הלכות שלוחין ושותפין

הלכה א האומר לשלוחו צא ומכור לי קרקע או מטלטלין או קנה לי הרי זה מוכר …

• נדרים עב ע"ב · י ואפילו רבי יאשיה לא קאמר אלא משום דגזירת הכתוב הוא ״אישה יקימנו …
• קידושין מא ע"ב · ה נפקא ליה מדרבי יהושע בן קרחה, דאמר רבי יהושע בן קרחה: מנין …
• בבא מציעא צו ע"א · כא אמר ליה רב עיליש לרבא: האומר לעבדו צא והשאל עם פרתי, מהו? …

הלכה ב שליח שעבר על דברי משלחו לא עשה כלום וכן אם טעה בכל שהוא בין …

• כתובות צט ע"ב · ט אמרו ליה: אף על גב דטעה שליח? אמר להו: דטעה שליח לא …
• כתובות צט ע"ב · י הני מילי היכא דטעה בעל הבית, אבל טעה שליח, אמר ליה: ״לתקוני …
• כתובות ק ע"א · ג רב שמואל בר ביסנא אמר רב נחמן: כאלמנה, מה אלמנה יחידה — …
• קידושין מב ע"ב · ג אמר רבא: הא דאמרן ״פחות משתות – נקנה מקח״ – לא אמרן …
• קידושין מב ע"ב · ה והא דאמרן ״שתות – קנה, ומחזיר אונאה״ – לא אמרן אלא במטלטלי, …

הלכה ג נתן מעות לשלוחו לקנות לו קרקע וקנה לו שלא באחריות הרי זה עוות והשליח …

• בבא בתרא קסט ע"ב · יא אמר ליה: ״לתקוני שדרתיך, ולא לעוותי. זיל זבנה מיניה שלא באחריות, והדר …

הלכה ד האומר לשלוחו מכור לי משדה שלי בית סאה ומכר לו בית סאתים ה"ז מוסיף …

• כתובות צט ע"א · ה ואיכא דאמרי: הא לא תיבעי לך היכא דאמר ליה ״זיל זבין לי …
• כתובות צט ע"א · ז או דלמא אמר ליה: לא ניחא לי דליפשו שטרי עילואי.
• כתובות צט ע"ב · ו פשיטא, אמר ״לאחד, ולא לשנים״ — האמר ליה ״לאחד ולא לשנים״. אמר …
• כתובות צט ע"ב · ז רב הונא אמר: ״לאחד״, ולא לשנים. רב חסדא ורבה בר רב הונא …
• מעילה כא ע"ב · ג אמרי: הכא היכי דמי – כגון דאייתי ליה שוה שש בשלש.

הלכה ה הנותן מעות לשלוחו ליקח בהם חטים או מין ממיני סחורה ולא לקח אין לו …

• כתובות צח ע"ב · ג אמר רב פפא, הלכתא: דבר שיש לו קצבה — חולקין, דבר שאין …
• בבא קמא קב ע"ב · א ליקח לו חטין – ולקח מהם שעורין, שעורין – ולקח מהם חטין; …

הלכה ו מי שהיה חייב לחבירו ממון בין משום מלוה בין משום פקדון או שכירות ונתן …

• כתובות פה ע"א · ז ולא היא, בין כך ובין כך משלם. דאמר ליה: ״לתקוני שדרתיך ולא …

הלכה ז השולח מעות שבידו ביד שלוחו ואמר לו הולך ממון זה לפלוני שאני חייב לו …

• קידושין מג ע"ב · א וכן בדיני ממונות.
• קידושין מג ע"ב · ו והשתא דתקון רבנן שבועת היסת – משתבעי הני עדים דיהיבנא ליה, ומשתבע …

הלכה ח ראובן ששלח כתב לשמעון ואמר לו מנה שיש לי בידך שלחהו לי ביד לוי …

• בבא קמא קד ע"ב · א אין משלחין מעות בדיוקני, ואפילו עדים חתומים עליה. ורבי יוחנן אמר: אם …
• בבא קמא קד ע"ב · ג לסוף אמר ליה: אי כתב לך נמי ״התקבלתי״, לאו כלום הוא; דלמא …
• בבא קמא קד ע"ב · ד כי הא דרב פפא הוה מסיק תריסר אלפי זוזי בי חוזאי, אקנינהו …

הלכה א אין העכו"ם נעשה שליח לדבר מן הדברים שבעולם וכן אין ישראל נעשה שליח לעכו"ם …

• גיטין כג ע"ב · ה אמרי דבי רבי ינאי: לא; מה אתם בני ברית, אף שלוחכם בני …
• קידושין מא ע"ב · י ואלא ״אתם״ ״גם אתם״ למה לי? מיבעי ליה לכדרבי ינאי. דאמר רבי …
• בבא מציעא עא ע"ב · יא שליחות דכל התורה כולה נמי מתרומה גמרינן לה. אלא דרב אשי ברותא …
• בבא מציעא עא ע"ב · יב איכא דאמרי, אמר רב אשי: כי אמרינן אין שליחות לגוי הני מילי …

הלכה ב עושה אדם שליח איש או אשה ואפילו אשת איש ואפילו עבד ושפחה הואיל והן …

• פסחים צא ע"ב · ח ומאי ״איש״ דקאמר רבי שמעון? אי נימא: ״ויקחו להם איש שה לבית …
• גיטין סה ע"א · ט מתני׳ קטנה שאמרה: ״התקבל לי גיטי״ – אינו גט עד שיגיע גט …
• קידושין מב ע"א · ד האי מיבעי ליה לכדרבי יצחק. דאמר רבי יצחק: ״איש״ זוכה, ולא הקטן …
• בבא מציעא עא ע"ב · יד רבינא אמר: נהי דשליחות לגוי לית ליה, זכיה מדרבנן אית ליה, מידי …
• בבא בתרא פז ע"ב · ה מתני׳ השולח את בנו אצל חנווני ופונדיון בידו, ומדד לו באיסר שמן …
• בבא בתרא פז ע"ב · ו גמ׳ בשלמא באיסר ושמן, בהא פליגי – דרבנן סברי: לאודועי שדריה, ורבי …

הלכה ה ראובן שקנה שדה משמעון ואמר לו ללוי קניתי אותה וכתב שטר מכר בשם לוי …

• בבא קמא קב ע"ב · כ אלא אמר אביי, הכי קאמר: הלוקח שדה בשם חבירו, ריש גלותא –
• בבא קמא קג ע"א · ג ואם אמר לו ״על מנת״ – כופין את המוכר למכור. פשיטא! לא …

הלכה ז כל סרסור שהודיע ללוקח שחפץ זה או קרקע זה של ראובן ואחר שקנה הלוקח …

• בבא בתרא פז ע"א · ו מתני׳ המוכר יין ושמן לחבירו, והוקרו או שהוזלו, אם עד שלא נתמלאת …
• בבא בתרא פז ע"א · ט אמר רבי אלעא: במדת סרסור. והא מדקתני סיפא: ואם היה סרסור ביניהם, …

הלכה ח הלוקח כלים מבית האומן לשגרן לבית חמיו ואמר לו אם מקבלין אותן ממני אני …

• בבא מציעא פא ע"א · ז תניא כוותיה דאמימר: הלוקח כלים מבית האומן לשגרן לבית חמיו, ואמר לו: …
• בבא מציעא פא ע"א · ט ההוא גברא דזבין ליה חמרא לחבריה, אמר ליה: קא ממטינא ליה לדוכתא …
• בבא מציעא פא ע"א · יא אמר ליה: חזרה דהאי – הליכה היא. מאי טעמא? סברה הוא: בחזירתו, …

הלכה ט כל שליח שטען שארעו אונס פלוני והפסיד כך וכך הרי זה נשבע שבועת השומרין …

• בבא מציעא פג ע"א · ז ההוא גברא דאמר ליה לחבריה: זיל זבין לי ארבע מאה דני חמרא. …
• בבא מציעא פג ע"א · ח אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: ארבע מאה דני חמרא תקיפי קלא אית …

הלכה א מי שהיתה לו קרקע תחת יד אחד או שהיו לו מטלטלין פקדון ורצה לעשות …

• בבא קמא ע ע"א · ה ואמרי נהרדעי: אורכתא דלא כתיב ביה ״זיל דון וזכי ואפיק לנפשך״ – …
• בבא קמא ע ע"א · ז אמר אמימר: אי תפס – לא מפקינן מיניה. רב אשי אמר: כיון …
• בבא קמא ע ע"א · ח ואיכא דאמר: שותפא שויה. למאי נפקא מינה? למיתפס פלגא. והלכתא: שליח שויה.
• בכורות מט ע"א · ב והאמרי נהרדעי: לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי! הני מילי היכא דכפריה, אבל היכא …

הלכה ב הקנה לזה שהרשה שליש או רביע מה שיש לו ביד חבירו הרי זה עושה …

• בבא קמא ע ע"א · ו אמר אביי: ואי כתיב ביה למחצה לשליש ולרביע, מיגו דמשתעי דינא אפלגא, …

