הלכות שכירות

הלכה א ארבעה שומרים נאמרו בתורה ושלשה דינין יש להם ואלו הן הארבעה שומרין שומר חנם …

• בבא מציעא צג ע"א · טו מתני׳ ארבעה שומרים הן: שומר חנם והשואל, נושא שכר והשוכר. שומר חנם …
• בבא מציעא צג ע"א · יט אי הכי, ארבעה? שלשה נינהו! אמר רב נחמן בר יצחק: ארבעה שומרין, …

הלכה ב ואלו הן שלשה דינין שלהן:ש"ח שנגנב הפקדון ממנו או אבד ואין צריך לומר אם …

• בבא קמא מה ע"ב · ד אביי אמר: לעולם כרבי מאיר – וכדמחליף רבה בר אבוה, ותני: שוכר …
• בבא קמא נז ע"ב · ד איתיביה: ״ונשבר או מת״ – אין לי אלא שבורה ומתה, גניבה ואבידה …
• בבא קמא סג ע"ב · י דתניא: ״ונקרב בעל הבית אל האלהים״ – לשבועה. אתה אומר לשבועה, או …
• בבא מציעא לג ע"ב · ז מתני׳ המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים, ונגנבו או שאבדו, שילם ולא …
• בבא מציעא פ ע"ב · ז גמ׳ לימא מתניתין דלא כרבי מאיר? דתניא: שוכר כיצד משלם? רבי מאיר …
• בבא מציעא צג ע"א · טו מתני׳ ארבעה שומרים הן: שומר חנם והשואל, נושא שכר והשוכר. שומר חנם …
• בבא מציעא צג ע"א · טז ונושא שכר והשוכר נשבעים על השבורה ועל השבויה ועל המתה, ומשלמין את …
• שבועות מט ע"א · ה שומר חנם נשבע על הכל, והשואל משלם את הכל.
• שבועות מט ע"א · ו נושא שכר והשוכר – נשבעין על השבורה ועל השבויה ועל המתה, ומשלמין …
• שבועות מט ע"ב · ז והא רבי מאיר איפכא שמעינן ליה – דתנן: שוכר כיצד משלם? רבי …

הלכה ג המפקיד אצל חבירו בין בחנם בין בשכר או השאילו או השכירו אם שאל השומר …

• בבא מציעא פא ע"א · טז הניחא למאן דאמר פשיעה בבעלים פטור – משום הכי אכסיף, אלא למאן …
• בבא מציעא צד ע"א · טז מתני׳ השואל את הפרה ושאל בעליה עמה, או שכר בעליה עמה, שאל …
• בבא מציעא צד ע"ב · א אבל שאל את הפרה ואחר כך שאל את הבעלים, או שכרן, ומתה …
• בבא מציעא צה ע"א · יח איתמר: פשיעה בבעלים, פליגי בה רב אחא ורבינא. חד אמר: חייב, וחד …
• בבא מציעא צה ע"ב · יג ועוד, תניא: ממשמע שנאמר ״אם בעליו עמו לא ישלם״ איני יודע שאם …

הלכה ד כל שומר שפשע בתחלתו אף על פי שנאנס בסופו חייב כמו שיתבאר ואין השואל …

• גיטין כט ע"א · יז ואם אמר לו ״טול לי הימנה חפץ פלוני״. אמר ריש לקיש: כאן …
• בבא קמא יא ע"ב · ט רבא אמר: שומר שמסר לשומר – חייב. ולא מיבעיא שומר שכר שמסר …
• בבא מציעא כט ע"ב · י תנו רבנן: השואל ספר תורה מחבירו, הרי זה לא ישאילנו לאחר, פותחו …
• בבא מציעא כט ע"ב · יב אמר מר: השואל ספר תורה מחבירו – הרי זה לא ישאילנו לאחר. …
• בבא מציעא לו ע"א · יב אתא לקמיה דרב ופטריה, מאן דחזא סבר משום שומר שמסר לשומר פטור. …

הלכה ו שומר שמסר לשומר אחר והוסיף בשמירתו ומתה ההנאה לבעלים כיצד השוכר פרה מחבירו והשאילה …

• גיטין יד ע"א · טו תניא כוותיה דרב: ״הולך מנה לפלוני שאני חייב לו״; ״תן מנה לפלוני …
• גיטין יד ע"א · טז פקדון, לימא ליה: אין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר! אמר רבי זירא: …
• בבא מציעא לה ע"ב · ה מתני׳ השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר, ומתה כדרכה – ישבע השוכר שמתה …
• בבא מציעא לו ע"א · ח אתמר: שומר שמסר לשומר, רב אמר: פטור, ורבי יוחנן אמר: חייב.
• בבא מציעא לו ע"א · י ולטעמיה דרבי יוחנן, לא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעה …

הלכה א שלשה דינין האמורין בתורה בארבעה השומרין אינן אלא במטלטלין של ישראל ושל הדיוט שנאמר …

• בבא מציעא נו ע"א · יב מתני׳ אלו דברים שאין להם אונאה: העבדים, והשטרות, והקרקעות, וההקדשות. אין להן …
• בבא מציעא נח ע"א · י לא, להפסיד שכרו. אי הכי, רישא דקתני: ״אין אחריות שבת עליו״ – …
• בבא מציעא נח ע"א · יא אמר ליה: מידי שמיע לך בהא? אמר ליה: הכי אמר רב ששת, …
• בבא מציעא צג ע"א · יט אי הכי, ארבעה? שלשה נינהו! אמר רב נחמן בר יצחק: ארבעה שומרין, …
• שבועות מב ע"ב · יב מתני׳ ואלו דברים שאין נשבעין עליהן: העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות. אין בהן …

הלכה ב ותקנו חכמים שנשבעין על ההקדשות שבועת השומרין כעין של תורה כדי שלא יזלזלו בהקדשות:

• בבא מציעא נח ע"א · ז אלא אמר רבי אלעזר: שבועה זו תקנת חכמים היא, שלא יהו בני …

הלכה ד המוסר לחבירו דבר המחובר לקרקע לשמור אפילו היו ענבים העומדות להבצר הרי הן כקרקע …

• שבועות מב ע"ב · יד רבי מאיר אומר: יש דברים שהן בקרקע ואינן כקרקע; ואין חכמים מודים …
• שבועות מג ע"א · ה (אלא) אמר רבי יוסי ברבי חנינא: הכא בענבים עומדות להבצר קמיפלגי; דרבי …

הלכה ו אחד האיש ואחד האשה בדין השומרין בין שהיה הדבר השמור של אשה או שהיה …

• בבא קמא טו ע"א · ד אמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל, אמר קרא: …

הלכה ז קטן שהפקיד ביד גדול או השאילו הרי זה הגדול נשבע שבועת השומרים לקטן הורו …

• בבא קמא קו ע"ב · יז איתיביה רבי אבא בר ממל לרבי חייא בר אבא: ״כי יתן איש״ …

הלכה ח כדרך שתקנו חכמים משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרין האומר לחבירו שמור לי זה …

• בבא קמא עט ע"א · יג אלא לאו שומר – ושמע מינה תיקנו משיכה בשומרין? שמע מינה. איתמר …
• בבא מציעא מט ע"ב · א אמרי ליה: לא. אמר לי: ליהוו הנך זוזי בפקדון גבך, דהא חשכה …
• בבא מציעא פ ע"ב · ה מתני׳ כל האומנין – שומרי שכר הן. וכולן שאמרו: טול את שלך …
• בבא מציעא פא ע"ב · ו ״שמור לי״, ואמר לו ״הנח לפני״ – שומר חנם. אמר רב הונא: …

הלכה ט מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה והשואל להיות פטור מלשלם וכן מתנה בעל הפקדון …

• בבא מציעא צד ע"א · ב מתני׳ מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה, והשואל להיות פטור מלשלם, נושא …
• בבא מציעא צד ע"א · ה הא מני – רבי יהודה היא, דאמר: בדבר שבממון – תנאו קיים. …
• בבא מציעא צד ע"א · ט תנא: ומתנה שומר שכר להיות כשואל. במאי? בדברים?! אמר שמואל: בשקנו מידו.
• בבא מציעא צד ע"א · י ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא בשלא קנו מידו, בההיא הנאה דקא נפיק …

הלכה יב זה אומר השאלתיך או השכרתיך או הפקדתיך והלה אומר לא היו דברים מעולם או …

• בבא בתרא ע ע"א · ח בעא מיניה רב עמרם מרב חסדא: המפקיד אצל חבירו בשטר, ואמר לו: …
• בבא בתרא ע ע"ב · א סוף סוף, כי אמר ליה ״נאנסו״, לאו שבועה בעי? הכא נמי, מאי …
• שבועות מה ע"ב · ח אמר רמי בר חמא: כמה מעליא הא שמעתא! אמר ליה רבא: מאי …
• שבועות מה ע"ב · י דאפקיד ליה בשטרא.
• שבועות מה ע"ב · יא מכלל דתרוייהו סבירא להו: המפקיד אצל חבירו בעדים – אין צריך להחזיר …

