שיחה ג
248שיחה ג
ראש חודש -- ט' מנחם-אב
ב"ה, ר"ח מנחם-אב ה'תשכ"ג
שלום וברכה !
,..ומשנכנס חודש מנחם אב, יהי רצון שאבינו אב הרחמים ינחם את עמו ישראל בנחמה כפולה, וכמבואר בדברי רז"ל בזה.
וכמו שהי' בהענין שגרם לגלות, הוא שבירת הלוחות, שנחמתו ה" בפלים לתושי".
וייל אשר בדורות אלו האחרונים, שכדברי האריז"ל מצוה לגלות זאת החכמה, ובפרט מעת נתפרסמה אגה"ק של כ"ק אדמו"ר הבעש"ט, שנודע לכל, שביאת מלכא משיחא תלוי' בהפצת המעינות חוצה,
והרי הפרסום בודאי ובודאי שע"פ השגחה העליונה הוא, ובמכש'כ וקיו מענין ההשגחה פרטית שישנה בכל פרטי העולם, וכפי שנתבאר בתורת החסידות באר היטב,
תבוא הנחמה כפולה ותוקדם ע"י הכפילה והרבוי בלימוד תורת הנגלה והחסידות, וכפס"ד רבנו הזקן, בעל התניא והשו"ע, וכמרומז בשמו -- שני אור, ואין אור אלא תורח.
אשר השנה שנת המאה וחמשים להסתלקות של.
249בסיום ההפטרה נאמר: ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה. ומכיון שכל הענינים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתינו עכשיוי, לזאת הצעתי ובקשתי אשר ינצלו הימים האלו, ובפרט את היום דת"ב, לעשות ולהוסיף ב;משפט" (היינו בלימוד התורה -- כמבואר בד"ה ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה.) וב,צדקה".
ב' ענינים אלו -- ה"ה שני הסוגים הכלליים בעבודת האדם, אתם קרוים אדם 5 תורה (משפט) ומצות (צדקה י) ; בספירות -- ז'א ומלכות י.
והנה העשי' והעבודה בפרטיות ה"ה בג' קווין. ובנדו"ד במיוחד -- לפי המבואר בהגהות הצ"צ לד"ה זהי, שהטעם לזה ש,ציון במשפט (דוקא) תפדה" הוא -- לפי ש,המשפט הוא דוקא בשלשהי . . דהיינו חג"ת . . כדי שיאיר עי"ז ממקום עליון ביותר" -- צריך לנצל ימים אלו במעשה ועבודה בג' הקווין קו הימין וקו השמאל וקו האמצעי' -- בספירות חג"ת -- בתורה עבודה וגמ"ח *'.
ההשתדלות בקו העבודה שנוגע בהמצב דימים אלו ביחוד, הוא -- השתדלות יתירה במצות תפילין
[השייכות לקו העבודה (נוסף על הענין דכל הקורא ק"ש בלא תפלין כאלו הקריב כו'*), כי מעיקרי מצוה זו הוא -- כפס"ד השו"ע :י -- לשעבד הלב והמוח. ו(לכן) גם, תפלה ותפלין הם משרש אחד]
שמביאה, כפסק חז"ל:י, ל,וטרף זרוע אף קדקוד". שזהו גם הסיום והחותם של פירש"י דפרשתנו פ' חזון, והרי ,הכל הולך אחר החתום"''.
ואף שבכ"מ כעת הוא הפסקת האש -- הרי גם שם זקוקים לסגולת תפלין ד,וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך":, בכדי לבטל את מחשבתם הרעה של קצתם -- בניצול הפסקה ושביתה זו.
1) תניא רפליז.
2) מאמר שנאמר ע"י אדה"ז ערב ת"ב שחל באותה שגה (כבשנה זו (תש"ל)) ביום ג', ונדפס בלקו"ת לש"פ דברים (נדפס גם בקונטרס בפ"ע עם הגהות הצ"צ (נדפסו גם באוה"ת דברים ע' כח ואילך).
3) יבמות סא, רע"א.
6 ראה תניא רפל"ז (מחי ב). וראה גם לקו"ת חברים א, ד (בענין ושבי' בצזקה) : כללות המצות שנקראו צדקה.
5) אגה"ק ס"כ (קלא, א). וראה גם לקו"ת אמור לד, רע"ג. ובכ'"מ.
66 בקונטרס שם ע' 8 (אוה"ת שם ע' לב).
ד) ריש מס' סנהדרין.
8 ראה רשימות הצ"צ (לתהלים עה"פ פדה בשלום נפשי -- ריש ע' רח) בענין הפדיון ,שהם ג' שמות . . נמשכים ע"י תורה עבודה וגמ"ח".
