ש
שבועע"ע .
שבועה(משביעין אותו כו' ל' שבועה ול' שובע).
שבועות, חה"ש(בחי' יחידה, דביקות בה' בתכלית). (ע"ד ההפטרה במעשה מרכבה). (פועל גילוי התקשרות עצמית של ישראל והקב"ה). (שתי הלחם חמץ). (ההכנה דויחן שם ישראל כאיש אחד כו'). (ההכנה דימי הגבלה. הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם). (שייכותו המיוחדת לשנת הקהל. ויחן שם ישראל כאיש אחד כו'). (סיום ימי התשלומין בי"ב סיון או בי"ג בו. ויחן שם ישראל כאיש אחד כו'). (כנ"ל). (שלשת ימי הגבלה). (ויחן שם ישראל כאיש אחד כו'). (כנ"ל). (שלשת ימי הגבלה). (במנהג אכילת מאכלי חלב בחה"ש). (קיום מצות שחיטה לפני מ"ת). - (שייכות מיוחדת לנשי ישראל). (שייכותו לקטנים, בנינו עורבים אותנו). (נוסח המברקים לקראת חה"ש).
שבטים(בדעת הרמב"ם דשבט אינו כלה). (ההבדל בין "שבט" ל"מטה" בעבודת האדם).
שבת(נצטוו עלי' במרה או באלוש). (אם יש מצות שמחה בשבת). (הארת קדושתו ית' ע"ד שעומדים לפני המלך וע"כ אסור במלאכה. דרגות: חוה"מ, יו"ט, שבת, יוהכ"פ). (דחיית תענית בשבת). (אין עצב בה. אכילת שבת עונג הנשמה. לפעמים מגשם. פרש שבתכם לא קאמר).
ע"ע .
שואה(הי' בהסכמת אנשי המדע ומייסדי שיטות חקירה ומוסר כו' מהעם ההוא). (הבדלים בין השואה ושאר גזירות ושמדות. בהסכמת הפילוסופים ואנשי המדע. הקושיא ע"ד אפשריות השואה). (אין להסתפק בזכרון השואה בלבד כ"א גם לפעול בכוון ההפכי דכן ירבה וכן יפרוץ). (הקושיא ע"ד אפשריות השואה).
שוה פרוטהע"ע .
שום(אם הוא מאכל קשה).
שחיטה(ענין שחיטה לפני מ"ת).
שידוכיםע"ע .
שינה(שינה רוחנית מן התומ"צ).
שינויים(אין שייך שינויים ופשרות בתורה).
שכנות(טוב לצדיק וטוב לשכנו כו'). (גדרים בהשפעת אדם על שכנו).
שכר ועונש(עבודה שלא ע"מ לקבל שכר).
שלום(ע"י תורה). (בפמליא של מטה ובפמליא של מעלה).
שליחות(בשליחותו של משה א"א שתהי' אצל השליח שום נטי' ממדת האמת. שליח המשנה שליחותו בטלה השליחות). (בדין דאין שליחות לנכרי ובגדרי שליחות). (בדין שליח עושה שליח ואם מת ראשון כו'). (בדין דאין שליחות לחש"ו). (דרגות בשליחות). (התאחדות מציאותו של השליח עם המשלח).
ע"ע . .
שלמה, רש"י (כללים בפירושו)(אין דרכו לכתוב סתם טעמי המצות וההלכות). (ההדגשה ד"יינה של תורה" הוא בפירושו עה"ת, משא"כ בפי' הש"ס). (בפירושו עה"ת דרכו לשנות מלשון חז"ל בהתאם לפשש"מ. הבאת שם בעל המאמר בפירושו הוא לרמוז על תוס' הסברה כו'). (כללים כשמביא את התרגום. ה"כללים בדברי רש"י" הנדפס בכמה חומשים צ"ע מי חיברם). (שינויי גירסאות ברש"י לפעמים הגירסא הבלתי מובנת היא הנכונה). (בלשון רש"י: והמדרש אומר כו' אם כוונתו לשלול הפירוש הפשוט). (ענינו לפרש פשש"מ ולא להעתיק ל' המדרש). (במשלים ושירות שבתורה הוא מפרש גם ע"ד הדרש. כללים בהבאתו התרגום). (אם לפעמים מפרש במקום א' לדיעה א' ובמקום שני לפי דיעה אחרת). (כשמביא ב' פירושים ה"ז מפני שבכ"א מהם יש קושי שאינו בהשני כו'). (מביא אגדה רק אם צריכים לדברי אגדה. לפעמים תיבות שהם מתוך פירושו נדפסו בט"ס בתור ד"ה). (בלשון רש"י: ומדרשו באגדה). (מפרש טעמי המצות רק כשנוגע להבנת הפשט).
שמחה(כל יום נק' יום שמחה מכח הקרבת התמידין).
ע"ע . .
שמיני עצרת ושמחת תורה(בפי' הכתוב: עצרת תהי' לכם). (במארז"ל שמיני רגל בפ"ע כו'). (שמע"צ הוא השרש בתורה לענין יו"ט שני של גליות). (עצרת תהי' לכם, ישראל ומלכא בלחודוהי).
שמעון, רשב"י(שיטתו שלפעמים המיעוט מכריע את הרוב. מאמרו: יכול אני לפטור כו').
שניאור זלמן, כ"ק אדה"ז(עבודתו: מי לי בשמים גו'). (כנ"ל).
שערות(במקור הדין דכיסוי ראש באשה). (צ"ל כיסוי כל הראש באשה. א"א שקיום מצות ה' דכיסוי ראש יביא לכאב ראש וכיו"ב). (חילוק בכיסוי הראש בפאה נכרית או במטפחת. צ"ל מיד בלי עיכוב). (תוכחה וצער מהעדר כיסוי הראש באשה). (הסכמה לשידוך אפשרית רק כשמוסכם להתנהג ע"פ יסודי התומ"צ וכיסוי הראש כו').
שקדים(מורים על הפיכת מר למתוק).
ע"ע .
שקידה(שקידה לטוב ושקידה למוטב).
שרפיםע"ע .
שתי הלחםע"ע [mafteach_goterm file="ls33" displayterm="שבועות" goterm="שבועות, חה"ש"].