הלכה א שומר שטען שנאנס אונס גדול כגון שבורה ומתה אם נאנס במקום שהעדים מצויין שם …

• בבא מציעא פג ע"א · ו ההוא גברא דהוה קא מעבר חביתא דחמרא בריסתקא דמחוזא, ותברה בזיזא דמחוזא. …

הלכה ב המעביר חבית ממקום למקום בשכר ונשברה דין תורה הוא שישלם שאין זה אונס גדול …

• בבא מציעא פב ע"ב · ג מתני׳ המעביר חבית ממקום למקום ושברה, בין שומר חנם בין שומר שכר …
• בבא מציעא פג ע"א · ב ורבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: שבועה זו תקנת חכמים היא, …
• בבא מציעא פג ע"א · ט אתקין רב חייא בר יוסף בסיכרא: הני דדרו באגרא ואיתבר – נשלם …

הלכה ג הסבל ששבר חבית של יין לחנווני ונתחייב לשלם והרי היא שוה ביום השוק ארבעה …

• בבא מציעא צט ע"ב · ט אמר רבא: הני שקולאי דתברו חביתא דחמרא לחנוואה, ביומא דשוקא מיזדבנא בחמש, …
• בבא מציעא צט ע"ב · י ולא אמרן אלא דלא הוה ליה חמרא לזבוני, אבל הוה ליה חמרא …
• בבא מציעא צט ע"ב · יא ומנכי ליה אגר טירחיה ודמי ברזנייתא.

הלכה ד רועה שבאו זאבים וטרפו ממנו אם היה זאב אחד אין זה אונס אפילו בשעת …

• בבא מציעא צג ע"ב · טו מתני׳ זאב אחד – אינו אונס. שני זאבים – אונס. רבי יהודה …
• בבא מציעא צג ע"ב · טז שני כלבים – אינו אונס. ידוע הבבלי אומר משום רבי מאיר: מרוח …
• בבא מציעא צג ע"ב · יז אימתי – בזמן שבאו מאליהן. אבל הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים – …
• בבא מציעא צג ע"ב · כ הלסטים – הרי זה אונס. אמאי? לוקי גברא להדי גברא! אמר רב: …
• בבא מציעא צג ע"ב · כא איבעיא להו: לסטים מזויין ורועה מזויין, מהו? מי אמרינן אוקי גברא להדי …

הלכה ה רועה שמצא גנב והתחיל להתגרות בו ולהראותו שאינו חושש ממנו ואמר לו הרי אנו …

• בבא מציעא צד ע"א · א כך וכך גברי איכא בהדן, כך וכך כלבי איכא בהדן, כך וכך …

הלכה ו רועה שהיה לו להציל הטריפה או השבויה ברועים אחרים ובמקלות ולא קרא רועים אחרים …

• בבא מציעא צג ע"ב · ז אי הכי, מאי איריא שומר שכר? אפילו שומר חנם נמי, דהא מר …
• בבא מציעא צג ע"ב · ח ועד כמה? עד כדי דמיהן. והיכן מצינו בשומר שכר שחייב באונסין? דהדר …

הלכה ח רועה שהניח עדרו ובא לעיר בין בעת שדרך הרועים להכנס ובין בעת שאין דרך …

• בבא מציעא מא ע"א · יג איתמר רב ולוי. חד אמר: שליחות יד צריכה חסרון, וחד אמר: שליחות …
• בבא מציעא צג ע"ב · ד איתיביה: רועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר, בא זאב וטרף, ובא …
• בבא מציעא צג ע"ב · ה מאי לאו דעל בעידנא דעיילי אינשי? לא, דעל בעידנא דלא עיילי אינשי. …
• בבא מציעא צג ע"ב · ו דשמע קל אריה ועל. אי הכי, אומדין אותו? מאי הוה ליה למעבד?! …

הלכה ט מתה הבהמה כדרכה ה"ז אונס והרועה פטור סגפה ומתה אינו אונס תקפתו ועלתה לראשי …

• בבא מציעא לו ע"ב · ו רבא משמיה דרבה אמר: פטור, כל דיינא דלא דאין כי האי דינא …
• בבא מציעא לו ע"ב · י מתיב רמי בר חמא: העלה לראשי צוקין ונפלה – אין זה אונס, …
• בבא מציעא לו ע"ב · יב אי הכי, אימא רישא: עלתה לראשי צוקין ונפלה – הרי זה אונס, …
• בבא מציעא צג ע"ב · י רב חסדא ורבה בר רב הונא לא סבירא להו הא דרבה, דאמרי: …
• בבא מציעא צג ע"ב · יא בר אדא סבולאה (הוי) [הוה] קא מעבר חיותא אגמלא דנרש. דחפה חדא …
• בבא מציעא צג ע"ב · יח מתה כדרכה – הרי זה אונס. סגפה ומתה – אינו אונס. עלתה …

הלכה י פשע בה ויצאה לאגם ומתה שם כדרכה פטור שאין יציאתה גרמה לה שתבוא לידי …

• בבא מציעא לו ע"ב · ד אתמר: פשע בה ויצאת לאגם, ומתה כדרכה. אביי משמיה דרבה אמר: חייב, …
• בבא מציעא לו ע"ב · ז ומודי אביי, דאי הדרא לבי מרה ומתה – דפטור. מאי טעמא? דהא …

הלכה א השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה אם הוחלקה פטור אע"פ שעבר על דעת …

• בבא מציעא עח ע"א · ה מתני׳ השוכר את החמור להוליכו בהר והוליכו בבקעה, בבקעה והוליכו בהר, אפילו …
• בבא מציעא פ ע"א · א מתני׳ השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה, אם נשבר הקנקן – …

הלכה ב ומהו דין האומנין ששברו בעת חרישה שמשלמין מי משלם זה האוחז את הכלי בעת …

• בבא מציעא פ ע"א · ב גמ׳ היכא דלא שני בה, מאן משלם? אמר רב פפא: דנקיט פרשא …

הלכה ג שכרה לדוש בקטנית ודש בתבואה והוחלקה פטור בתבואה ודש בקטנית חייב שהקטנית מחלקת מעשה …

• כתובות כז ע"ב · ג אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: אין, באורחא דנהר פקוד אזלי, מיהו לא …
• בבא מציעא פ ע"א · א מתני׳ השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה, אם נשבר הקנקן – …
• בבא מציעא פא ע"ב · ד ההוא גברא דאוגר ליה חמרא לחבריה, אמר ליה: חזי, לא תיזול באורחא …
• בבא מציעא פא ע"ב · ה אמר ליה רבא: מה ליה לשקר, אי בעי אמר ליה: אנא באורחא …
• בכורות לו ע"א · י ואמר רבא: מה לו לשקר, אי בעי אמר: באורחא דנרש אזלי. ואמר …

הלכה ד השוכר את הבהמה להביא עליה מאתים ליטרין של חטים והביא מאתים ליטרין של שעורים …

• בבא מציעא פ ע"א · ו מתני׳ השוכר את החמור להביא עליה חטין, והביא עליה שעורין – חייב. …
• בבא מציעא פ ע"א · ז גמ׳ איתמר. אביי אמר: ״קשה כמשאוי״ תנן. רבא אמר: ״קשה למשאוי״ תנן. …

הלכה ה שכר את הבהמה לרכוב עליה איש לא ירכיב עליה אשה שכרה לרכוב עליה אשה …

• בבא מציעא עט ע"ב · ט תנו רבנן: השוכר את החמור לרכוב עליה איש – לא תרכב עליה …
• בבא מציעא עט ע"ב · י השתא מניקה אמרת, מעוברת מיבעיא? אמר רב פפא: מעוברת והיא מניקה קאמר.