6) שהם חג"ת (רשימות הצ"צ שם ע' רד. ובכ"מ).
0) ברכות יד, סע"ב. נתבאר בלקו"ת שלח מא, ג ואילך.
1 סכ"ה ס"א (בשו"ע אדה"ז). שכונה זו היא -- חלק מהמצוה,
2) הלכות קטנות להרא"ש הל' תפלין סטיו. וראה גם בחיי ס"פ מטות. - וראה לעיל ע' 11.
3) ברכות /ע, א
4) תבא כח, יןו"ד. ואמרו רז"ל (ברכות ו, א) אלו תפלין שבראש.
250ועל של פועל באתי בהצעתי:
א) שכאו"א יוסיף בימים אלו בלימוד התורה, ובפרט ביום הת"ב (בענינים המותרים ללמוד בהם ביום זה).
ההוספה בלימוד צ"ל -- בין ביום בין בלילה יי
במקום האפשרי -- לסדר בת"ב משמרות על כל כ"ד השעות וההוספה על המעל"ע. אם אפשר -- ללמוד בשלשה, ומה טוב שיהי' בעשרה*. (ומובן שסידור המשמרות צ"ל באופן שלא יזיק ח"ו לבריאות. ולכן, יהי כל משמר לשעה אחת, ב' או ג'. אחד יכול להשתתף בכמה משמרות. אבל לא במשמרות רצופות).
מהנכון שהלימוד במעל"ע זה יהי' בעניני דיומא וכמחז"ל יי שואלין ודורשין בענינו של יום כו' -- ברשימות כ"ק אדמו"ר הצ"צ למגילת איכה. וברשימות הנ"ל הרי נתבארו ג"כ כמה מחז"ל שבמשנה.
ואף שבד"ה הנ"ל מבואר ענין ציון במשפט תפדה ע"פ מרז"ל ** ,אין הגליות מתכנשות אלא בזכות המשניות" -- הרי, הטעם לזה הוא:י לפי שענין הגלות הוא סילוק בחי' ואו מבחי' ה"א, וע"י לימוד שיתא סדרי משנה ממשיכים בחי' הוא"ו, והרי ענין זה הוא גם בפנימיות התורה שהיא בח" וא"ו (וכידוע יי שגליא דתורה היא בחי' (עה"ד:י, בחי') ה"א, ופנימיות התורה -- בחי' (עַה'ח :י, בחיי) וא"ו),
[ולהוסיף מהמבואר בדא"ח:* בענין משנה אותיות נשמה. ונשמתא דאורייתא ה"ה פנימיות התורה'י כמבואר בזהר פ' בהעלותך את הנרות * אלא שלימוד המשניות כפשוטו הוא דבר השווה לכל נפש],
ובפרט בלימוד דרושי הצ"צ.י, שבהם ישנו החיבור דפנימיות התורה עם גליא דתורה -- יחוד ודה
פליגי כו'.
251ב) שכל אחד ואחת יתרום לצדקה -- במשך ימי אלו ובפרט ביום הת"ב -- כמה פעמים במשך שעות היום, ובפרט -- לפני תפלת שחרית ולפני תפלת מנחה. גם לתרום צדקה קודם נתינת הצדקה שלפני התפלה, בכדי לעורר ולחזק ולהוסיף בפעולת הצדקה שלפני התפלה.
ג) להשתדל במשך ימים אלו, ובפרט ביום הת"ב (בהשעות שמותר להניח תפלין), לזכות יהודים במספר גדול הכי אפשרי במצות הנחת תפלין
ויה"ר מהשי"ת ויברך ה' ויצליח, שע"י עבודתינו בג' קווין אלו, ימהר
קיום היעוד בנוגע לכלל ישראל -- ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה, ויהפכו
הימים האלה לששון ולשמחה בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ועינינו
תראנה כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודא וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה'י.
(משיחת ש"פ דברים, שבת חזן, ה'תש*ל)
6 תהלים סט, לו-לז. וראה הערה למכ' דג' תמוז תש"ל (נדפס בלקו"ש חיח ע' 2), השייכות דיעוד זה לג' הקוין תורה עבודה וגמ"ח.
ה' מנחם אב
ב"ה. מוצש"ק חזוןי אור ליום ה' מנ"א ה'תשל"ב. ברוקלין, 1 .
