ע

עבודה זרה(בדין טומאת ע"ז מד"ס). (גדר טומאת ע"ז בחפצא או בגברא). (ה-איסור להחשיב אותה. איך יתכן בעולמו של הקב"ה מציאות השוללת אחדותו ית').

עבודה - עם עצמו, עם הזולתע"ע . .

עבודת ה'ע"ע .

עבד(מעלת ביטולו). (עבד מלך מלך). (ביטולו. כל שקנה עבד קנה רבו). (קב"ע דעבד פשוט — תענוג האדון הוא תענוגו).

ע"ע .

עגלה ערופה(הסימן שמסר יוסף ליעקב). (ענינו בעבודת ה').

עדות(דין או בירור).

עולהע"ע .

עולם(כאילו בנה עולם. ישראל מגלים בעולם את "אמיתת המצאו"). (מעלת העבודה בגשמיות העולם). (בונה עולמות ומחריבן — אינו עולם גשמי כו').

ע"ע .

עולם הבא(גמר ושלימות הקשר ודביקות ישראל בבורא). (צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה). (עולמך תראה בחייך). (נהנין מזיו השכינה, הנאה שלמע' מגדר הנבראים).

עולם הזהע"ע . .

עונשע"ע .

עין(עין המים — מקור התורה).

ע"ע .

עכן(ד' הדברים שלקח). (עשייתו תשובה).

עליון ותחתוןע"ע .

ענוהע"ע . .

עניותע"ע .

עסקע"ע .

עצם, עצמיות(כשאתה תופס במקצתו אתה תופס את כולו).

עקבתא דמשיחאע"ע .

עקדה(במקום המזבח). (תכליתה: פרסום גודל אהבת ה', פרסום התאמתות בתכלית של הנבואה). (חלקם של אברהם ושל יצחק בעקדה). (במעשה הקרבת אברהם האיל תחת בנו). (השבועה כי ברך אברכך גו'). (ענינה בכח ובפועל).

עקיבא, ר"עע"ע .

ערב(ולערב אל תנח ידך. ולעבודתו עדי ערב).

ערבות(אם נלמד מערבות דיהודה אנכי אערבנו כו'). (ב' אופנים: השעבוד רק על החוב, שעבוד הגוף של הלוה חל על הערב). (בדין דכל ישראל ערבים זב"ז. גדר ערבות במצות).

עשו(איך אפשר שעוד קודם לידתו הי' לו נטי' לרוץ לע"ז כו'. היו לו הכוחות הדרושים להיות כובש את יצרו). (הקדים נקבות לזכרים כו'). (כלפי חוץ התנהג בכיבוד אב כו'). 45-144 (נולד עם כוחות ויכולת לעבוד את ה' כו'. הטעם שהי' מתרוצץ במעי אמו לע"ז). (בטעם לימוד מחילת עונות דחתן מנשואי עשו). 167 (ישראל מומר הי'). (בכורתו). (קנאת בני עשו בישראל יותר משאר האומות). (כנ"ל).

עשירות(בעצם עשיר ועני שניהם שוים, והעני מקבל מהקב"ה, ורק שמצד גדרי העולם עובר מזונו על ידי העשיר). (עשירות ועניות נבראו בכדי לזכות העשיר במצות צדקה ונמצא שהוא הגורם לצער העני כו').

עשרהע"ע .

עשרה בטבתע"ע .

עשרה מאמרות(עש"מ ומאמר אחד). (עש"מ כנגד עשה"ד). (נק' שיחה ע"ש הצמצום והשפלה כו', ההבדל בין שיחה לתורה ומעלתם זה על זה).

עשרת הדברות(השלימות דמספר עשרה בעש"מ וכו' מקורו מעשה"ד).

עתיק(בעתיקא כולא ימינא. גבו' דעתיק).