הלכה ו השוכר את הבהמה לשאת עליה משקל ידוע והוסיף על משאו אם הוסיף חלק משלשים …

• בבא מציעא פ ע"א · ו מתני׳ השוכר את החמור להביא עליה חטין, והביא עליה שעורין – חייב. …
• בבא מציעא פ ע"ב · ב תנו רבנן: קב לכתף, אדריב לעריבה. כור לספינה, שלשת כורים לבורני גדולה.
• בבא מציעא פ ע"ב · ד כור לספינה, שלשת כורין לבורני גדולה. אמר רב פפא: שמע מינה סתם …

הלכה ז הכתף שהוסיף על משאו קב אחד הוזק במשא זה חייב בנזקיו שאף על פי …

• בבא מציעא פ ע"ב · ב תנו רבנן: קב לכתף, אדריב לעריבה. כור לספינה, שלשת כורים לבורני גדולה.
• בבא מציעא פ ע"ב · ג אמר מר: קב לכתף. אם איתא דלא מצי ביה בר דעת הוא, …

הלכה ח השוכר את החמור לרכוב עליה יש לו להניח עליה כסותו ולגינו ומזונותיו של אותו …

• בבא מציעא עט ע"ב · ו תנו רבנן: השוכר את החמור לרכוב עליה – שוכר מניח עליה כסותו …
• בבא מציעא עט ע"ב · ז היכי דמי? אי דשכיח למזבן – חמר נמי ליעכב, ואי דלא שכיח …
• בבא מציעא עט ע"ב · ח אמר רב פפא: לא צריכא דשכיח למטרח ולמזבן מאוונא לאוונא, חמר דרכיה …
• עבודה זרה סה ע"א · יב ורמינהי: השוכר את החמור — שוכר מניח עליה כסותו ולגינתו ומזונותיו של …
• עבודה זרה סה ע"א · טו אמר רב פפא: לא צריכא דשכיח למיטרח ולמזבן מאונא לאונא, חמר דרכיה …

הלכה א השוכר את הבהמה וחלתה או נשתטית או נלקחה לעבודת המלך אע"פ שאין סופה לחזור …

• בבא מציעא עח ע"א · ו השוכר את החמור והבריקה או שנעשית אנגריא – אומר לו: הרי שלך …
• בבא מציעא עח ע"ב · יד ושמואל אמר: בין אנגריא חוזרת בין אנגריא שאינה חוזרת, אם בדרך הליכה …
• בבא מציעא עח ע"ב · טו מיתיבי: השוכר את החמור והבריקה או שנשתטתה, אומר לו: הרי שלך לפניך. …
• בבא מציעא עח ע"ב · יט אמר לך שמואל: לאו מי איכא רבי שמעון בן אלעזר דקאי כוותי? …
• בבא מציעא עט ע"א · ב ומי מצית מוקמת לה כרבי שמעון בן אלעזר? והא קתני רישא: השוכר …
• בבא מציעא עט ע"א · ג אמר רבה בר רב הונא: לרכוב עליה שאני. אמר רב פפא: וכלי …

הלכה ב מתה הבהמה או נשברה בין ששכרה לשאת בין ששכרה לרכוב אם אמר לו חמור …

• בבא מציעא עט ע"א · ד אמר רבה בר רב הונא אמר רב: השוכר את החמור לרכוב עליה …
• בבא מציעא עט ע"א · ז היכי דמי? אי דאמר ליה: ״חמור סתם״ – הא חייב להעמיד לו …
• בבא מציעא עט ע"א · ח לא צריכא: בשאין בדמיה ליקח. אם יש בדמיה לשכור – ישכור, רב …
• בבא מציעא עט ע"א · ט דאתמר: השוכר את החמור ומתה לו בחצי הדרך. אמר רב: אם יש …

הלכה ג השוכר את הספינה וטבעה לו בחצי הדרך אם אמר לו ספינה זו אני משכיר …

• בבא מציעא עט ע"א · טו תנו רבנן: השוכר את הספינה וטבעה לה בחצי הדרך, רבי נתן אומר: …
• בבא מציעא עט ע"א · טז היכי דמי? אילימא בספינה זו ויין סתם, אם נתן אמאי לא יטול? …
• בבא מציעא עט ע"ב · א נימא ליה: הב לי ההוא חמרא ואנא מייתינא ספינתא.
• בבא מציעא עט ע"ב · ב אמר רב פפא: לא משכחת לה אלא בספינה זו ויין זה. אבל …

הלכה ד השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך נותן לו שכר כל הדרך ואם מצא השוכר …

• בבא מציעא עט ע"ב · ג תנו רבנן: השוכר את הספינה ופרקה לה בחצי הדרך – נותן לו …
• בבא מציעא עט ע"ב · ד לעולם דקא משכח לאגורה, אלא אמאי אית ליה תרעומת – משום רפסתא …
• בבא מציעא עט ע"ב · ה אלא מאי פרקה – דפרקה לטועניה בגויה. אלא מאי תרעומת – משום …

הלכה ז השכיר לו בית סתם ואחר שנתן לו בית נפל חייב לבנותו או יתן לו …

• בבא מציעא קג ע"א · י מתני׳ המשכיר בית לחבירו ונפל – חייב להעמיד לו בית. היה קטן …
• בבא מציעא קג ע"א · יא גמ׳ היכי דמי? אי דאמר ליה: ״בית זה״, נפל אזל ליה. אי …
• בבא מציעא קג ע"א · יד אלא כי אתא רבין אמר ריש לקיש, דאמר ליה: ״בית כזה אני …
• בבא מציעא קג ע"א · טז מתני׳ המקבל שדה מחבירו, מקום שנהגו לקצור – יקצור, לעקור – יעקור, …

הלכה ח המשכיר עלייה סתם חייב להעמיד לו עלייה אמר לו עלייה זו שעל גבי בית …

• בבא מציעא קטז ע"ב · יג מתני׳ הבית והעלייה. נפחתה העלייה, ואין בעל הבית רוצה לתקן – הרי …
• בבא מציעא קטז ע"ב · טז רב אמר: ברובה, אבל בארבעה – לא: אדם דר חציו למטה וחציו …
• בבא מציעא קטז ע"ב · יט אלא אמר רב אשי, דאמר ליה: ״עלייה זו שעל גבי בית זה …
• בבא מציעא קטז ע"ב · כ וכי הא דאמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מעשה באחד …
• בבא מציעא קיז ע"א · ב אם תמצא לומר שניהם דרין בו, כשהוא משתמש – דרך פתחים משתמש, …
• בבא מציעא קיז ע"א · ד מי אמרינן דאמר ליה: שם עלייה קבילית עלך? או דלמא: חד עלייה …

הלכה א המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה משתמש בזיזיה ובכותליה עד ד"א ובתרבץ של חצר וברחבה …

• בבא בתרא ו ע"ב · א בבירה גדולה, משתמש בזיזיה ובכתליה עד ארבע אמות, ובעובי הכותל – במקום …

הלכה ב המשכיר חצירו סתם לא השכיר הרפת שבה:

• בבא מציעא קב ע"א · יז אמר אביי, הכי קאמר: ושברפת שבחצר – הרי אלו של בעל הבית. …

הלכה ג המשכיר בית לחבירו חייב להעמיד לו דלתות ולפתוח לו החלונות שנתקלקלו ולחזק את התקרה …

• בבא מציעא קא ע"ב · טז מתני׳ המשכיר בית לחבירו, המשכיר חייב בדלת, בנגר ובמנעול, ובכל דבר שמעשה …
• בבא מציעא קא ע"ב · יח גמ׳ תנו רבנן: המשכיר בית לחבירו, משכיר חייב להעמיד לו דלתות, לפתוח …
• בבא מציעא קב ע"א · ב תנו רבנן: המשכיר בית לחבירו – על השוכר לעשות לו מזוזה, וכשהוא …

הלכה ד המשכיר עלייה לחבירו ונפחתה בארבעה או יתר חייב לתקן התקרה והמעזיבה שעליה שהמעזיבה חזוק …

• בבא מציעא קיז ע"א · יא ורבי יוסי ורבנן דהכא, במאי פליגי? בחוזק תקרה קמיפלגי. רבנן סברי: מעזיבה …

הלכה ה הזבל שבחצר הרי הוא של שוכר לפיכך הוא מטפל בו להוציאו ואם יש שם …

• בבא מציעא קא ע"ב · יז הזבל של בעל הבית, ואין לשוכר אלא היוצא מן התנור ומן הכירים …
• בבא מציעא קב ע"א · ה לא צריכא: בחצר דמשכיר, ותורי דאתו מעלמא קמו בה.

הלכה ז המשכיר בית לחבירו סתם אינו יכול להוציאו עד שיודיעו שלשים יום מקודם כדי לבקש …

• בבא מציעא קא ע"ב · ג מתני׳ המשכיר בית לחבירו בימות הגשמים – אינו יכול להוציאו מן החג …
• בבא מציעא קא ע"ב · ו אמר רב יהודה, להודיע קתני. והכי קאמר: המשכיר בית לחבירו סתם – …
• בבא מציעא קא ע"ב · ח אמר רב אסי: אם נכנס יום אחד בימות הגשמים – אינו יכול …

הלכה ח כשם שהמשכיר חייב להודיעו כך השוכר חייב להודיעו מקודם ל' יום בעיירות או מקודם …

• בבא מציעא קא ע"ב · ז תניא נמי הכי: כשאמרו שלשים, וכשאמרו שנים עשר חדש – לא אמרו …

הלכה ט אע"פ שאין המשכיר יכול להוציאו ולא השוכר יכול לצאת עד שיודיעו מקודם אם הוקרו …

• בבא מציעא קא ע"ב · ט אמר רב הונא: ואם בא לרבות בדמיה מרבה. אמר ליה רב נחמן: …
• בבא מציעא קא ע"ב · י פשיטא נפל ליה ביתא – אמר ליה: לא עדיפת מינאי.