שלום וברכה ! ביום זה, יום הסתלקות האריז"ל החי, ובפרט במלאת ארבע מאות שנה לההסתלקות,
שעת הכושר היא במיוחד להתבונן בדרכים הישרים אשר -- בלי רבנו הזקן באיגרת הקודש שלו -- הורנו מדרכיו (שלו) ונלכה באורחותיו שלו,
הערות
עמוד 248
- 1. אב הרחמים: ראה לקו"ת שח"ש *, ג.
- 2. הרחמים ינחם : ראה יל"ש עה"פ אנכי אנכי (ישעי" רמז תעד)
- 3. בנחמה כפולה וכמבואר : ראה ויק"ר רפ"י. לקו"ת נצבים מח, א,
- 4. הוא שבירת הלוחות : עירובין גד, א.
- 5. כפלים לתושי": שמו"ר רפמיו.
- 6. שכזברי האריז"ל : ראה אגה"ק ר"ס כוי
- 7. וכפי שנתבאר : וידועה הוכחת כ"ק אדמו"ר הזקן בזה מחולין סג, א. (הובאה ברשימת כ"ק אדמו"ר הצ'יצ לתהלים לו, ז). וראה תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה (היום יום כח חשון).
- 8. הכפילה והרבוי : וכמו כפלים לתושי' -- שהוא כמה פעמים ככה (ראה שמויר שם).
- 9. וכפס"ד רבנו: ראה הל' ת"ת פ"א ס"ד. ובאגה"ק סו"ס כו: וכל איש ישראל יוכל כו הן בנגלה הן בנסתר כו" ומחוייב בדבר.
- 10. וכמרומז בשמו: וכדברי הבעש"ט (מגילת יט' כסלו).
- 11. ואין אור : תענית :, ב.
עמוד 250
- 5. מכיון שמצות תת היא בשחרית וערבית (הל' תי"ת לאדה"ז פייג הייד).
- 6. ראה אבות פ"ג מייו. וראה גם דייה עשרה שיושבין תרפ"ח -- גדפס בסה"מ תשיח ע' 265 ואילך.
- 3. זו) סוף מס' מגילה.
- 8. ראה ויק"ר פ"ז ג וראה גם ב"ב ח, א
- 09. ראה הגהות הצ"צ שם (בקונטרס שם ריש ע' 8. אוה"ת שם ע' לב). וראה גם ברשימות הצצ להושע ע' תמ.
- 0. קונט' עה"ח פי"ד.
- 1. ר"מ פ' נשא (קכד, ב). נתבאר בארוכה באגה"ק סכ"ו. קונט' הגי"ל פי"א ואילך,
- 2. ד"ה אור לי"ד ש"ת פ"ג (ושינ). ובכיימי
- 3. ולהעיר מל' הפסוק (הושע ח, יו"ד) שעליו דחז"ל הניל יתנו בגוים גו'י ויש לקשר זה עם המבואר בכ"מ בענין השם ,תניא". ואכ"מי
- 4. קב, א. וראה גם קונט' הניל פטייו,
- 5. להעיר גם ממחז"ל (איכיר פ"א, נא) : צמח שמו . . מנחם שמו . . ולא
עמוד 251
- 1. * % א
- 2. ש"ק חזון : ענין שבת חזון מהררלוי"צ מברדיטשוב - ראה ברשימות לאיכה ע' מה*.
- 3. חזון : ראה תקו"ז תל"ט בסופו (ובתניא פיי/ד מהקדמת תקו"ז דילג חוזים). ולהעיר מל"ת להאריז"ל לך עה"פ ותרדמה.
- 4. אור ליום : ראה השגת הראב"ד על המאור ריש פסחים.
- 5. יום הסתלקות האריז"ל : ה' מנ"א של"ב (שה"ג להחיד"א, ובכ"מ). וראה תעגית (כו, א) : בה' באב בני פרעוש בן *ודא
- 6. ארבע מאות שנה : ראה תו"א וישלח (כד, ג). סנה' צט, א.
- 7. באיגרת הקודש : סי' זך -- לנחמם בכפליים לתושי' על פטירת כו' מוהר"ר מ"מ ניע (מהאראראק).
- 8. מדרכיו . . באורחותי : החילוק ראה זח"ב רטו, א, לקו"ת שה"ש יכב, ב.
- 9. *) אוה"ת לניך ח"ב ע' א'צז. המו"ל.
