בחוקותי

209בחוקותי

מאשר הנני קבלת מכתבם מכ' תמוז, בו כותבים אודות ההוספה וההרחבה ובעיקר אודות ההוספה באיכות, כוונתי לשיעורי ת"ת הנלמדים בבית הכנסת.

וידועה דרשת רז"ל1 עה"כ אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב, שערים המצוינים בהלכה.

ויהי רצון אשר בלשון הכתוב: וכל בניך2 למודי ה', תלמידי ה', לומדי תורת ה', ורב שלום (מרבים שלום) בעולם (מלשון העלם כמבואר בדא"ח) ויתקרבו הלבבות עוד יותר ועוד יותר, ויהי השלום בריבוי3 ובמילא גם הברכה בריבוי.

וכיון שריבוי האמור מבטל סיבת הגלות4 בד"מ מתבטל המסובב, ותהי' הפדות בריבוי, גאולה האמיתית והשלימה.

ויהפכו ימים אלו לששון ולשמחה5.

בברכה לבשו"ט בכהנ"ל.

(ממכתב כ"ג תמוז תשכ"ה)

נעם לי לקבל מכתבו, מבשר טוב, מסיומו בתלמוד תורה דרבים במסכת שבת ביום השבת הבע"ל, בבית הכנסת צמח צדק נוסח האריז"ל.

ויהי רצון אשר בנוסח הידוע, כשם שמסיימים מסכת זו כן יתחילו במסכתות וספרים אחרים לסיימם ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים וכו',

ובפרט אשר המקום גורם, לימוד התורה בבי כנישתא, וכדרשת רז"ל עה"כ 210אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב וכו' מצלינא אלא היכא דגריסנא (ברכות ח' סוף ע"א, שו"ע רבנו הזקן או"ח סי' צ' סעיף י"ז)

ושמא גרים, צמח צדק, וזמנו גרים*, יום השבת קדש, וגם ר"ח תמוז, הוא חדש גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר מסר נפשו על לימוד התורה ברבים עבודת התפלה וכו'.

בכבוד ובברכת הצלחה בכל האמור.

(ממכתב כ"ו סיון תשכ"ו)

על ידי רבו הנכבד. . נתקבלה בקשת ברכה עבורו. ואזכירו לרפואה שלמה וגם קרובה.

שמעתי מעסקנותו הטובה למען בית הכנסת, בפרט בתור גזבר, ובודאי מנצל השפעתו שיהי' בית כנסת ראוי לשמו, וזה שער השמים, בו אחינו בני ישראל שופכים לבם כמים לאביהם שבשמים ובכל יום אומרים פעמיים שמע ואהבת בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. וגם שיהי' לא רק בית תפלה ב[ש]קידה, אלא גם בית מדרש לתורה בשקידה, בשיעורים קבועים ונכונים כמנהג מימים קדמונים.

וזכות הרבים יעמוד לו לשוב מהרה לאיתנו ולעמוד על כנו ולהמשיך עבודתו לעשות רצון קונו, מתוך בריאות הנכונה כהנה וכהנה.

(ממכתב ר"ח כסלו תשכ"ו) 211... ולכתבו אודות יסוד חברת תהלים. — אינו מובן הספק בדבר, שהרי מאז ומתמיד, נפוצות הי' בכל מקום מושב בנ"י, חברת תהלים (ומגידי שיעור משניות) לאחר התפלה, ורק בדורנו הוגרע מספר הנוהגים כנ"ל עד שהתחילה ההשתדלות הידועה מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל בהאמור (זה כמה עשיריות בשנים), השתדלות שכוללת גם כן פני' לכל אחד, לחדש תקנת ישראל סבא זו, וק"ל. . .

(ממכתב יו"ד אד"ר תשכ"ז)

... אין רעכן אַז עס איז איבעריק צו אויפמערקזאַם אייך מאַכן, אַז אַלס האַלטנדיק אַ שטעלע פון חזן אין שול, זוכט איר געוויס די וועגן ווי צו איינווירקן אין שול בהנוגע צו זאָגן תהלים אין דעם ש"ק טאָג און אויך אין די וואָכן טעג, און בכלל אין די אַלע זאַכן וואָס מען קען איינווירקן אין שול אַז עס זאָל זיין בעסער ווי פריער, און מיר אַלע האָבן די הבטחה פון אדמו"ר הזקן, אַז ווען מען טוט לטובת זיינע רוחניות'דיקע ענינים איז מען מצליח. . .

(ממכתב ב' שבט תשי"ב)

הערות

עמוד 209

  1. 1. דרשת רז"ל: ברכות (ח, א) ועיין רשימות הצ"צ לתהלים (פז, ב).
  2. 2. וכל בניך: עיין ד"ה וכל בניך, תרפ"ט .
  3. 3. השלום בריבוי. . הפדות: אסתר רבה בסיומו.
  4. 4. סיבת הגלות: שנאת חנם (יומא ט, ב).
  5. 5. לששון ולשמחה: ראה חדא"ג מהרש"א (ר"ה יח, ב).
  6. . סה"מ קונטרסים ח"א ע' 32. המו"ל.

עמוד 210

  1. *. להעיר אשר השנה היא שנת השמיטה עלי' נאמר — שבת לה', והנה תמהו חז"ל (ברכות לה, ב): אפשר אדם חורש כו' וקוצר כו' תורה מה תהא עלי' משא"כ בשנה זו אשר בחריש ובקציר תשבות — פנוים הם ועוסקים בתורת ה' כל השנה כולה.

מצוטט ב־3 עמודים

אגרות קודש 3
  1. כרך כד ‹ ט'נב לקו"ש חל"ז ע' 210
  2. כרך כד ‹ ט'קס לקו"ש חל"ז ע' 209
  3. כרך כד ‹ ט'רפה לקו"ש חל"ז ע' 211