הלכה י נתן הבית לבנו לישא בו אשה אם היה יודע שבנו נעשה חתן בזמן פלוני …

• בבא מציעא קא ע"ב · יב כלליה לבריה, חזינן: אי הוה אפשר לאודועיה – איבעי ליה לאודועי, ואי …

הלכה יא מכר את הבית או נתנו או הורישו אין השני יכול להוציאו עד שיודיעו מקודם …

• בבא מציעא קא ע"ב · יא זבניה או אורתיה או יהביה במתנה – אמר ליה: לא עדיפת מגברא …

הלכה ב המשכיר בית לחבירו לשנה ונתעברה השנה נתעברה לשוכר השכיר לחדשים נתעברה למשכיר הזכיר לו …

• בבא מציעא קב ע"א · כו מתני׳ המשכיר בית לחבירו לשנה, נתעברה השנה – נתעברה לשוכר. השכיר לו …
• בבא מציעא קב ע"ב · י ורב נחמן אמר: קרקע בחזקת בעליה קיימת. מאי קא משמע לן – …
• בבא מציעא קב ע"ב · יא בעו מיניה מרבי ינאי: שוכר אמר נתתי, ומשכיר אמר לא נטלתי – …
• בבא בתרא קה ע"א · ב גמ׳ אמר רבי אבא בר ממל אמר רב: חולקין עליו חביריו על …

הלכה ג השוכר שאמר נתתי שכר הבית שנתחייבתי בו והמשכיר אומר עדיין לא נטלתי בין שהיתה …

• בבא מציעא קב ע"ב · יא בעו מיניה מרבי ינאי: שוכר אמר נתתי, ומשכיר אמר לא נטלתי – …
• בבא מציעא קב ע"ב · יב אימת? אי בתוך זמנו – תנינא, אי לאחר זמנו – תנינא. דתנן: …
• בבא מציעא קג ע"א · ב שכיר הוא דרמו רבנן שבועה עליה, משום דבעל הבית טרוד בפועליו. אבל …

הלכה ד המשכיר בית לחבירו בשטר לעשר שנים ואין בו זמן השוכר אומר עדיין לא עבר …

• בבא מציעא קג ע"א · ג אמר רבא אמר רב נחמן: האי מאן דאוגר ליה ביתא לחבריה לעשר …

הלכה ה השוכר פרדס או שהיה משכון בידו לי' שנים ויבש הפרדס בתוך הזמן ימכרו עציו …

• בבא מציעא קט ע"ב · ז ההוא גברא דמשכין פרדיסא לחבריה לעשר שנין, וקש לחמש שנין. אביי אמר: …
• בבא מציעא קט ע"ב · ח מיתיבי: יבש האילן או נקצץ, שניהם אסורים בו. כיצד יעשו? ימכרו לעצים, …

הלכה ו שטר השכירות או שטר המשכון שכתוב בה שנים סתם בעל הפירות אומר ג' ובעל …

• בבא מציעא קי ע"א · ג ההוא שטרא דהוה כתיב ביה שנין סתמא. מלוה אמר: שלש. לוה אמר: …
• בבא מציעא קי ע"א · ו מלוה אומר חמש, לוה אומר שלש. אמר ליה: אייתי לי שטרך! אמר …

הלכה ז מי שהכניס פירותיו לבית חבירו שלא מדעתו או שהטעוהו עד שהכניס פירותיו והניחם והלך …

• בבא מציעא קא ע"ב · יג ההוא גברא דזבן ארבא דחמרא. לא אשכח דוכתא לאותוביה. אמר ליה לההיא …

הלכה ח השוכר ריחיים מחבירו שיטחון לו כ' סאה בכל חדש בשכרו והעשיר בעל הריחיים והרי …

• כתובות קג ע"א · ג ההוא גברא דאוגר ליה ריחיא לחבריה לטחינה. לסוף איעתר, זבין ריחיא וחמרא,
• כתובות קג ע"א · ז ולא אמרן אלא דלית ליה טחינא לריחיא, אבל אית ליה טחינא לריחיא …

הלכה ב המקבל שדה או פרדס כדי לעבוד אותו ולהוציא עליו יציאות ויתן לבעל הקרקע שליש …

• בבא מציעא קג ע"ב · י אמר רב יוסף: בוכרא וטפתא וארכבתא וקני דחיזרא – דבעל הבית, וחזרא …

הלכה ג השוכר או המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות לא יזרענה פשתן שכרה או קבלה ז' …

• בבא מציעא קט ע"א · א מתני׳ המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות – לא יזרענה פשתן, ואין לו …
• בבא מציעא קי ע"ב · יא מתני׳ המקבל שדה מחבירו לשבוע אחד בשבע מאות זוז, השביעית מן המנין. …

הלכה ד החוכר או המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין או בית האילן ויבשה מעיין בית …

• בבא מציעא קג ע"ב · יג מתני׳ המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין, או בית האילן, יבש המעין …
• בבא מציעא קג ע"ב · יד גמ׳ היכי דמי? אילימא דיבש נהרא רבה, אמאי אינו מנכה לו מן …
• בבא מציעא קד ע"א · ה אמר שמואל, לא קשיא: הא דאמר ליה מחכיר לחוכר, הא דאמר ליה …
• בבא מציעא קד ע"א · ו רבינא אמר: אידי ואידי, דאמר ליה מחכיר לחוכר. מדקאמר ״זה״, מכלל דקאי …

הלכה ה השוכר או המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשתדפה אם אירע דבר זה לרוב …

• בבא מציעא קה ע"ב · יד מתני׳ המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב, או נשדפה. אם מכת מדינה היא …
• בבא מציעא קה ע"ב · טו גמ׳ היכי דמי מכת מדינה? אמר רב יהודה: כגון דאישתדוף רובא דבאגא. …
• בבא מציעא קו ע"א · ג מסתברא דאמר ליה: אי זרעתה חיטי הוה מקיים בי ״ותגזר אמר ויקם …
• בבא מציעא קו ע"א · ה מסתברא דאמר ליה: אי משום לתאי דידי – הוה משתייר לי פורתא, …
• בבא מציעא קו ע"א · ו נשתדפו כל שדותיו של חוכר ואשתדוף רובא דבאגא, ואשתדוף נמי הא בהדייהו, …
• בבא מציעא קו ע"א · יג אמר שמואל: לא שנו, אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב. אבל לא זרעה …
• בבא מציעא קו ע"ב · ב תני חדא: פעם ראשונה ושניה זורעה, ושלישית אינו זורעה. ותניא אידך: שלישית …
• בבא מציעא קו ע"ב · ד אמר ריש לקיש: לא שנו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב. אבל זרעה …

הלכה ו השוכר או המקבל שדה מחבירו מקום שנהגו לקצור יקצור ואינו רשאי לעקור לעקור יעקור …

• בבא מציעא קג ע"א · טז מתני׳ המקבל שדה מחבירו, מקום שנהגו לקצור – יקצור, לעקור – יעקור, …
• בבא מציעא קג ע"ב · ב גמ׳ תנא: מקום שנהגו לקצור – אינו רשאי לעקור, לעקור – אינו …
• בבא מציעא קג ע"ב · ה לחרוש אחריו – יחרש. פשיטא! לא צריכא: באתרא דלא מנכשי – ואזל …
• בבא מציעא קג ע"ב · ו הכל כמנהג המדינה. ״הכל״ לאתויי מאי? לאתויי הא דתנו רבנן: מקום שנהגו …
• בבא מציעא קג ע"ב · ז מקום שנהגו להשכיר משכירין – פשיטא! לא צריכא, דכולי עלמא יהבי בתילתא, …
• בבא מציעא קג ע"ב · ח מקום שנהגו שלא להשכיר – אין משכירין. פשיטא! לא צריכא, דכולי עלמא …

הלכה ז החוכר שדה מחבירו בעשרה כור חטים ולקתה נותן לו מתוכה היו חטיה יפות לא …

• בבא מציעא קו ע"ב · יא מתני׳ המקבל שדה מחבירו בעשרה כור חטים לשנה ולקתה – נותן לו …
• בבא מציעא קו ע"ב · יג אמר ליה: מי דמי? התם לא עבדא ארעא שליחותא דמרה, הכא עבדא …
• בבא מציעא קו ע"ב · יד ההוא גברא דקבל פרדס מחבריה בעשר דני חמרא, תקיף ההוא חמרא. סבר …
• בבא מציעא קו ע"ב · טו ומודה רב אשי בעינבי דכדום ובשדה שלקתה בעומריה.

