הלכות מעשר שני ונטע רבעי

הלכה א אחר שמפרישין מעשר ראשון בכל שנה מפרישין מעשר שני שנאמר עשר תעשר את כל …

• ראש השנה יב ע"ב · ב מנא הני מילי? אמר רבי יהושע בן לוי: ״כי תכלה לעשר את …

הלכה ב באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר תבואות וקטניות וירקות וכל מקום שנאמר ראש השנה …

• ראש השנה ב ע"א · ג באחד בתשרי — ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות.
• ראש השנה יג ע"ב · ד אמר רבה, אמור רבנן: אילן בתר חנטה, תבואה וזיתים בתר שליש, ירק …
• ראש השנה יד ע"ב · יא מיתיבי, רבי שמעון בן אלעזר אומר: ליקט אתרוג ערב חמשה עשר בשבט …
• ראש השנה טו ע"ב · ג תנו רבנן: אילן שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט — מתעשר לשנה …

הלכה ג והחרובין אף ע"פ שחנטו פירותיהן קודם ט"ו בשבט מתעשרין להבא הואיל ומתעשרות מדברי סופרים …

• ראש השנה טו ע"ב · ו אמר רבי יוחנן: נהגו העם בחרובין כרבי נחמיה.

הלכה ד הירק בשעת לקיטתו עישורו כיצד אם נלקט ביום ראש השנה של שלישית אף ע"פ …

• ראש השנה יב ע"ב · א משתבא השמש — אין תורמין ומעשרין מזה על זה, לפי שאין תורמין …
• ראש השנה יג ע"ב · ד אמר רבה, אמור רבנן: אילן בתר חנטה, תבואה וזיתים בתר שליש, ירק …

הלכה ה וכן האתרוג בלבד משאר פירות האילן הרי הוא כירק והולכין אחר לקיטתו בין למעשר …

• סוכה לט ע"ב · ז שוה לאילן בשלשה דרכים — לערלה ולרבעי ולשביעית. ולירק בדרך אחד —
• סוכה מ ע"א · א שבשעת לקיטתו עישורו, דברי רבן גמליאל. רבי אליעזר אומר: אתרוג שוה לאילן …
• סוכה מ ע"א · ב הוא דאמר כי האי תנא דתניא: אמר רבי יוסי: אבטולמוס העיד משום …
• ראש השנה יד ע"ב · ג דתנן: אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים, ולירק בדרך אחד. שוה לאילן בשלשה …
• קידושין ב ע"ב · טו והא דתנן: ״אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים״, ליתני ״דברים״! משום דבעינן מתני …

הלכה ו ואף ע"פ שהולכין אחר לקיטתו אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית אפילו היתה כזית ונעשית …

• ראש השנה טו ע"א · י ורב המנונא אמר: בת ששית שנכנסת לשביעית — לעולם ששית, ובת שביעית …
• ראש השנה טו ע"ב · ב איתמר, רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרוייהו: אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית …

הלכה ח האורז והדוחן והפרגין והשומשמין אף על פי שהשרישו קודם ראש השנה אין הולכין בהן …

• ראש השנה יג ע"ב · ג תנן התם: האורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר, …
• ראש השנה יג ע"ב · ז מי לא תניא, רבי יוסי בן כיפר אמר משום רבי שמעון שזורי: …
• ראש השנה יג ע"ב · יב אשתמיטתיה הא דאמר שמואל: הכל הולך אחר גמר פרי.

הלכה ט הבצלים הסריסים שמנע מהם מים שלשים יום לפני ראש השנה ושל בעל שמנע מהם …

• ראש השנה יד ע"א · ח מאי בינייהו? אמר רבי אבהו: בצלים הסריסין ופול המצרי איכא בינייהו. דתנן: …

הלכה א מעשר שני נאכל לבעליו לפנים מחומת ירושלים שנאמר ואכלת לפני י"י אלהיך במקום אשר …

