שיחה כב

364שיחה כב

עוקרת מגורן זה, ואיך יתקדש כבש זה מפני שישנם תשעה בגורן אחר. במלות אחרות, יציאה בפתח אחר -- קובעת את הגורן. ואין ענין לחלק בזה בין התשיעי והעשירי.

ומ"ש דהל' דהעשירי קדש אפילו לא יצא וכו' -- הגה בכמה ענינים כלל הוא דהוברר למפרע באופן זה או הפכי.

ואיבע"א מפורש, וכמו שציינתי במכתבי הקודם [רש"י כת"י דיה מנין הראוי (בכורות נט' ב') דמת או יצא לפתח אחר. וברש'יי שם ,שלא נתקדש העשירי". ואיירי באין שם אלא י].

ותמי' גדולה מה שמעתיק מספר (שאינו ת"י) שכתב דלשון רש"י זה אינו מדוקדק כי בלא"ה פטור כיון שהעשירי קדש, שהרי מפורש ברש"י שאינו קדוש. ואולי ראה רש"י כת"י ולא ראה רש"י (סתם), ועד"ז הוא בפירוש הר"ח ב"מ ו' סוף עב וז"ל, שיש לו עשר צאן בדיר וכו' קפץ כו' נפטרו במנין הראוי למעשר אע"פ שלא יצא וכו ...

(ממכתב ח' תמוז תש"כ)

אבות פ"א

. . . שוב מצאתי ג"כ בסדה"ד חלק תו"א מע' אבטולמוס, ומציין שם לסי גלגולי נשמות בסוף הספר וחס"ל מעין ה' נהר כ"ה. ומש"כ בכל הנ"ל כדבר ידוע, שאבטליון למד תלמידים שאינם מהוגנים ונעשו צדוקים - צע'ג איפה מסופר זה. ולולא דמסתפינא, הייתי אומר בפשיטות: דבכת"י הראשון הי' כתוב אנט', והכוונה לאנטיגנוס איש סוכו, והמעתיק נתחלף לו בין נו"ן לבי"ת, ופי' הרי"ת אבטליון. אבל קשה לשבש דפוס כל הספרים הנ"ל וגם במדרש תלפיות מע' גלגולים שבכולם כתוב אבטליון . ..

. . . בענין אבטליון וגלגולו -- קשה בעיני להוסיף, כהשערת כת"ר, מדעת עצמנו שורות אחדות. ואם משום קושיא -- הרי שערי תירוצים לא ננעלו. משא'כ בתקון שהצעתי במכתבי, שהמעתיק נתחלף לו אות נ' באות ב' שצורתן דומה ביותר שהיא שגיאה קלה ביותר ובמילא גם מצוי.

365ודרך אגב: בענין זה נמצא עוד חדוש בכתבי האריז"ל (שער הגלגולים הקדמה לו) -- שאבטליון הי' אחיו של שמעי'...

אבות פ"ג

. . . א) אם אפ'ל דהידיעה דלמעלה היא ידיעה כללית, היינו עדמ"ש ברמב"ם הל' תשובה ספ"ו דגזירה ועבדום וענו אותם לא היתה על מצרים פרטיים, כ"א על כללות העם, וביד כאו"א מהמצרים הי' להשתמט מעבודה בבנ"י (וידוע השגת הראב"ד ע'")?

מענה: אאפ"ל כן, כי הוא היפך הכתובים מאמרז"ל וכו'. וראה ויק"ר פכ"ו ז: הראהו הקב"ה למשה כו' דור דור וגזלניו דור דור ונביאיה והראהו שאול וכו' הכהנים שהרג, וכלל כללו בברכת אתה זוכר: הכל גלוי וידוע לפניך כו' צופה ומביט עד סוף כל הדורות.

ב) אם אפ"ל שהידיעה היא בכל חוץ מעניני יר"ש שאינם בידיש1 מענה : עפ"י הנ"ל באות א' מובן שגם בעניני תומ"צ יש ידיעה פרטית.

ג) אם אפ"ל שענין הבחירה חפשית של האדם אינה אלא דמיון, אבל באמת מוכרח הוא במעשיו!

מענה: ח"י לומר כן, כי ענין הבחירה חפשית ,עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה . . (ולולא זאת) מה מקום הי' לכל התורה כולה ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (רמב"ם הל' תשובה פ"ה ה"ג-ד, ועייג'כ בשמונה פרקים פ"ח). ובעומק יותר ועפמשנ"ת בדא'ח -- אמיתית ענין הבחירה היינו שמצד סכום כל הענינים הן ולאו שקולים אצלו. לדוגמא: אדם גוע ברעב שיש לפניו כבשן אש בוער ושולחן ערוך מעדני מלכים יכול או להשקיט רעבונו או להשליך עצמו בכבשן האש, אבל אין זה ענין בחירה אמיתית שמגיע ע"ז שכר ועונש. וכדוגמא שני' בהמה יש ביכולתה או להשליך עצמה בנהר ולטבוע או לרעות בשדה טוב ובכ"ז אין כאן מקום לבחירה ושכר ועונש, כי טבעה מכריחה.

וכן הוא בכל הבריאה שאין ביכולתם לשנות את תפקידם כלל (ראה תניא פכ"ד ורפל"ט), יוצא מכלל זה הוא רק מין האדם, שבזה ניתן הרשות