הלכה ג אחד מן האחים שלא חלקו או מן השותפין שבא לתבוע תובע על הכל הואיל …

• כתובות צד ע"א · ח אמר רב הונא: הני תרי אחי ותרי שותפי דאית להו דינא בהדי …
• כתובות צד ע"א · יא מי דמי? התם שבועה לאחד ושבועה למאה, הכא אמר: אילו אנא הואי, …
• כתובות צד ע"א · יב ולא אמרן אלא דלא איתיה במתא, אבל איתיה במתא — איבעי ליה …

הלכה ד הבעל בנכסי אשתו צריך הרשאה ואם יש פירות בקרקע מתוך שיש לדון על הפירות …

• גיטין מח ע"ב · ג אמר אביי, נקטינן: בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה.

הלכה ה מי שהיה לו ביד חבירו פקדון או מלוה בין במטלטלין בין מעות ועשה שליח …

• בבא קמא קד ע"א · ג לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו. איתמר: שליח שעשאו בעדים – רב …
• שבועות לא ע"א · יג ״ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו״ – רב אמר: זה הבא בהרשאה, …

הלכה ו התובע חבירו בדין במטלטלין או במעות שהפקיד אצלו וכפר בו אינו יכול לכתוב הרשאה …

• בבא קמא ע ע"א · ד איכא דאמרי, אמרי נהרדעי: לא כתבינן אורכתא אמטלטלי דכפריה. טעמא דכפריה, דמיחזי …
• שבועות לג ע"ב · ח אמר שמואל: בבא בהרשאה. והאמרי נהרדעי: לא כתבינן אורכתא אמטלטלי! הני מילי …
• בכורות מט ע"א · ב והאמרי נהרדעי: לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי! הני מילי היכא דכפריה, אבל היכא …

הלכה ג השותפין שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים וזה שלש מאות ונתעסקו כולן בממון ופחתו …

• כתובות צג ע"ב · א השכר לאמצע.
• כתובות צג ע"ב · ב אמר רבה: מסתברא מילתיה דשמואל בשור לחרישה ועומד לחרישה, אבל בשור לחרישה …
• כתובות צג ע"ב · ט אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא, ״הותירו״ — זוזי חדתי, …

הלכה ד השותפין שהתנו ביניהם שיעמדו בשותפות זמן קצוב כל אחד ואחד מהן מעכב על חבירו …

• גיטין לא ע"ב · ז תניא, רבי יהודה אומר: בשלשה פרקים מוכרין את התבואה – לפני הזרע, …

הלכה ב אחד מן השותפין שעבר ומכר בהקפה או פירש בים או הלך למקום אחר או …

• בבא קמא קב ע"ב · א ליקח לו חטין – ולקח מהם שעורין, שעורין – ולקח מהם חטין; …

הלכה ה אחד מן השותפין שבא ליישן את הפירות עד זמן הידוע אין חבירו מעכב עליו …

• בבא קמא קטז ע"ב · טו רב אשי אמר: כשיכול להציל על ידי הדחק. גלי דעתיה – לעצמו, …

הלכה ז שותפין שמחלו להם מוכסין מחלו לאמצע ואם אמרו משום פלוני מחלנו מה שמחלו מחלו …

• בבא קמא קטז ע"ב · י תנו רבנן: שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד גייס וטרפה, ועמד אחד מהן …

הלכה ח דבר הידוע לשני שותפין אע"פ שהוא ברשות אחד מהן אינו יוצא מחזקתו של שני …

• בבא בתרא מב ע"ב · ב רמי ליה רבי אבא לרב יהודה במערתא דבי רב זכאי, מי אמר …

הלכה ט אחד מן השותפין שבא לחלוק שלא מדעת חבירו חולק בפני שלשה ואפילו הן הדיוטות …

• בבא מציעא לא ע"ב · טו אם יש שם בית דין – מתנה בפניהם. איסור ורב ספרא עביד …
• בבא מציעא סט ע"א · יג הנהו תרי כותאי דעבוד עסקא בהדי הדדי. אזל חד מנייהו פליג זוזי …
• בבא מציעא סט ע"א · יד לשנה זבון חמרא בהדי הדדי. קם אידך פליג ליה בלא דעתיה דחבריה, …
• בבא מציעא סט ע"ב · ג גופא, אמר רב נחמן: זוזי, כמאן דפליגי דמו. הני מילי טבי וטבי, …

הלכה י אסור להשתתף עם עכו"ם שמא יתחייב לו חבירו שבועה וישביעו ביראתו וכבר ביארנו במקומו …

