שיוך לפסוק
לקוטי שיחות כרך לט תצא (תנש"א) תצא (תנש"א)
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
28 יונה ד, י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
12 לשון הכתוב – יונה ד, יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
2065 ו היטב חרה לי: יונה ד, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
5096 היטב חרה להם: ע"פ יונה ד, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע נח הלכות קריאת שמע וברכותיה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
885 ברייתא שם (ואחרים אומרים, משיראה את חבירו רחוק ד' אמות ויכירנו), וגמרא שם (אמר רב הונא הלכה כאחרים. אמר אביי ... לקריאת שמע כותיקין, דאמר ר' יוחנן ותיקין (אנשים ענוים ומחבבין מצוה, רש"י) היו גומרין אותה עם הנץ החמה. תניא נמי הכי, ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה, ונמצא מתפלל ביום). תוס' שם ד"ה לק"ש (דודאי זמן קריאת שמע מתחיל לאחר עמוד השחר, וזמנו עד ג' שעות. ומיהו מצוה מן המובחר כותיקין סמוך להנץ החמה, כדי לסמוך גאולה לתפלה). הרב רבינו יונה ד, ב ד"ה תניא (ואמר מורי הרב נר"ו שאע"פ שהותיקין היו קורין אותו סמוך להנץ החמה, אפילו הכי מודו דזמן התחלת קריאתה קודם הוא, דהלכה כאחרים שאמרו משיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ... ואביי נמי הכי סבירא ליה, שלא בא אביי לחלוק על הפסק שפסק רב הונא, אלא שאמר, שהותיקין, מתוך שהיו מדקדקין במצות והיו רוצים לסמוך גאולה לתפלה, היו גומרין אותה עם הנץ החמה, כדי שיתפללו מיד כשתנץ החמה ויסמכו גאולה לתפלה, ואם היו מתחילים לקרותם מיד כשיכיר את חבירו, היה הרבה בין זה השיעור ובין הנץ החמה ... היו מדקדקין שיקראו קריאת שמע בעונתה קודם הנץ, ושיגיעו לגאל ישראל בהתחלת הנץ, שמשם ואילך זמן תפלה, ויסמכו גאולה לתפלה). הובא ב ב"י ד"ה ומ"ש ומצוה. רא"ש פ"א סי' י (מצוה מן המובחר להתחיל לקרות שמע כדי שיגמור עם הנץ החמה, כדי לסמוך גאולה לתפלה מיד בהנץ החמה. ומודה אביי דתחלת זמן קריאה הוא משיכיר בין תכלת ללבן ... אלא דממהרים לקרותה עם הנץ החמה, כדי לסמוך גאולה לתפלה בהנץ החמה). רמב"ם הלכות ק"ש פ"א הי"א (ואם איחר וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש, יצא ידי חובתו, שעונתה עד סוף שלש שעות ביום), והי"ב (מי שהקדים וקרא קריאת שמע של שחרית אחר שיעלה עמוד השחר אע"פ שהשלים קודם שתנץ החמה יצא ידי חובתו). טור (מאימתי זמנה משיראה חבירו הרגיל עמו קצת מרחוק ד' אמות ויכירנו, ונמשך עד סוף ג' שעות. ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין, שהיו מכוונין לקרותה מעט קודם הנץ החמה, כדי שיסיים אותה וברכותיה כותיקין עם הנץ החמה ויסמוך לה התפלה מיד בהנץ החמה. וכן כתב הרמב"ם). דרכי משה ס"ק א (וכ"כ התוספות פרק קמא דברכות והרא"ש, והוא דעת הר"ר יונה והרשב"א, דלמצוה מן המובחר כוותיקין. אבל התחלת זמנה קודם לכן ... יש לישב דברי הרי"ף והרמב"ם דאין חולקין בזו). שו"ע ס"א (ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין, שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה, כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה).
וראה קובץ הערות וביאורים (ירות"ו) ח"ח ע' כג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע נח הלכות קריאת שמע וברכותיה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
892 משנה כב, ב (ירד לטבול, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תהא הנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא). רמב"ן במלחמות ב, א (ודבר שאי אפשר לקיימו בכל יום, לפי שאין אדם יכול לכוין ולקרות בכדי שיגמור עם הנץ ולהתפלל מיד ביום, והיו מקדימין וקורין קריאת שמע, ולא היו רוצים להתפלל אלא עם השמש, לפיכך לא היו סומכין גאולה לתפלה). הרב רבינו יונה ד, ב (דאין זמנה לכתחלה אלא עד הנץ החמה בלבד ... דמשום הכי הצריכוהו לקרות במים כדי שלא תעבור זמנה ... שראוי לחוש יותר שתנץ החמה בינתים ויעבור זמן קריאת שמע לכתחלה).
ובחידושי צמח צדק ד, א (ואם לאו יתכסה במים ויקרא, מוכח מכאן דלוותיקין מצוה לקרותה קודם הנץ החמה, אף אם לא יוכל לסמוך גאולה לתפלה, וכמ"ש הרר"י פ"ק, דאין זמנה לכתחלה אלא עד הנץ החמה בלבד, והביא ראיה ממשנה זו ... משמע דעיקר זמן קריאת שמע לכתחלה הוא קודם נץ החמה, ומשום הכי היו קורין בתוך המים, אף שלא יסמכו גאולה לתפלה, מכל מקום עדיף להו קריאת שמע בעיקר זמנה).
דעות אלה הובאו גם לקמן סי' סו בקונטרס אחרון ס"ק ג (ועיין במה שכתוב בסי' נ"ח שהתוספות והרא"ש ורשב"א פליגי על רמב"ן והרב רבינו יונה). הל' ת"ת פ"ד קו"א סק"ב (דעת הרב רבנו יונה ... גבי לקריאת שמע כותיקין, דסבירא ליה דבלאו סמיכה גאולה לתפלה, הקורא אחר נץ החמה עבר זמנה דרבנן ... ולהחולקים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח להבין ענין קי"ס
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
159 בקיקיון דיונה : יונה ד, ו ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
367 בנינוה שחס על אדם ובהמה רבה : יונה ד, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
890 ואיך לא אחו"ס : יונה ד, יא [ושם: ואני לא אחוס. . אדם. . ובהמה רבה — ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' שט].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
295 שחס על נינוה : יונה ד, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
472 טוב לי מות מחיים: ע"פ יונה ד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת נ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
2261 היטב חרה לי: ע"פ יונה ד, ד. ד, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
103 חנון ורחום : יואל ב, יג. יונה ד, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ש"ת רצ"ג בסעודה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
41 ע"פ יונה ד, י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר