י

יבוסיע"ע .

יגיעה(יגעת ומצאת).

ידיעה(ידיעת המציאות, המהות).

יהודה(ערבותו על בנימין. ענינו מלכות — מלך שבשבטים).

יום הכפורים(אם מכפר בלי תשובה). (שייכותו לישראל).

יום-טוב(ג' רגלים כנגד הג' אבות).

יון(מקומה, וביחס לנס חנוכה).

יוסף(מכירתו ותשובת אחיו). (הסימן שמסר ליעקב ע"ד עגלה ערופה). (הנתינת כח מיעקב לעמוד בצדקו במצרים. קישורו עם יעקב). (הראשון שירד מצרימה. הטרדות דמצרים כו' לא הט-רידוהו מתכלית הדביקות באלקות). (מלשון הוספה, יוסף ה' לי בן אחר. בשלי-טתו על המצרים היתה כוונתו שיקיימו את הז' מצות דב"נ כו'. הוא פועל על ישראל שעניני הגלות לא יפריעו, ושאדרבא — יהפכום וישלטו עליהם). (כל ישראל נק' ע"ש יוסף). (נישואיו לאסנת). (מעלתו על האבות והשבטים. שמירתו את השבת). (וימת יוסף גו'). (שליטתו על מצרים בגלוי ומזה הוא הנתינת כח לבניהם לשלוט על הגלות). (בטעם קבורתו במצרים). (החסד שבמכירתו). (ע"ש יוסף ה' לי בן אחר. הקב"ה נק' יוסף).

ע"ע .

יוסף יצחק, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע(סיפור ע"ד זמן חזרתו מביקורו באה"ק כששמע ע"ד הפרעות בחברון ונחלה מ-גודל הצער כו'). (הרמז בשמו. נתינתו הכח להפוך את ההעלמות והסתרים דזה"ג). (מנהגו בעת שהי' סנדק כו').

ע"ע .

יושבי אוהל ובעלי עסק(מעלת בעלי עסק — המשכת הקדושה בגשמיות העולם). (בזה"ז רוב בנ"י הם בעלי עסק). (העילוי דבעלי עסק, מתגלה בהם בעבודתם בתורה ותפילה). (רוב בנ"י אינם יושבי אוהל אלא בעלי עסק ורוב היום בעסק, אבל באיכות עיקרו הוא הזמן שעוסק בתורה ותפילה כו'). (התעסקות בדא"ח בבעלי עסקים בקביעות יותר. גם אלו שפרנסתם הגשמית היא מהתורה — הם לפעמים בעלי עסקים).

ע"ע .

יחוסיםע"ע .

יחידה. .

יסורים(גם זו לטובה, ולמע' מזה "ברכתא נינהו" גם בגלוי). (מכניעים לבו של אדם לעשות תשובה).

ע"ע .

יעקב(איש תם). (מעלתו על אברהם ויצחק שנשאר בתמימותו גם ביציאתו מחוץ ל-גבול הקדושה). (מדת אמת, מבריח מן הקצה אל הקצה. מטתו שלימה). (נולד מהול). (נחלה בלי מצרים). (כנ"ל). (ביקש לישב בשלוה. אז תתענג גו' והאכלתיך נחלת יעקב אביך — שלימות התענוג דעוה"ב בעוה"ז). (מטתו שלימה). (שייכותו המיוחדת לזבולון. עיקר ענינו תורה). (הטעם שהצליח והעמיד שבטים בבית לבן, אף שלא הי' אז באהלה של תורה). (כולל נשמות כל ישראל. מטתו שלימה). 137 (כל תורתו מסר ליוסף). (הקדים הזכרים משא"כ עשו כו'). (הי' מוכן להגאולה, ולכן שלח מלאכים כו'). (הוא העצם דכלל ישראל). (ביקש לישב בשלוה כו'). (מדתו אמת). (שלות יעקב בארץ מצרים). (מלחמת לבן ועשו — עבודת בירור הלעו"ז). (מצידו הי' מוכן להגאולה). (אחיזתו את עשו לעכבו שלא יצא ראשון). (מה זרעו בחיים כו'). (עבודתו בבירורים עם לבן גרתי כו', ע"ד עבודת יוסף במצרים). (ע"ד יראתו לירד מצרימה). (קידושיו ללאה ורחל). (שליטתו על מצרים בגלוי — שעלה נילוס כו'). (אם חלומו הי' מהרהורי לבו). (ויחי מבחר שנותיו באמ"צ ע"י לימוה"ת שם. ואת יהודה שלח גו').