• סנהדרין סג ע"ב · ח ולא יגרום לאחרים שידרו בשמו ושיקיימו בשמו. מסייעא ליה לאבוה דשמואל, דאמר …
• בכורות ב ע"ב · יט וליטעמיך, המשתתף לו דלא קתני, הכי נמי דרשאי? והא אמר אבוה דשמואל: …

הלכה ב תקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו להתעסק בהן יהיה חצי הממון בתורת הלואה והרי …

• בבא מציעא סח ע"ב · א אמר אביי: כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה.
• בבא מציעא סט ע"א · ד אמר רב: מותר שליש בשכרך – הרי זה מותר. ושמואל אמר: לא …
• בבא מציעא סט ע"א · ו לא, דקאמר ליה: אי מותר שליש, אי ריש עגלא לפטומא. איבעית אימא: …
• בבא מציעא סט ע"א · ז רבי אלעזר מהגרוניא זבין בהמה, ויהיב ליה לאריסיה מפטים ליה, ויהיב ליה …
• בבא מציעא סט ע"א · ח אמר ליה: עד האידנא זוזי דידי הוו, אי לא הוה יהיבנא לך …
• בבא מציעא קד ע"ב · יד אמרי נהרדעי: האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון, עבוד רבנן מילתא דניחא …

הלכה ג ועוד תקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו להתעסק בהן ופחתו או הותירו ולא רצה …

• בבא מציעא סח ע"ב · טו בני רב עיליש נפק עלייהו ההוא שטרא דהוה כתיב ביה ״פלגא באגר, …

הלכה א הנותן מעות לחבירו סתם להתעסק בהן או שהתנו בפירוש שיהיה השכר וההפסד ביניהם בשוה …

• בבא בתרא ע ע"ב · ב לימא בפלוגתא דהני תנאי – דתניא: שטר כיס היוצא על היתומים – …
• בבא בתרא ע ע"ב · ג ודכולי עלמא אית להו דנהרדעי – דאמרי נהרדעי: האי עיסקא – פלגא …

הלכה ב המתעסק שהפסיד וחזר וטרח עד שהרויח אינו יכול לומר לבעל המעות בוא ונחשוב ההפסד …

• בבא מציעא קה ע"א · ב ואמר רבא: האי מאן דקביל עיסקא מן חבריה ופסיד, טרח ומלייה ולא …

הלכה ד אין המתעסק יכול לחלוק המעות של עסק או סחורה ולומר אטול את החצי שבתורת …

• בבא מציעא קד ע"ב · טו השתא דאמרינן פלגא מלוה, אי בעי למשתי ביה שכרא – שפיר דמי. …

הלכה ה המתעסק שנתן מתנה לאחרים מן המטלטלין של עסק או ממעות העסק והביא בעל המעות …

• בבא מציעא קד ע"ב · טז אמר רב אידי בר אבין: ואם מת – נעשה מטלטלין אצל בניו. …

הלכה ו הנותן מעות לחבירו ליקח בהם פירות למחצית שכר ולא לקח אין לו עליו אלא …

• בבא מציעא עג ע"ב · יא רב אשי אמר: אפילו ״יין״ סתם נמי לא, מאי טעמא – אסמכתא …

הלכה א הנותן ביצים לבעל התרנגולים להושיב התרנגולים עליהן עד שיצאו האפרוחים ויגדל אותן בעל התרנגולים …

• בבא מציעא סח ע"א · יב אין מושיבין תרנגולין למחצה, ואין שמין עגלין וסייחין למחצה, אלא אם כן …
• בבא מציעא סח ע"ב · א אמר אביי: כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה.
• בבא מציעא סט ע"א · ד אמר רב: מותר שליש בשכרך – הרי זה מותר. ושמואל אמר: לא …
• בבא מציעא סט ע"א · ה וסבר רב אין קוצצין לו דינר? והאמר רב: ריש עגלא לפטומא, מאי …
• בבא מציעא סט ע"א · ו לא, דקאמר ליה: אי מותר שליש, אי ריש עגלא לפטומא. איבעית אימא: …
• בבא מציעא סט ע"א · ז רבי אלעזר מהגרוניא זבין בהמה, ויהיב ליה לאריסיה מפטים ליה, ויהיב ליה …
• בבא מציעא סט ע"א · ח אמר ליה: עד האידנא זוזי דידי הוו, אי לא הוה יהיבנא לך …
• בבא מציעא סט ע"ב · ז מתני׳ שמין פרה וחמור וכל דבר שהוא עושה ואוכל למחצה. מקום שנהגו …

