹ אֶל הַפּוֹעַל, שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בְּשִׂכְלוֹ לְהָבִין דָּבָר לַאֲשׁוּרוֹ וּלְעָמְקוֹ, מִתּוֹךְ אֵיזֶה דְּבַר חָכְמָה הַמּוּשְׂכָּל בְּשִׂכְלוֹ – נִקְרָא ״בִּינָה״.
וְהֵן הֵם ״אָב״ וָ״אֵם״ הַמּוֹלִידוֹת אַהֲבַת ה׳ וְיִרְאָתוֹ וּפַחְדּוֹ.
כִּי הַשֵּׂכֶל שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת, כְּשֶׁמִּתְבּוֹנֵן וּמַעֲמִיק מְאֹד בִּגְדוּלַּת ה׳, אֵיךְ הוּא ״מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״ וְ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״ וְ״כוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב״ נוֹלְדָה וְנִתְעוֹרְרָה מִדַּת יִרְאַת הָרוֹמְמוּת בְּמוֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, לִירֹא וּלְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מִגְּדוּלָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ שֶׁאֵין לָהּ סוֹף וְתַכְלִית, וּפַחַד ה׳ בְּלִבּוֹ.
וְשׁוּב יִתְלַהֵב לִבּוֹ בְּאַהֲבָה עַזָּה כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ, בַּחֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה וּתְשׁוּקָה וְנֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה, לִגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא.
וְהִיא כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ, כְּדִכְתִיב: ״נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי וְגוֹ׳״.
וְהַצִּמָּאוֹן, הוּא מִיסוֹד הָאֵשׁ שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַטִּבְעִיִּים, וְכֵן הוּא בְּעֵץ חַיִּים, שֶׁיְּסוֹד הָאֵשׁ הוּא בַּלֵּב, וּמְקוֹר הַמַּיִם וְהַלֵּיחוֹת מֵהַמּוֹחַ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים שַׁעַר נ׳, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁנִּקְרָא מַיִם שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית.
וּשְׁאָר הַמִּדּוֹת כּוּלָּן, הֵן עַנְפֵי הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְהַדַּעַת, הוּא מִלְּשׁוֹן ״וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה״, וְהוּא לְשׁוֹן הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְחַבְּרוּת, שֶׁמְּקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק מְאֹד, וְיִתְקַע מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּחוֹזֶק בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וְאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ.
כִּי אַף מִי שֶׁהוּא חָכָם וְנָבוֹן בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הִנֵּה אִם לֹא יְקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ וְיִתְקַע מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּחוֹזֶק וּבְהַתְמָדָה – לֹא יוֹלִיד בְּנַפְשׁוֹ יִרְאָה וְאַהֲבָה אֲמִיתִּית, כִּי אִם דִּמְיוֹנוֹת שָׁוְא.
וְעַל כֵּן, הַדַּעַת הוּא קִיּוּם הַמִּדּוֹת וְחַיּוּתָן, וְהוּא כּוֹלֵל חֶסֶד וּגְבוּרָה, פֵּירוּשׁ, אַהֲבָה וַעֲנָפֶיהָ וְיִרְאָה וַעֲנָפֶיהָ:
שולחן ערוך, אורח חיים ה׳ - הטקסט מספריא
יְכַוֵּן בַּבְּרָכוֹת פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת, כְּשֶׁיַּזְכִּיר הַשֵּׁם יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ קְרִיאָתוֹ בְּאַדְנוּת, שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל וִיכַוֵּן בִּכְתִיבָתוֹ בְּיוֹ"ד הֵ " א שֶׁהָיָה וְהֹוֶה וְיִהְיֶה. וּבְהַזְכִּירוֹ אֱלֹהִים יְכַוֵּן שֶׁהוּא תַּקִּיף בַּעַל הַיְכֹלֶת, וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם:
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״א:י״א - הטקסט מספריא
בתי כנסיות ובתי מדרשות שחרבו בקדושתן הן עומדות שנאמר והשימותי את מקדשיכם אף על פי שהן שוממין בקדושתן הן עומדין וכשם שנוהגין בהן כבוד ביישובן כך נוהגין בהן בחורבנם חוץ מכיבוד וריבוץ שאין מכבדין אותן ואין מרביצין אותן עלו בהן עשבים תולשין אותם ומניחין אותן במקומן כדי שיראו אותן העם ותעור רוחם ויבנום.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לט ‹ הוספות - מכתבים ושיחות ‹ ער"ה ‹ 341 לקו"ש חי"ד ע' 454