הלכה ח החוכר שדה מחבירו ולא רצה לנכש ואמר לו מה הפסד יש לך הריני נותן …

• בבא מציעא קה ע"א · ה מתני׳ המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש, ואמר לו: מה איכפת לך? …
• בבא מציעא קה ע"א · ו גמ׳ אי אמר ליה: לבתר הכי כריבנא לה – אמר ליה: חטי …

הלכה ט החוכר שדה מחבירו לזורעה שעורים לא יזרענה חטים מפני שהחטין מכחישות את הקרקע יתר …

• בבא מציעא קו ע"ב · טז מתני׳ המקבל שדה מחבירו לזרעה שעורים – לא יזרענה חטים. חטים – …
• בבא מציעא קז ע"א · ד תבואה לא יזרענה קטנית [וכו׳]. מתני ליה רב יהודה לרבין: תבואה – …

הלכה י המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות אין למקבל כלום בקורת השקמה וכיוצא בה ולא בשבח …

• בבא מציעא קג ע"א · טז מתני׳ המקבל שדה מחבירו, מקום שנהגו לקצור – יקצור, לעקור – יעקור, …
• בבא מציעא קט ע"א · א מתני׳ המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות – לא יזרענה פשתן, ואין לו …
• בבא מציעא קט ע"א · ב גמ׳ אמר אביי: בקורות שקמה – אין לו, בשבח שקמה – יש …
• בבא מציעא קט ע"א · ג מיתיבי: המקבל שדה מחבירו והגיע זמנו לצאת – שמין לו. מאי לאו: …
• בבא מציעא קט ע"א · ד ירקא וסילקא – נעקור ונשקול! בדלא מטא יומא דשוקא.
• בבא מציעא קט ע"א · יא אמר ליה: מאי פסדיך ידא דאספסתא, שקול ידא דאספסתא וזיל! אמר ליה: …
• בבא מציעא קט ע"א · יב רב ביבי בר אביי קביל ארעא ואהדר ליה משוניתא, קדחו ביה זרדתא. …

הלכה יא המקבל שדה מחבירו ליטע מקבל עליו בעל השדה עשרה בוראות לסאה יתר על זה …

• בבא בתרא צה ע"א · ו תא שמע: המקבל שדה מחברו ליטע – הרי זה מקבל עליו עשר …

הלכה יב המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי שתוציא סאתים יתר על ההוצאה …

• בבא מציעא קה ע"א · ט גמ׳ תנו רבנן: המקבל שדה מחבירו ולא עשתה, אם יש בה כדי …
• בבא מציעא קה ע"א · יא תא שמע: אמר רבי אבהו, לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוסי ברבי …

הלכה יג המקבל שדה מחבירו ואחר שזכה בה הובירה שמין אותה כמה היא ראויה לעשות ונותן …

• בבא מציעא קד ע"א · ז מתני׳ המקבל שדה מחבירו והובירה – שמין אותה כמה ראויה לעשות, ונותן …
• בבא מציעא קד ע"ב · ט ההוא גברא דקבל ארעא מחבריה, אמר: אי מוברנא לה – יהיבנא לך …

הלכה יד המקבל שדה לזורעה שומשמין וזרעה חטים ועשתה חטים ששוין כמה שהיא ראויה לעשות מן …

• בבא מציעא קד ע"ב · יב אמר ליה רב אשי לרב כהנא, אמרי אינשי: (כחשא) [תכחוש] ארעא, ולא …
• בבא מציעא קד ע"ב · יג ההוא גברא דקביל ארעא לשומשמי, זרעא חיטי, עבדא חיטי טפי מן שומשמי. …

הלכה א השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב אינו …

• בבא מציעא פג ע"א · יב מתני׳ השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב, מקום שנהגו שלא להשכים …
• בבא מציעא פג ע"א · טו גמ׳ פשיטא! לא צריכא דטפא להו אאגרייהו. מהו דתימא, אמר להו: הא …

הלכה ב השוכר את הפועל ואמר לו כאחד וכשנים מבני העיר רואין הפחות שבשכירות והיתר שבשכירות …

• בבא מציעא פז ע"א · יח רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו צריך, הכל כמנהג המדינה. הכל לאתויי …

הלכה ג אמר לשלוחו צא ושכור לי פועלים בשלשה והלך ושכרן בארבעה אם אמר להם השליח …

• בבא מציעא עו ע"א · ג היכי דמי? אי דאמר ליה בעל הבית בארבעה, ואזיל איהו אמר להו …
• בבא מציעא עו ע"א · ה לא צריכא, דאמר להו שכרכם על בעל הבית.
• בבא מציעא עו ע"א · ו ולחזי פועלים היכי מיתגרי? לא צריכא, דאיכא דמתגר בארבעה ואיכא דמתגר בתלתא, …
• בבא מציעא עו ע"א · ח איבעית אימא: לעולם בפועלים עסקינן, דאמרי ליה: כיון דאמרת לן בארבעה – …
• בבא מציעא עו ע"א · ט איבעית אימא: לעולם דאמר ליה בעל הבית בארבעה, ואזל איהו אמר להו …
• בבא מציעא עו ע"א · י פשיטא אי אמר ליה בעל הבית בתלתא, ואזל איהו אמר להו בארבעה, …
• בבא מציעא עו ע"א · יא אלא אי אמר ליה בעל הבית בארבעה, ואזל איהו אמר להו בתלתא, …

הלכה ד השוכר את הפועלים והטעו את בעה"ב או בעה"ב הטעה אותם אין להם זה על …

• בבא קמא קטז ע"ב · יג רבא אמר: הכא בפועלין עסקינן, וכרב – דאמר רב: פועל יכול לחזור …
• בבא קמא קטז ע"ב · יד וכמה דלא הדר ביה – כברשותיה דבעל הבית דמי, וכי הדר ביה …
• בבא מציעא י ע"א · י והאמר רב: פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום!
• בבא מציעא י ע"א · יא אמר ליה: כל כמה דלא הדר ביה, כיד בעל הבית הוא. כי …
• בבא מציעא עה ע"ב · טו מתני׳ השוכר את האומנין והטעו זה את זה – אין להם זה …
• בבא מציעא עו ע"א · א אם בעל הבית חוזר בו – ידו על התחתונה. כל המשנה – …
• בבא מציעא עו ע"ב · ג איבעית אימא: האי תנא ״חזרו״ נמי ״הטעו״ קרי ליה, דתניא: השוכר את …
• בבא מציעא עו ע"ב · ד במה דברים אמורים? שלא הלכו. אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה, פועלין …
• בבא מציעא עו ע"ב · ה במה דברים אמורים? שלא התחילו במלאכה, אבל התחילו במלאכה – שמין להן …
• בבא מציעא עו ע"ב · ז רבי דוסא אומר: שמין להן מה שעתיד להעשות, היה יפה ששה דינרים …
• בבא מציעא עו ע"ב · ח במה דברים אמורים? בדבר שאין אבוד, אבל בדבר האבוד – שוכר עליהן …
• בבא מציעא עו ע"ב · ט במה דברים אמורים? בזמן שאין שם פועלים לשכור. אבל יש שם פועלים …
• בבא מציעא עו ע"ב · י תני תנא קמיה דרב: נותן להם שכרן משלם. אמר ליה: חביבי אמר, …
• בבא מציעא עו ע"ב · יב לא קשיא: הא דסיירה לארעיה מדאורתא, הא דלא סיירה לארעיה מאורתא.
• בבא מציעא עו ע"ב · יג כי הא דאמר רבא: האי מאן דאגר אגירי לרפקא ואתא מטרא ומלייה …
• בבא מציעא עז ע"א · יד אמר רב: הלכה כרבי דוסא. ומי אמר רב הכי? והאמר רב: פועל …
• בבא מציעא עז ע"ב · ג אמר רב נחמן בר יצחק: בדבר האבוד, ודברי הכל.
• בבא מציעא עח ע"א · ג שכר את החמר ואת הקדר וכו׳ שוכר עליהן או מטען. עד כמה …
• בבא מציעא עח ע"א · ד איתיביה רבא לרב נחמן: עד ארבעים וחמשים זוז! אמר ליה: כי תניא …
• עבודה זרה ז ע"א · ד מחלוקת בבבא קמא, וסתם בבבא מציעא, דתנן: כל המשנה — ידו על …

הלכה ו השוכר את הפועל להשקות את השדה מזה הנהר ופסק הנהר בחצי היום אם אין …

• גיטין עד ע"ב · יג אמר רב יוסף: הא לא דלה. רבה אמר: הא לא איצטריכא.
• בבא מציעא עז ע"א · ב ואמר רבא: האי מאן דאוגיר אגירי לדוולא, ואתא מטרא – פסידא דפועלים. …
• בבא מציעא עז ע"א · ג ואמר רבא: האי מאן דאוגיר אגירי לדוולא, ופסק נהרא בפלגא דיומא, אי …

הלכה ז השוכר את הפועל לעשות מלאכה כל היום ושלמה המלאכה בחצי היום אם יש לו …

• בבא מציעא עז ע"א · ד ואמר רבא: האי מאן דאגר אגירי לעבידתא, ושלים עבידתא בפלגא דיומא, אי …
• בבא מציעא עז ע"א · ה אמאי? וליתיב להו כפועל בטל! כי קאמר רבא, באכלושי דמחוזא, דאי לא …

הלכה ח השוכר את הפועל להביא לו שליחות ממקום למקום והלך ולא מצא שם מה יביא …

• בבא קמא קטז ע"א · יג איתיביה: השוכר את הפועל

הלכה ט השוכר את הפועל לעשות עמו בשלו והראהו בשל חבירו נותן כל שכרו וחוזר ולוקח …

• בבא מציעא עו ע"א · ד דתניא: השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו – נותן לו …

הלכה י השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן וקש וכיוצא בהן ואמר לו טול מה שעשית …

• בבא מציעא קיח ע"א · ב השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן ובקש, ואמר לו: תן לי שכרי. …

הלכה יא מציאת הפועל לעצמו אע"פ שאמר לו עשה עמי מלאכה היום ואין צריך לומר אם …

• בבא מציעא י ע"א · ז איתיביה רבא לרב נחמן: מציאת פועל לעצמו.
• בבא מציעא יב ע"ב · ג מציאת עבדו ושפחתו העברים הרי הוא של עצמן. אמאי לא יהא אלא …
• בבא מציעא יב ע"ב · ז רב פפא אמר: כגון ששכרו ללקט מציאות. והיכי דמי? דאקפי אגמא בכוורי.

