שיחה ה
408שיחה ה
מוכרחה להיות בחיינו, חיים אחידיים, מיוסדים וחדורים רעיון אחד, והוא: ישראל אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד.
שבת הארץ שבת להוי' מוכרחת להיות בכל ענינינו, גם לאכלה גם לבהמתך.
אך ורק באופן חיים כאלה הי' קיומנו עד עתה, ועל ידי החלטה להביא הנהגה זו בפועל בחיים היום"יומיים גם להבא, נזכה לכתיבה וחתימה טובת לשנה טובה ומתוקה בטוב הגראה והנגלה.
המברך ומתברך בכתיבה וחתימה טובה 7
אויפן שוועל פון נייען יאֶר, שנת תשי"ג הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה, שיק איך מיין ברכה לשנה טובה ומתוקה לכל אחינו ואחיותינו בני ובנות ישראל באשר הם שם, ה' עליהם יחיו.
409בזכות זה וועט אונז השם יתברך מזכה זיין מיר זאָלן גאָר אינגיכן קענען מקיים זיין די מצוה פון הקהל אין בית המקדש בירושלים הבנ" עַל ידי משיח צדקנו, בב"א. המברך ומתברך בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקת בגשמיות וברוחניות
6.7
ב"ה, ח"י אלול, ה'תשי"ב ברוקלין, נ.י. אל אחינו ואחיותינו, בני ובנות ישראל, די בכל אתר ואתר, ה' עליהם יחיו, שלום וברכה:
לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני שולח לכל אחינו ואחיותינו, בני ובנות ישראל, באשר הם שם, ה' עליהם יחיו, ברכה חמה להכתב ולהחתם לשנה טובה ומתוקה.
מקץ ובמועד שנת השמיטה, האי שתא, נזכרים אנו בזאת המצוה עמוד חזק ויסוד גדול בדת, מצות הקהל, אשר כל העם האנשים והנשים והטף היו נקהלים במקום המקודש, שיבנה בב'א, לשמוע פרשת קבלת מלכות שמים. קבלת עול מצות, קבלת בריתות של תורה ומשמיע לרבים
עשר תעשר. ואף על פי שבכל עת ובכל שעה מצווים אנו בחינוך הבנים והבנות
לשמור דרך ה', הנה מקץ ובמועד שנת השמיטה מצווים אנו בזה ביתר שאת ובתוספות התעוררות. וכמו שנאמר: ובניהם גו' ישמעו ולמדו ליראה
את ה'. ובטח אשר בימים הנוראים ובימי חג הסוכות, ימי הקהל. הבע"ל,
הערות
עמוד 408
- 1. ב'ה, ח"י אלול, ה'תשי"ב ברוקלין, 5.1 אל אחינו ואחיותינו, בני ובנות ישראל, די בכל אתר ואתר, הי עליהם יחיו, שלום וברכה :
עמוד 409
- 1. עמוד . . בדת : חעוך סוף מצות ברי"תי פרשת קבלת . . תעשר: רשיי סוטה מא, א. וברמבי"ם הל' חגיגה רפ"ג : פרשיות שהן מזרזות אותן במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת.
משנה תורה, הלכות חגיגה ג׳ - הטקסט מספריא
מצות עשה להקהיל כל ישראל אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת שנאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסכות בבוא כל ישראל לראות וגו' הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו':
כל הפטור מן הראייה פטור ממצות הקהל חוץ מן הנשים והטף והערל אבל הטמא פטור ממצות הקהל שנאמר בבוא כל ישראל וזה אינו ראוי לביאה והדבר ברור שהטומטום והאנדרוגינוס חייבין שהרי הנשים חייבות:
אימתי היו קורין במוצאי יום טוב הראשון של חג הסכות שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית והמלך הוא שיקרא באזניהם ובעזרת הנשים היו קורין וקורא כשהוא יושב ואם קרא מעומד הרי זה משובח מהיכן הוא קורא מתחילת חומש אלה הדברים עד סוף פרשת שמע ומדלג לוהיה אם שמוע וגו' ומדלג לעשר תעשר וקורא מעשר תעשר על הסדר עד סוף ברכות וקללות עד מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב ופוסק:
כיצד הוא קורא תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם ומביאין בימה גדולה ושל עץ היתה ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים והמלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכל ישראל העולים לחג מתקבצין סביביו וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן וסגן לכהן גדול וכהן גדול למלך כדי להדרו ברוב בני אדם והמלך מקבלו כשהוא עומד ואם רצה ישב ופותח ורואה ומברך כדרך שמברך כל קורא בתורה בבית הכנסת וקורא הפרשיות שאמרנו עד שהוא גומר וגולל ומברך לאחריה כדרך שמברכין בבתי כנסיות ומוסיף שבע ברכות ואלו הן:רצה ה' אלהינו בעמך ישראל וכו' מודים אנחנו לך וכו' אתה בחרתנו מכל העמים וכו' עד מקדש ישראל והזמנים כדרך שמברכין בתפלה הרי שלש ברכות כמטבען רביעית מתפלל על המקדש שיעמוד וחותם בה בא"י השוכן בציון חמישית מתפלל על ישראל שתעמוד מלכותם וחותם בה הבוחר בישראל ששית מתפלל על הכהנים שירצה האל עבודתם וחותם בה בא"י מקדש הכהנים שביעית מתחנן ומתפלל בה כפי מה שהוא יכול וחותם בה הושע ה' את עמך ישראל שעמך צריכין להושע בא"י שומע תפלה:
הקריאה והברכות בלשון הקדש שנאמר תקרא את התורה הזאת בלשונה אף על פי שיש שם לועזות:
וגרים שאינן מכירין חייבין להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל:
יום הקהל שחל להיות בשבת מאחרין אותו לאחר השבת מפני תקיעת החצוצרות והתחינות שאינן דוחין את השבת:סליקו להו הלכות חגיגה בס"ד:
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך ו ‹ א'תתמט לקו"ש ח"ט ע' 408

