שיחה יג

365שיחה יג

תוומה

ב"ה, א' אד"ר, תשי"ד

.. . בש"ק הבע"ל פ' תרומה מסדרים סיום משניות מסכת ברכות בקידושא רבא.

וחפץ ה' בידם יצליח, אשר כשם שסיימו משניות אלו כן יתחילו ויסיימו מסכתות אחרות, וימשיכו בלימודם מתוך הרחבת הדעת, אשר אז יקוים פסק רז"ל יגעתי ומצאתי.

ידוע הטעם במה שהתחלת המסכתות היא מסכת ברכות, ובמסכתא זו גופה, בדיני קריאת שמע, שהוא כמו שנאמר ראשית חכמה יראת ה', שזהו ענין קריאת שמע. וכמאמר המשנה ריש פרק שני דברכות, אשר פרשת שמע הוא קבלת עול מלכות שמים ופרשת והי' אם שמוע קבלת עול מצות.

ובזה יש לפרש גם הדיוק, אשר במצות קריאת שמע עצמה ההתחלה היא בדיני קריאת שמע בערבין, בלילה כשהאדם מתחיל בעבודת השי"ת, הרי נמצא הוא עדיין בחשך, הן מצד העולם בכללותו, והעיקר מצד גופו ונפשו הבהמית והטבעית, אשר הם מעלימים ומחשיכים על אור האמת אשר רק ה' אלקים הוא לבדו האמת ואין עוד מלבדו, וכל הנמצאים בשמים וארץ ומה שביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו, אשר בדרך ממילא מובן שהוא אדון כל הארץ (וכמבואר ברמב"ם הלכות יסוה"ת בתחילתו). ותחילת העבודה במצב כזה הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול התורה והמצות (בלשון רבינו ישעי' אחרון ז"ל), וכמו שבמתן התורה בכללותה הקדימו ישראל נעשה לגשמפ.

וזהו כמו כן הפירוש בביאור הגמרא, אשר לכן מתחלת המשנה בקריאת שמע של ערבית, כברייתו של עולם, כי העולם בכללותו נברא ברישא חשיכא, חשך העלם החיות והאור האלוקי, והדר נהורא, אור עבודת האדם שעל ידי זה מאיר אור האלקי בעולם. וכן הוא גם בחייו של האדם, שהוא נקרא עולם קטן (שבת עז, ב. ד"ה ויקם עדות, בס' המאמרים ה'שית).

366ואל יאמר האדם אשר יש לי זמן להתבונן ולהתייעץ בזה אם להתחיל בעבודה זו אם להמשיך בה וכו' ובכלל הרי זה עגין פרטי שלו ומי יאמר לו מה תעשה.

כי כל אחד ואחת חלק הוא מכללות העולם, ועל כל אחד ואחת מוטל הציווי דפרשת שבוע זה.

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, וכדיוק רבותינו ז"ל בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל.

וכמו שכל יום ויום מחוייב בתפלת השחר וערב והלילה שכנגד תמידים וקטורת תקנום, והקרבת הקרבנות כפשוטם צריכה היתה להיות בבית המקדש הגשמי, הרי בדוגמת זה הקרבת התפלות שבמקום קרבנות צריך להיות במקדש הרוחני, שזהו כל אחד ואחד מישראל ומזה מובן גם כן, אשר כמו שענין המקדש הוא כמשמעו קדושה ועבודת השם שלכן נקרא בית תפלה, עבדו את ה' ביראה ועבודה זו תפילה היא, על דרך זה הוא ג"כ בכללות עבודת האדם, שהוא לדעת ולהודיע, אשר הכל הי' הוה ויהי' בדברו הנה -- היסוד לזה היא והתכלית בזה היא, כנ"ל במצות קריאת שמע, יראת שמים וקבלת מלכותו, שזהו תכלית תלמוד תורה וקיום המצות, וכמה שנאמר : ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו.

ונאמן הוא הקב"ה לקיים את הבטחתו בסיום כתוב זה: לטוב לנו כל "הימים לחיותנו כהיום הזה, וכמבואר במפרשי התורה, לטוב לנו בעולם הזה ובעולם הבא ...

ביה, ג' אדר, ה'תשטיז 367(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

368.. . ולהעיר עפמש"כ בקהלת יעקב מע' אחותי, אשר אחות ר"ת אפוד חשן תפארת ומל', וכידוע בס' טעהמ'צ להרח"ו (פ' תצוה) ובכ"מ בכתהאריז'ל, אשר אפוד הוא מל' וחושן ז"א.

וי"ל אשר לכן באיפוד דוקא הי' ניכרת התחלת החורבן (הנק' אבילות בדרז"ל) שחסרו או"ת, ולכן לאו דולא יזח החושן מעל האיפוד הוא דוקא בזמן הבית, כי בזמן הגלות הרי נהר יחרב בבית ראשון ויבש בבית שני, וגם בזמן הבית אינו לוקה אלא דרך קלקול, כי זו"נ אין זיווגייהו תדיר. ורס"ג לא מנאו במנין הלאווין כלל (יעויין ביאור פערלא ל"ת ריב) ולכן גם התיקון צ"ל בעיקר במל' בפנימיותה ובחיצוניותה או ביסוד ומל' שוהו ציון וירושלים, וכמו שנת' בלקו"ת במדבר ס, א ושם דברים א ג...