הלכה א המלוה את חבירו על המשכון בין שהלוהו מעות בין שהלוהו פירות בין שמשכנו בשעת …

• פסחים לא ע"ב · א אלא הכא במאי עסקינן — כגון שהרהינו אצלו, וקמיפלגי בדרבי יצחק. דאמר …
• גיטין לז ע"א · טז אמר ליה: שאני משכון, דקני ליה מדרבי יצחק – דאמר רבי יצחק: …
• קידושין ח ע"ב · ב דאמר רבי יצחק: מנין לבעל חוב שקונה משכון – שנאמר: ״ולך תהיה …
• בבא מציעא פ ע"ב · ו הלוהו על המשכון – שומר שכר. רבי יהודה אומר: הלוהו מעות – …
• בבא מציעא פא ע"ב · יב רבי עקיבא אומר: יכול לומר לו: כלום הלויתני אלא על המשכון? אבד …
• בבא מציעא פב ע"א · ו אי בדלא שוי משכון שיעור זוזי – דכולי עלמא לית להו דשמואל, …
• בבא מציעא פב ע"א · ז דאמר רבי יצחק: מנין לבעל חוב שקונה משכון, שנאמר: ״ולך תהיה צדקה״. …
• בבא מציעא פב ע"ב · א במלוה צריך למשכון קמיפלגי. מר סבר: מצוה קא עביד שהלוהו, והוי שומר …
• שבועות מד ע"א · ב לא; בדלא שוי – כולי עלמא לית להו דשמואל; והכא בדשוי שיעור …

הלכה ב כל האומר לחבירו שמור לי ואשמור לך הרי זה שמירה בבעלים אמר לו שמור …

• בבא מציעא פ ע"ב · ה מתני׳ כל האומנין – שומרי שכר הן. וכולן שאמרו: טול את שלך …
• בבא מציעא פא ע"א · יב ״שמור לי ואשמור לך״ – שומר שכר. ואמאי? שמירה בבעלים היא! אמר …
• בבא מציעא פא ע"א · יג תנו רבנן: ״שמור לי ואשמור לך״, ״השאילני ואשאילך״, ״שמור לי ואשאילך״, ״השאילני …
• בבא בתרא מג ע"ב · א אמאי? שמירה בבעלים היא! אמר רב פפא, דאמר ליה: שמור לי היום, …

הלכה ג כל האומנין שומרי שכר הן וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות או שאומר …

• בבא מציעא פ ע"ב · ה מתני׳ כל האומנין – שומרי שכר הן. וכולן שאמרו: טול את שלך …
• בבא מציעא פא ע"א · א הא ״גמרתיו״ – שומר שכר. לא, הא ״הבא מעות וטול את שלך״ …
• בבא מציעא פא ע"א · ב אבל ״גמרתיו״ מאי שומר חנם? אי הכי, אדתני ״וכולן שאמרו טול את …

הלכה ד נתן לאומנין לתקן וקלקלו חייבין לשלם כיצד נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לקבוע בהן …

• קידושין מח ע"ב · ב ואיבעית אימא: דכולי עלמא ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף, ומקדש במלוה – …
• בבא קמא צח ע"ב · טו מתני׳ נתן לאומנין לתקן, וקלקלו – חייבין לשלם. נתן לחרש שידה תיבה …
• בבא קמא צח ע"ב · יח תנן: נתן לאומנין וקלקלו – חייבין לשלם. מאי, לאו דיהיב להו עצים? …
• בבא קמא צט ע"א · יד מאי, לאו באומן קונה בשבח כלי קמיפלגי? דרבי מאיר סבר: אומן קונה …
• בבא קמא ק ע"ב · ב מתני׳ הנותן צמר לצבע, והקדיחו יורה – נותן לו דמי צמרו. צבעו …
• בבא קמא ק ע"ב · ג לצבוע לו אדום וצבעו שחור, שחור וצבעו אדום – רבי מאיר אומר: …
• בבא קמא קא ע"א · ב תנו רבנן: הנותן עצים לחרש לעשות מהן כסא, ועשה מהן ספסל; ספסל, …
• בבא קמא קא ע"א · ג ומודה רבי מאיר אם נתן עצים לחרש לעשות מהן כסא נאה, ועשה …
• בבא מציעא עו ע"א · א אם בעל הבית חוזר בו – ידו על התחתונה. כל המשנה – …
• בבא מציעא עח ע"ב · ג רבי יהודה אומר: אם השבח יתר על היציאה – נותן לו את …
• בבא מציעא קיב ע"א · י אומן קונה בשבח כלי, והלואה היא? או אין אומן קונה בשבח כלי, …
• עבודה זרה ז ע"א · א רבי מאיר אומר: נותן לו דמי צמרו. רבי יהודה אומר: אם השבח …
• עבודה זרה ז ע"א · ד מחלוקת בבבא קמא, וסתם בבבא מציעא, דתנן: כל המשנה — ידו על …

הלכה ה המוליך חטין לטחון ולא לתתן ועשאן סובין או מורסן נתן הקמח לנחתום ועשאו פת …

• בבא קמא צט ע"ב · ח איתיביה רב חמא בר גוריא לשמואל: הנותן בהמה לטבח וניבלה, אומן – …
• בבא קמא צט ע"ב · טו אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: טבח אומן שקלקל – …
• בבא קמא צט ע"ב · טז לא קשיא; כאן בחנם, כאן בשכר. כי הא דאמר רבי זירא: הרוצה …
• בבא קמא צט ע"ב · יז מיתיבי: המוליך חטים לטחון – ולא לתתן, ועשאן סובין או מורסן; קמח …
• בבא קמא צט ע"ב · כב איתמר: המראה דינר לשולחני ונמצא רע, תני חדא: אומן – פטור, הדיוט …
• בבא קמא צט ע"ב · כג אמר רב פפא: כי תניא אומן פטור – כגון דנכו ואיסור, דלא …
• בבא קמא ק ע"א · ב ריש לקיש אחוי ליה דינרא לרבי אלעזר. אמר: מעליא הוא. אמר ליה: …
• בבא בתרא צג ע"ב · יא אלא הא רבן שמעון בן גמליאל – דתניא: המוליך חטין לטחון, ולא …

הלכה ו מקום שנהגו שיהיה הנוטע אילנות נוטל חצי השבח ובעל הקרקע חצי ונטע והשביח ונטע …

• בבא מציעא קט ע"א · טו ההוא שתלא דאמר להו: אי מפסדינא מסתלקנא. אפסיד. אמר רב יהודה: מסתלק …
• בבא מציעא קט ע"א · טז ולרבא מאי שנא מהא דתנן: אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא! התם …
• בבא מציעא קט ע"ב · ג סבר רב אשי למימר ״ריבעא״ דהוא דנקא. דאמר רב מניומי בריה דרב …

הלכה ז הנוטע אילנות לבני המדינה שהפסיד וכן טבח של בני העיר שנבל הבהמות והמקיז דם …

• בבא מציעא קט ע"א · יז רוניא שתלא דרבינא הוה אפסיד. סלקיה אתא לקמיה דרבא. אמר ליה חזי …
• בבא בתרא כא ע"ב · ג ואמר רבא: מקרי ינוקא, שתלא, טבחא, ואומנא, וסופר מתא – כולן כמותרין …

הלכה א מצות עשה ליתן שכר השכיר בזמנו שנאמר ביומו תתן שכרו וגו' ואם איחרו לאחר …

• בבא מציעא קיא ע"א · יז מתני׳ אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים – יש …
• בבא מציעא קיא ע"א · יט גר תושב יש בו משום ״ביומו תתן שכרו״, ואין בו משום ״לא …