הלכה ג שמין פרה וחמור וכל דבר שדרכו לעשות ולאכול ויהיה השכר לאמצע אף על פי …

• בבא מציעא סח ע"ב · יג ורבן שמעון בן גמליאל לא בעי שכר עמלו ומזונו? איכא גללים. ואידך: …
• בבא מציעא סט ע"ב · ז מתני׳ שמין פרה וחמור וכל דבר שהוא עושה ואוכל למחצה. מקום שנהגו …

הלכה ד השם בהמה לחבירו עד מתי חייב לטפל בה באתונות שמנה עשר חדש ובגודרות והן …

• בבא מציעא סח ע"ב · יב תנו רבנן: מקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות לבהמה – מעלין, ואין …
• בבא מציעא סט ע"א · ט תנו רבנן: השם בהמה לחבירו, עד מתי חייב לטפל בה? סומכוס אומר: …
• בבא מציעא סט ע"א · יא תניא אידך: השם בהמה לחבירו, עד מתי חייב לטפל בולדות? בדקה – …
• בבא מציעא סט ע"א · יב רב מנשיא בר גדא שקל מחצה שלו וחצי מחצה בשל חבירו. אתא …

הלכה ה ראובן שהיתה לו שדה והוריד שמעון לתוכה לזרעה או לנטעה ולהוציא עליה הוצאות ולמכור …

• בבא מציעא קי ע"א · י אריס אומר: למחצה ירדתי, ובעל הבית אומר: לשליש הורדתיו, מי נאמן? רב …

הלכה א השותפין כולן והאריסין והאפוטרופין שמינו אותם ב"ד על היתומים והאשה שהיא נושאת ונותנת בתוך …

• כתובות פו ע"ב · ו מתני׳ המושיב את אשתו חנוונית, או שמינה אפוטרופיא — הרי זה משביעה …
• גיטין נב ע"ב · י מינהו אבי יתומים, לא ישבע – מילתא בעלמא הוא דעבדי להדדי, ואי …
• שבועות מה ע"א · ט ואלו נשבעין שלא בטענה: השותפין, והאריסין, והאפוטרופין, והאשה הנושאת והנותנת בתוך הבית, …
• שבועות מח ע"ב · י ואלו נשבעין. אטו בשופטני עסקינן?! הכי קאמר: ואלו נשבעין שלא בטענת ברי …
• שבועות מח ע"ב · יא תנא: בן בית שאמרו – לא שנכנס ויוצא ברגליו; אלא מכניס לו …
• שבועות מח ע"ב · יג אמר רב יוסף בר מניומי, אמר רב נחמן: והוא שיש טענה בינייהו …
• שבועות מח ע"ב · יד כמאן – כשמואל?! והתני רבי חייא לסיועיה לרב! אימא כפירת טענה, כרב.

הלכה ב ואין כל אחד מאלו נשבע בטענת ספק עד שיחשוד המשביע אותן בשתי כסף שהן …

• שבועות מח ע"ב · י ואלו נשבעין. אטו בשופטני עסקינן?! הכי קאמר: ואלו נשבעין שלא בטענת ברי …
• שבועות מח ע"ב · יא תנא: בן בית שאמרו – לא שנכנס ויוצא ברגליו; אלא מכניס לו …
• שבועות מח ע"ב · יג אמר רב יוסף בר מניומי, אמר רב נחמן: והוא שיש טענה בינייהו …
• שבועות מח ע"ב · יד כמאן – כשמואל?! והתני רבי חייא לסיועיה לרב! אימא כפירת טענה, כרב.

הלכה ד אע"פ שאין שם עדים שזה אריסו או שותפו אלא הוא מודה מפי עצמו ואמר …

• כתובות פו ע"ב · יא רבי אליעזר אומר: אף על פי שלא הושיבה חנוונית, ולא מינה אפוטרופיא …
• כתובות פו ע"ב · טו הלכה מקבר בעלה לבית אביה, או שחזרה לבית חמיה ולא נעשית אפוטרופיא …
• כתובות פז ע"א · ה אבל בין מיתה לקבורה משבעינן לה. ורב מתנא אמר: אפילו בין מיתה …

הלכה ז חלקו השותפין והאריסין ונתגרשה האשה ונפרד מעליו בן הבית והביא לו השליח סחורה שקנה …

• שבועות מה ע"א · י חלקו השותפין והאריסין – אין יכול להשביעו. (נתגלגל) [נתגלגלה] לו שבועה ממקום …
• שבועות מח ע"ב · יח הא בהדיא קתני לה: נעשה לו שותף או אריס ערב שביעית, ולמוצאי …