• יבמות עג ע"א · ח שייר דקא תני סיפא: יש במעשר ובבכורים מה שאין כן בתרומה, שהמעשר …
• מכות יט ע"א · ג כמאן – כי האי תנא, דתניא: רבי יוסי אומר שלשה דברים משום …
• בכורות ל ע"א · ד גמ׳ מאי טעמא? שביעית לא בעיא חומה, מעשר — כיון דבעי חומה, …
• תמורה כא ע"א · יג דתניא: רבי יוסי אומר שלשה דברים משום שלשה זקנים, רבי ישמעאל אומר: …

הלכה ב מדת חסידות שפודין מע"ש בזמן הזה בשוויו כדרך שפודין אותו בפני הבית והורו הגאונים …

• קידושין נד ע"ב · י וכרבי יהודה במעשר מי לא תנן? והתנן: הפודה מעשר שני שלו – …
• קידושין נד ע"ב · יא לא, לעולם רבי מאיר והכא במאי עסקינן, כגון דיהיב ניהליה בטיבליה, וקסבר: …

הלכה ה כל האוכל כזית מעשר שני או ששתה ממנו רביעית יין חוץ לחומת ירושלים לוקה …

• סנהדרין קיג ע"א · ב אלא לעולם בטהור, וכגון דנפול מחיצות, וכדרבא דאמר רבא: מחיצה לאכול – …
• מכות יז ע"א · ז מתני׳ האוכל בכורים עד שלא קרא עליהם, קדשי קדשים חוץ לקלעים, קדשים …
• מכות כ ע"א · ז אמר רבה: מחיצה לאכול דאורייתא, מחיצה לקלוט – דרבנן. וכי גזור רבנן …
• כריתות ד ע"ב · כט אמר רבי אילא: אכל מעשר דגן ותירוש ויצהר – לוקה שלש. והא …

הלכה ו אינו לוקה מן התורה עד שיאכלנו אחר שנכנס לחומת ירושלים שנאמר לא תוכל לאכול …

• מכות יט ע"ב · טו אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: מעשר שני מאימתי חייבין עליו – …

הלכה ז מקצת מעשר בפנים ומקצתו מבחוץ האוכל מזה שעדיין לא נכנס מכין אותו מכת מרדות …

• בבא בתרא צז ע"א · א המתמד, ונתן מים במדה, ומצא כדי מדתו – פטור, ורבי יהודה מחייב. …
• בבא בתרא צז ע"א · ב הוא הדין דאפילו ביותר מכדי מדתו פליגי; והאי דקא מיפלגי בכדי מדתו, …

הלכה ח אין פודין מעשר שני בירושלים אא"כ נטמא שנאמר כי ירחק ממך המקום בריחוק מקום …

• בבא מציעא נג ע"א · ט ושנכנס לירושלים ויצא. ואמאי: וליהדר ונעייליה! בשנטמא. ונפרקיה! דאמר רבי אלעזר: מנין …
• סנהדרין קיב ע"ב · טו ולפרקיה? דאמר רבי אלעזר: מניין למעשר שני שנטמא שפודין אותו אפילו בירושלים? …
• מכות יט ע"ב · ט דאמר רבי אלעזר: מנין למעשר שני שנטמא שפודין אותו אפילו בירושלים? תלמוד …
• מכות יט ע"ב · יג תנא להו ההוא סבא בדבי רבי שמעון בן יוחי: ״כי ירחק ממך …
• מכות יט ע"ב · יד בעי רב פפא: נקיט ליה בקניא, מאי? תיקו.

הלכה ט מעשר שני שנכנס לירושלים אפילו של דמאי אסור להוציאו משם שכבר קלטוהו מחיצות וכן …

• ראש השנה ל ע"א · ט מתיב רב ששת: שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות, אלא שביובל תוקעין …
• בבא מציעא נד ע"א · ו הא קרן יש לו. מאי טעמא? קרן דמעכב בדאורייתא – איתה בדרבנן, …
• סנהדרין קיג ע"א · ב אלא לעולם בטהור, וכגון דנפול מחיצות, וכדרבא דאמר רבא: מחיצה לאכול – …
• מכות כ ע"א · ז אמר רבה: מחיצה לאכול דאורייתא, מחיצה לקלוט – דרבנן. וכי גזור רבנן …
• חולין סח ע"ב · טז דכתיב: ״לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך וגו׳״, בשעריך הוא דלא תיכול, …