ע"ע . .

יצחק(עולה תמימה). (מעלת שלימותו על השלימות דאברהם. נולד בקדושה והי' הראשון שנולד יהודי. נימול לשמונה). (חלקו וחלק אברהם בעקדה. נתקדש ב-קדושת עולה). (כנ"ל). (מדתו יראה ופחד, ולאידך שייך לאהבה וחסד נולד בפסח. שמו ע"ש הצחוק והשמחה. ויגדל מאד. וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק). (התכללות עבודת יצחק ואברהם). (היראה וביטול דיצחק הכנה לתגבורת החיות והתרחבות האמיתית כו'). (רח-בות דקדושה. לעת"ל כי אתה אבינו). (גבו' דעתיק. נק' ידיד). (יצחק אהבה כרשפי אש, ואברהם אהבה כמים). 121 (שייכותו המיוחדת להג' בתי-מקדשות). (קידושיו את רבקה).

ע"ע ע"ע . .

יצר-טוב ויצר-הרע(בכל לבבך — בשני יצריך). (יצה"ר — הגוי שבישראל). (אקדמי' טעניתי').

ע"ע .

יראה(שרשה ממדת הגבו' שלמעלה ש-תכליתה תגבורת החסד). (שרש למל"ת, וגם למ"ע). (לשון "ירא" ולשון "מיצר" — חילוקם).

ע"ע , .

ירושה(ירושת שררה).

ירושלים(בהבטחת אברהם לבני יבוס ע"ד כי-בושם). (דוד קנאה לישראל כו'. לא נתחלקה לשבטים). (המצור על ירושלים למעליותא — אהבת ואחדות ישראל).

ירידה צורך עלי'.

יש(אמיתית מציאותו של יש הגשמי הוא יש האמיתי).

יש מאיןע"ע .

ישמעאל(אם הי' לו דין ישראל). (קנאת בני ישמעאל בישראל יותר משאר האומות). (כנ"ל).

ישראל(בכוחם להגיע למע' מגדרי הבריאה). (הם מגלים בעולם את "אמתת המצאו"). (עצם נקודת הרצון שיש בכ"א מישראל שאינו משתנה לעולם). (ישראל קדמו לתורה. התחלת עם ישראל מהאבות, ולידתה מיצי"מ). (ג' סימנים רחמנים ביישנים וגומ"ח כו'). (נצחיים). (השג"פ מיוחדת עליהם). (הבחירה בישראל. ישראל ותורה תכלית הבריאה). (השגחתו ית' בכל פרט ופרט שלהם בשוה). (חלק ה' עמו, חלק מן העצם, עצם אחד כביכול עם הקב"ה. נחקקה צורתם במחשבת האב). (בעצמיות שבכל איש ישראל נתפס העצם של הכלל כולו). (רק ישראל הדבוקים בה' יש להם מציאות אמיתית). (כ"א מישראל רצונו לקיים כל המצות). (חלק אלוקה ממעל ממש). (גוי אחד בארץ). (חלק אלוקה ממעל למעלה מהתחלקות לפרטים). (היותם לעם הוא ע"י התורה).

ע"ע . . .

יששכר(ישכר — יששכר).

יששכר וזבולון(עשו שותפות יששכר יוצא לפרקמטיא כו').

ע"ע . .