משנה אבות ג׳ - הטקסט מספריא
עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה. דע מאין באת. ולאן אתה הולך. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת. מטפה סרוחה. ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא:
רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות. שאלמלא מוראה. איש את רעהו חיים בלעו. רבי חנינא בן תרדיון אומר שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה. הרי זה מושב לצים. שנאמר (תהלים א, א) ובמושב לצים לא ישב. אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שכינה ביניהם שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. אין לי אלא שנים. מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה. שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר שנאמר (איכה ג, כח) ישב בדד וידום כי נטל עליו:
רבי שמעון אומר שלשה שאכלו על שלחן אחד. ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים. שנאמר (ישעיה כח, ח) כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום. אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה. כאילו אכלו משלחנו של מקום ברוך הוא. שנאמר (יחזקאל מא, כב) וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה':
רבי חנינא בן חכינאי אומר הנעור בלילה. והמהלך בדרך יחידי. והמפנה לבו לבטלה. הרי זה מתחייב בנפשו:
רבי נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ:
רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם. שנאמר (תהלים פב, א) אלהים נצב בעדת אל. ומנין אפילו חמשה שנאמר (עמוס ט, ו) ואגודתו על ארץ יסדה. ומנין אפילו שלשה. שנאמר בקרב אלהים ישפוט. ומנין אפילו שנים. שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגומר. ומנין אפילו אחד. שנאמר (שמות כ, כ) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך:
רבי אלעזר איש ברתותא אומר תן לו משלו. שאתה ושלך שלו וכן בדוד הוא אומר (ד"ה א' כט, יד) כי ממך הכל ומידך נתנו לך. רבי שמעון אומר המהלך בדרך ושונה. ומפסיק ממשנתו. ואומר מה נאה אילן זה. ומה נאה ניר זה. מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו:
רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר כל השוכח דבר אחד ממשנתו. מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו. שנאמר (דברים ד, ט) רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. יכול אפילו תקפה עליו משנתו תלמוד לומר (שם) ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך. הא אינו מתחייב בנפשו. עד שישב ויסירם מלבו:
רבי חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת. הוא היה אומר כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת:
הוא היה אומר כל שרוח הבריות נוחה הימנו. רוח המקום נוחה הימנו. וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו. אין רוח המקום נוחה הימנו. רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית. ויין של צהרים. ושיחת ילדים. וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ. מוציאין את האדם מן העולם:
רבי אלעזר המודעי אומר המחלל את הקדשים. והמבזה את המועדות. והמלבין פני חברו ברבים. והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום. והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה. אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים. אין לו חלק לעולם הבא:
רבי ישמעאל אומר הוי קל לראש. ונוח לתשחורת. והוי מקבל את כל האדם בשמחה:
רבי עקיבא אומר שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה. מסורת סייג לתורה. מעשרות סייג לעושר. נדרים סייג לפרישות. סייג לחכמה שתיקה.
הוא היה אומר חביב אדם שנברא בצלם. חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם. שנאמר (בראשית ט, ו) בצלם אלהים עשה את האדם. חביבין ישראל. שנקראו בנים למקום. חבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום. שנאמר (דברים יד, א) בנים אתם לה' אלהיכם. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה. חבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם. שנאמר (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:
הכל צפוי. והרשות נתונה. ובטוב העולם נדון. והכל לפי רוב המעשה:
הוא היה אומר הכל נתון בערבון. ומצודה פרוסה על כל החיים. החנות פתוחה. והחנוני מקיף, והפנקס פתוח. והיד כותבת. וכל הרוצה ללות. יבא וילוה. והגבאים מחזירים תדיר בכל יום. ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו. ויש להם על מה שיסמוכו. והדין דין אמת. והכל מתוקן לסעודה:
רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ אין תורה. אם אין חכמה אין יראה. אם אין יראה אין חכמה. אם אין בינה אין דעת. אם אין דעת אין בינה. אם אין קמח אין תורה. אם אין תורה אין קמח. הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה. לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין. והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. שנאמר (ירמיה יז, ו) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב. אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה לאילן שענפיו מועטין. ושרשיו מרובין. שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו. אין מזיזין אותו ממקומו. שנאמר (ירמיה יז, ח) והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי:
רבי אליעזר בן חסמא אומר. קינין. ופתחי נדה. הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה:
מצוטט ב־5 עמודים
אגרות קודש 2
- כרך כו ‹ ט'תקצו לקו"ש ח"ט ע' 250
- כרך כב ‹ ח'תרנג לקו"ש ח"ט ע' 248
לקוטי שיחות 2
- כרך יג ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה יא ‹ 271 לקו"ש ח"ט ע' 249
- כרך יג ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה יא ‹ 277 לקו"ש ח"ט ע' 249