הלכה ב כל הכובש שכר שכיר כאילו נטל נפשו ממנו שנאמר ואליו הוא נושא את נפשו …

• בבא מציעא סא ע"א · יז כובש שכר שכיר, בהדיא כתיב ביה ״לא תעשק שכיר עני ואביון״! לעבור …
• בבא מציעא קי ע"ב · יב שכיר יום – גובה כל הלילה. שכיר לילה – גובה כל היום. …
• בבא מציעא קיא ע"א · ה שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום. אמר רב: שכיר שעות דיום …
• בבא מציעא קיא ע"א · ט מכאן אמרו: כל הכובש שכר שכיר, עובר בחמשה שמות הללו ועשה. משום …
• בבא מציעא קיב ע"א · ב דבר אחר: ״ואליו הוא נשא את נפשו״, כל הכובש שכר שכיר – …

הלכה ג נתן טליתו לאומן וגמרה והודיעו אפילו איחרו עשרה ימים כל זמן שהכלי ביד האומן …

• בבא קמא צט ע"א · ה תא שמע: הנותן טליתו לאומן; גמרו והודיעו – אפילו מכאן ועד עשרה …
• בבא קמא צט ע"א · ט ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא דלא אגריה לביטשי, מסייע ליה לרב ששת – …
• בבא מציעא קיב ע"א · יא אמר להו רב ששת: עובר! והתניא: אינו עובר! התם שהמחהו אצל חנוני …
• בבא מציעא קיב ע"א · יב נימא מסייעא ליה: הנותן טליתו לאומן, גמרה והודיעו, אפילו מכאן ועד עשרה …

הלכה ד האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים אמר להם שכרכם על בעה"ב שניהם אינן עוברין …

• בבא מציעא קי ע"ב · יז תנו רבנן: האומר לחבירו צא שכור לי פועלים – שניהן אין עוברין …
• בבא מציעא קיא ע"א · ב לא צריכא, דאמר להו: שכרכם על בעל הבית.
• בבא מציעא קיא ע"א · יז מתני׳ אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים – יש …

הלכה ה המשהה שכר שכיר עד אחר זמנו אע"פ שכבר עבר בעשה ול"ת ה"ז חייב ליתן …

• בבא מציעא קי ע"ב · טו תנו רבנן: ממשמע שנאמר ״לא תלין פעלת שכיר אתך״, איני יודע ש״עד …
• בבא מציעא קי ע"ב · טז מכאן ואילך, מאי? אמר רב: עובר משום ״בל תשהא״. אמר רב יוסף: …

הלכה ו כל שכיר ששכרו בעדים ותבעו בזמנו ואמר בעל הבית נתתי לך שכרך והשכיר אומר …

• בבא מציעא קג ע"א · א שכיר בזמנו, נשבע ונוטל.
• בבא מציעא קג ע"א · ב שכיר הוא דרמו רבנן שבועה עליה, משום דבעל הבית טרוד בפועליו. אבל …
• בבא מציעא קיא ע"א · יח שכיר בזמנו – נשבע ונוטל. עבר זמנו – אינו נשבע ונוטל. אם …
• בבא מציעא קיב ע"ב · ה אלא בעל הבית טרוד בפועלים הוא. אי הכי ניתב ליה בלא שבועה! …
• בבא מציעא קיג ע"א · ג אם יש עדים שתבעו – הרי זה נשבע ונוטל. והא (קתבעו לקמן) …
• בבא מציעא קיג ע"א · ד ולעולם לא פרע ליה?! אמר רב חמא בר עוקבא: כנגד אותו היום …
• שבועות מד ע"ב · ט השכיר – כיצד? אמר לו: ״תן לי שכרי שיש לי בידך״; הוא …
• שבועות מה ע"ב · ב אי הכי, אפילו עבר זמנו נמי! אלמה תניא: עבר זמנו ולא נתן …
• שבועות מה ע"ב · ה אמר רב נחמן, אמר שמואל: לא שנו אלא ששכרו בעדים, אבל שכרו …

הלכה ז בעה"ב אומר שתים קצצתי לך והשכיר אומר שלש קצצת לי לא תקנו חכמים שישבע …

• שבועות מו ע"א · ב אמר רבי ירמיה בר אבא, שלחו ליה מבי רב לשמואל: ילמדנו רבינו, …
• שבועות מו ע"א · ג איני?! והא תני רבה בר שמואל: קצץ – המוציא מחברו עליו הראיה, …

הלכה ח הנותן טליתו לאומן אומן אומר ב' קצצת לי והלה אומר לא קצצתי אלא אחד …

• בבא בתרא מה ע"ב · ח מתיב רבא לסיועי לרבה: הנותן טליתו לאומן, אומן אומר: שתים קצצת לי, …
• שבועות מה ע"ב · א אי הכי, אפילו קצץ נמי! אלמה תניא: אומן אומר ״שתים קצצת לי״, …
• שבועות מו ע"א · ד מיתיבי: הנותן טליתו לאומן, אומן אומר: ״קצצת לי שתים״, והלה אומר: ״לא …
• שבועות מו ע"א · ה בזמנו מיהא נשבע ונוטל; אמאי? ישבע בעל הבית ויפסיד אומן!

הלכה ט שכיר הבא להשבע אין מחמירין עליו ואין מגלגלין עליו כלל אלא נשבע שלא נטל …

• שבועות מט ע"א · א לכל מגלגלין, חוץ משכיר – שאין מגלגלין. רב חסדא אמר: לכל אין …

הלכה א הפועלים שהן עושין בדבר שגדולו מן הארץ ועדיין לא נגמרה מלאכתו בין בתלוש בין …

• בבא מציעא פז ע"א · יט מתני׳ ואלו אוכלין מן התורה: העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה, ובתלוש …
• בבא מציעא פז ע"ב · יז אמר רבא, להלכותיו. כדתניא: ״כי תבא״, נאמר כאן ביאה, ונאמר להלן ״לא …

הלכה ב מה בין העושה בתלוש לעושה במחובר שהעושה בתלוש אוכל בדבר עד שלא נגמר מלאכתו …

• בבא מציעא פז ע"ב · כא ״שבעך״, ולא אכילה גסה. ״ואל כליך לא תתן״, בשעה שאתה נותן לכליו …
• בבא מציעא צא ע"ב · י וכולן לא אמרו אלא בשעת מלאכה, אבל משום השב אבידה לבעלים אמרו: …
• בבא מציעא צג ע"א · יג אמר רב אשי: כוותיה דשמואל מסתברא, דתנן, ואלו אוכלין מן התורה: העושה …

הלכה ד החולב והמחבץ והמגבן אינו אוכל מפני שאינן גידולי קרקע המנכש בבצלים ובשומין אף על …

• בבא מציעא פט ע"א · ג תנו רבנן: ״דיש״, מה דיש מיוחד – דבר שגידולי קרקע, ובשעת גמר …
• בבא מציעא פט ע"א · ה תניא אידך: ״דיש״ – מה דיש מיוחד, דבר שבשעת גמר מלאכה פועל …
• בבא מציעא פט ע"א · ו למה לי? מ״ואל כליך לא תתן״ נפקא! לא צריכא, אף על גב …
• בבא מציעא פט ע"ב · ו ולא יספות במלח ויאכל. ורמינהו: השוכר את הפועל לעדר ולקשקש תחת הזיתים …

הלכה ה הבודל בתמרים ובגרוגרות אינו אוכל מפני שנגמרה מלאכתן למעשר העושה בחטים וכיוצא בהן אחר …

• בבא מציעא פט ע"א · ז תניא אידך: ״דיש״, מה דיש מיוחד, דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל …
• בבא מציעא פט ע"א · ט תניא אידך: ״דיש״, מה דיש מיוחד, דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל …
• בבא מציעא פט ע"א · יב אלא אמר רבינא: כרוך ותני. ״דיש״, מה דיש מיוחד – דבר שלא …

הלכה ו שכר פועלין לעשות בנטע רבעי שלו הרי אלו לא יאכלו ואם לא הודיעם פודה …

• בבא מציעא פז ע"ב · יט מוקים לה: ״בכרם רעך״ – ולא של הקדש. ״ואכלת״ – ולא מוצץ. …
• בבא מציעא צב ע"ב · ה אימא סיפא: נתפרסו עגוליו, נתפתחו חביותיו – הרי אלו לא יאכלו, ואם …
• בבא מציעא צג ע"א · ו השוכר את הפועלים לעשות בנטע רבעי שלו – הרי אלו לא יאכלו. …

הלכה ז הקוצר והדש והזורה והבורר והמוסק והבוצר והדורך וכל כיוצא במלאכות אלו הרי הם אוכלין …

• בבא מציעא צב ע"ב · ג תא שמע: השוכר את הפועל לעשות בנטע רבעי שלו – הרי אלו …
• בבא מציעא צג ע"א · ו השוכר את הפועלים לעשות בנטע רבעי שלו – הרי אלו לא יאכלו. …

