ש
שבט, חודש(שייכותו לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע).
יו"ד שבט
(עלי' בכל שנה וגופא בתר רישא אזיל). .
ט"ו בשבט
(ענינו ומנהגיו). . (נטיעת עצים בט"ו בשבט אין לערב זה במנהגי השו"ע כו').
ע"ע .
כ"ב שבט
.
שבת(פרשת שבת ניתנה לישראל במרה). (בטעם שניתנה לישראל דוקא). (בהדיעה שהבדלה היא מה"ת. זכור ושמור). (גדר מ"ע דזכור את יוה"ש לקדשו). (אם נשים חייבות בהבדלה). (הבדלה מבעוד יום). (הבדלה ענינה להמשיך קדושת השבת בימי החול שלאח"ז. תוספת שבת). (הלכות שבת כהררין התלויין בשערה כו'. שבות דרבנן ודאורייתא). (דין מי שהחשיך חוץ לתחום ודין קושרין קשירת נימא). (שבות דרבנן ודאורייתא. הלכות שבת כהררין כו'). (איסור תחומין יש לו עיקר מה"ת). (ענינה העדר ההוצאה מרשות לרשות ולגלות שכל העולם הוא ברשותו של הקב"ה). (בדין וינפש בן אמתך והגר). (בדין שביתת בהמה). (מוצ"ש: נטילת הנשמה יתירה, וריח הבשמים). (אכילת דגים בשבת אין לו טעם בדרך הנגלה). (בשבת העיקר מנוחה, ביו"ט ביטול מלאכה. המנוחה והעונג דשבת פועלים שינוי בהגברא עד שאין דומה אור פניו של אדם כו' וגם שינוי בדפק שביד כו'). (כשמבדיל ביום ראשון אם גם אז יכול לברך על הבשמים. כשאין לו יין להבדיל במוצ"ש אם צריך לברך על הבשמים). (סדר הסעודות: חקל תפוחין קדישין, ע"ק ז"א. אודות הזהירות שלא לקדש משעה - בע"ש ואם חוששין לזה באה"ק. אם אכילת שבת מגשם). (שלילת תענית יארצייט בשבת. נצטוו במרה). (אילו היו ישראל משמרין כו' בן דוד בא). (קדירה ישנה רקנית על האש). - (בענין מלאכת תפירה והשתמשות במחט בטחון). (בענין שבת זייגער. שלילת ממון הקשור עם חילול שבת). (נתינת צדקה כמספר שבת). (הבערה לחלק או ללאו יצאת).
ע"ע . . .
שדי, שם(שאמרתי לעולמי די).
שואלע"ע .
שוכר
ע"ע .
שולחן(שולחן דביהמ"ק על ידו יוצאת ההשפעה. שולחן בצפון).
שומרים(בסוגיא דארבעה שומרים הן כו'. בדין שוכר כשומר חנם או כשומר שכר). (ענין הד' שומרים בעבודה הרוחנית). (ד' שומרים לנגד ד' אותיות שם הוי'). (גדר חיובם מחמת שיעבוד השומר או מחמת גזיה"כ. בדין שוכר כנ"ל).
שונא(אשר ישלטו גו' בשונאיהם, אתהפכא דשונאיהם מחשוכא לנהורא).
שחיטה(ענינה העלאת הנשחט, אין ושחט אלא ומשך).
שינויים(אני ה' לא שניתי. מעלת העבודה בלי שינוי, שהן בתורה הן בתפילה או במצות מאיר אצלו אותו נקודת הביטול). (עבודה בקבלת עול שהוא רחוק משינויים).
שיניים(לא נזהרים מעקירת שן).
שירע"ע . .
שכר ועונשע"ע . .
שלום(מעלת השלום ופחיתות המחלוקת שעי"ז נוצחין במלחמה).
שלום דובער, כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע(מנהגיו בקשר לקריאת המגילה).
שלמה, רש"י(לשון "תרגומו" בפירש"י עה"ת). (לפעמים גם תיבות שבתוך פירושו הם חלק מהד"ה). (גם כשמשתמש בלשון חז"ל, כוונתו למשמעות הפשוטה של לשון וביטוי זה). (שיטתו בהכפלת לשונות בשירות שבכתובים). (צ"ע אם חלוקת פרשיות שבס"ת שייכת ללימוד פשש"מ). (אין ענינו להעתיק ולפרש את דברי התרגום). (דרך ציונו להמדרשים שהם מקור דבריו). (רש"י כותב פעמים רבות שהכתוב הוא מקרא קצר). (לפעמים התיבות שבתוך פירושו הם חלק מהד"ה). (לשון רש"י: "לקיים מה שנאמר כו'". שינויים בלשונות הכתובים בין ציווי ה' למשה לדברי משה לבנ"י).
שמחה(פורצת גדר. ענינה גילוי). (עבדו את ה' בשמחה). (פורצת הגדרים דגוף ונה"ב).
שמירה(ענינה בעבודה הרוחנית).
ע"ע .
שניאור זלמן, כ"ק אדמו"ר הזקן(הסיפור אודות קידוש לבנה שעצר את הספינה בדרך נס). (סיפור על חולה שאדה"ז ריפא אותו בחתיכת מצה שמורה וחצי כוס מים).
ע"ע .
שעון(המכשירים בזמן המקרא לידע ה שעות).
ע"ע .
שרש(ביאור חילוק הלשונות: שרש ומקור).