הלכה ח שומרי גתות וערמות וכל דבר התלוש מן הקרקע שעדיין לא נגמרה מלאכתן למעשר אוכלין …

• בבא מציעא פט ע"ב · ד תא שמע: פועלין שהיו עודרים בתאנים וגודרים בתמרים ובוצרים בענבים ומוסקין בזיתים …

הלכה ט היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים שנאמר בכרם ואכלת ענבים …

• בבא מציעא צא ע"ב · ד מתני׳ היה עושה בידיו אבל לא ברגליו, ברגליו אבל לא בידיו, אפילו …
• בבא מציעא צג ע"א · ז שומרי פירות אוכלין מהלכות מדינה, אבל לא מן התורה.
• בבא מציעא צג ע"א · ט ושמואל אמר: לא שנו אלא שומרי גיתות וערימות. אבל שומרי גנות ופרדסים …

הלכה י אסור לפועל לאכול ממה שהוא אוכל אכילה גסה שנאמר כנפשך שבעך ומותר לו למנוע …

• נדרים נ ע"ב · ח תנן התם: היה עושה בכלופסין — לא יאכל בבנות שבע. בבנות שבע …
• בבא מציעא פז ע"ב · יט מוקים לה: ״בכרם רעך״ – ולא של הקדש. ״ואכלת״ – ולא מוצץ. …
• בבא מציעא פט ע"ב · ג תא שמע: לא יהבהב באור ויאכל, ולא יכמור באדמה ויאכל, ולא יפריך …
• בבא מציעא פט ע"ב · ד תא שמע: פועלין שהיו עודרים בתאנים וגודרים בתמרים ובוצרים בענבים ומוסקין בזיתים …
• בבא מציעא פט ע"ב · ט אלא אמר רבא: בין בארץ בין בחוצה לארץ, חדא לא – קבעא …
• בבא מציעא צא ע"ב · ח אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: פועלים, עד שלא הילכו שתי …
• בבא מציעא צא ע"ב · ט מתני׳ היה עושה בתאנים – לא יאכל בענבים. בענבים – לא יאכל …
• בבא מציעא צא ע"ב · יב ואם תמצי לומר עושה בגפן זה לא יאכל בגפן אחר, שור במחובר …
• בבא מציעא צא ע"ב · יג תא שמע: היה עושה בתאנים – לא יאכל בענבים. הא תאנים ותאנים …

הלכה יא הפועלים שלא הלכו שתי וערב בגת אוכלין ענבים ואין שותין יין שעדיין אינן עושין …

• בבא מציעא פז ע"ב · כא ״שבעך״, ולא אכילה גסה. ״ואל כליך לא תתן״, בשעה שאתה נותן לכליו …
• בבא מציעא צא ע"ב · ח אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: פועלים, עד שלא הילכו שתי …
• בבא מציעא צא ע"ב · ט מתני׳ היה עושה בתאנים – לא יאכל בענבים. בענבים – לא יאכל …
• בבא מציעא צב ע"א · ג מתני׳ אוכל פועל קישות אפילו בדינר, כותבת ואפילו בדינר. רבי אלעזר חסמא …
• בבא מציעא צג ע"א · יא מתיב רב כהנא: המשמר ארבע וחמש מקשאות – הרי זה לא ימלא …
• בבא מציעא צג ע"א · יב אמר רב שימי בר אשי: בעקורין שנו. עקורין – והלא נגמרה מלאכתן …

הלכה יב פועל שאמר תנו לאשתי ובני מה שאני אוכל או שאמר הריני נותן מעט מזה …

• בבא מציעא צא ע"ב · ח אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: פועלים, עד שלא הילכו שתי …
• בבא מציעא צא ע"ב · ט מתני׳ היה עושה בתאנים – לא יאכל בענבים. בענבים – לא יאכל …

הלכה יג פועל שהיה עושה הוא ואשתו ובניו ועבדיו והתנה עם הבעה"ב שלא יאכלו ממה שהן …

• בבא מציעא צב ע"א · יב למאי נפקא מינה? דאמר: תנו לאשתי ובני. אי אמרת: משלו הוא אוכל …
• בבא מציעא צב ע"א · יז תא שמע: נזיר שאמר ״תנו לאשתי ובני״ – אין שומעין לו. ואי …

הלכה א הבהמה אוכלת כל זמן שהיא עושה בגידולי קרקע בין במחובר בין בתלוש ואוכלת ממשאוי …

• בבא מציעא פח ע"ב · יד שור במחובר מנלן? קל וחמר מאדם: ומה אדם שאינו אוכל בתלוש – …
• בבא מציעא צב ע"א · ב ובחמור כשהיא פורקת. כשהיא פורקת מהיכן אכלה! אימא עד שתהא פורקת. תנינא …

הלכה ב כל המונע הבהמה מלאכול בשעת מלאכתה לוקה שנאמר לא תחסום שור בדישו אחד שור …

• בבא קמא נד ע"ב · ו מתני׳ אחד שור ואחד כל בהמה – לנפילת הבור, ולהפרשת הר סיני, …
• בבא מציעא פח ע"ב · ב אלא ״כנפשך״ למאי אתא? לכדתניא: ״כנפשך״, מה נפשך אם חסמת – פטור, …
• בבא מציעא צ ע"ב · יא ״ולהבדיל בין הקדש ובין החל״ אמר רחמנא. אלא, מה התם: בשעת ביאה …
• בבא מציעא צ ע"ב · יב תנו רבנן: החוסם את הפרה והמזווג בכלאים – פטור, ואינו לוקה אלא …
• בבא מציעא צ ע"ב · יג איתמר: חסמה בקול והנהיגה בקול? רבי יוחנן אמר: חייב, ריש לקיש אמר: …
• בבא מציעא צא ע"א · ד תנו רבנן: החוסם את הפרה ודש בה – לוקה, ומשלם ארבעה קבין …
• בבא מציעא צא ע"א · ו רב פפא אמר: משעת משיכה איחייב לה במזונותיה, ומילקא לא לקי עד …
• סנהדרין סה ע"ב · ג וקול, לרבי יוחנן, לאו מעשה הוא? והא איתמר: חסמה בקול והנהיגה בקול, …

הלכה ג ישראל הדש בפרתו של עכו"ם עובר משום בל תחסום והעכו"ם הדש בפרתו של ישראל …

• בבא מציעא צ ע"א · ב ורמינהי: פרות המרכסות בתבואה – אינו עובר משום ״בל תחסום״. והדשות בתרומה …
• בבא מציעא צ ע"א · יג אמר להו רב ששת: תניתוה, רבי שמעון בן יוחי אומר: מביא כרשינים …
• בבא מציעא צ ע"א · יד איבעיא להו: מהו שיאמר אדם לנכרי ״חסום פרתי ודוש בה״? מי אמרינן: …
• בבא מציעא צ ע"ב · ה בעי רמי בר חמא: הושיב לה קוץ בפיה, מהו? הושיב לה?! חסימה …
• בבא מציעא צ ע"ב · ו הרביץ לה ארי מבחוץ, מהו? הרביץ לה?! חסימה מעלייתא היא! אלא רבץ …

הלכה ד פרה של ישראל שהיה כהן דש בה בתרומה ובתרומת מעשר של ודאי וכן פרות …

• בבא מציעא צ ע"א · א והדשות בתרומה ומעשר, אינו עובר משום ״בל תחסום״, אבל מפני מראית העין …
• בבא מציעא צ ע"א · ג בשלמא תרומה אתרומה לא קשיא – כאן בתרומה, כאן בגידולי תרומה. אלא …
• בבא מציעא צ ע"א · ט איבעית אימא: לא קשיא. כאן – במעשר ודאי, כאן – במעשר דמאי. …
• בבא מציעא צ ע"א · יא אלא לא קשיא: כאן – בתרומת מעשר ודאי, כאן – בתרומת מעשר …

הלכה ה הדש במעשר שני של דמאי ובתרומת מעשר של דמאי ובגידולי תרומה עובר משום בל …

• בבא מציעא צ ע"א · ג בשלמא תרומה אתרומה לא קשיא – כאן בתרומה, כאן בגידולי תרומה. אלא …
• בבא מציעא צ ע"א · ט איבעית אימא: לא קשיא. כאן – במעשר ודאי, כאן – במעשר דמאי. …
• בבא מציעא צ ע"א · יא אלא לא קשיא: כאן – בתרומת מעשר ודאי, כאן – בתרומת מעשר …

הלכה ו רשאי בעל הפרה להרעיב פרתו ולסגפה כדי שתאכל הרבה מן הדייש ורשאי השוכר להאכילה …

• בבא מציעא פט ע"א · יג איבעיא להו: פועל, מהו שיהבהב באור ויאכל, מי הוי כענבים ודבר אחר …
• בבא מציעא צ ע"ב · ז פשוט מיהא חדא, דתניא: רשאי בעל פרה להרעיב פרתו כדי שתאכל מן …