הלכה א האוכל מע"ש בטומאה לוקה שנאמר ולא בערתי ממנו בטמא בין שהמעשר טמא והאוכל טהור …

• חגיגה יח ע"ב · ו ורמינהי: התרומה והביכורים חייבין עליהן מיתה וחומש, ואסור[ין] לזרים, והן נכסי כהן. …
• יבמות עג ע"ב · ג ורבי שמעון: תרומה קרינהו רחמנא, מה תרומה מותרת לאונן — אף בכורים …
• יבמות עג ע"ב · ה ואסור לבער מהן בטומאה, ואוכלן בטומאת עצמן לוקה, מנלן — דתניא, רבי …
• מכות יט ע"ב · ד ומנלן דמחייב עליה משום טומאה? דתניא, רבי שמעון אומר: ״לא בערתי ממנו …

הלכה ב ואפילו להדליק [בו] את הנר אחר שנטמא אסור עד שיפדה שנאמר לא בערתי ממנו …

• יבמות עג ע"א · ט ואילו אסור לבער מהן בטומאה,

הלכה ג כבר בארנו שהמעשר שנטמא אפילו בירושלים פודין ויאכל ואוכלין את דמיו בטהרה בתורת פירות …

• פסחים לו ע"ב · ד דאמר רבי (אליעזר): מנין למעשר שני שנטמא, שפודין אותו אפילו בירושלים, תלמוד …
• בבא מציעא נג ע"א · ט ושנכנס לירושלים ויצא. ואמאי: וליהדר ונעייליה! בשנטמא. ונפרקיה! דאמר רבי אלעזר: מנין …
• מכות יט ע"ב · ט דאמר רבי אלעזר: מנין למעשר שני שנטמא שפודין אותו אפילו בירושלים? תלמוד …

הלכה ד הערל כטמא ואם אכל מעשר שני לוקה מן התורה כדרך שלוקה על אכילת תרומה …

• פסחים לה ע"א · ב אמר רב שימי בר אשי, אף אנן נמי תנינא: טבל ועלה — …
• יבמות עב ע"ב · ט מה לטבול יום — שכן מותר במעשר! אטו אנן לאכילה קאמרינן, אנן …
• יבמות עג ע"א · ב בעו מיניה מרב ששת: ערל מהו במעשר? כי היכי דיליף פסח ממעשר …
• יבמות עד ע"ב · ו ותו, הא דתנן: טבל ועלה — אוכל במעשר, העריב שמשו — אוכל …
• חולין לג ע"ב · ב וחכמים אוסרים במעשר.
• נדה עא ע"ב · יב גמ' דאמר מר: טבל ועלה — אוכל במעשר.

הלכה ה האוכל מע"ש באנינות של תורה לוקה שנאמר לא אכלתי באוני ממנו והוא שיאכלנו במקום …

• פסחים לו ע"ב · ט מאי טעמא דרבנן — דכתיב: ״לא תוכל לאכל בשעריך״, ואמר מר: ״תרומת …
• יבמות עג ע"א · ח שייר דקא תני סיפא: יש במעשר ובבכורים מה שאין כן בתרומה, שהמעשר …
• מכות יז ע"ב · ג מאי חומרא דבכורים ממעשר – שכן אסורים לזרים. אדרבה, מעשר חמור, שכן …

הלכה יב כל שמותר לזרים לאוכלו בתרומה כך מותר במע"ש לאוכלו בתורת חולין שמרים של מע"ש …

• בבא בתרא צז ע"א · ה ושל מעשר – ראשון אסור, שני מותר. רבי מאיר אומר: אף שני, …
• בבא בתרא צז ע"א · ז הקדש אהקדש לא קשיא – כאן בקדושת הגוף, כאן בקדושת דמים. מעשר …

הלכה יז מע"ש ממון גבוה הוא שנאמר ליי' הוא לפיכך אינו נקנה במתנה אא"כ נתן לו …

• חגיגה יח ע"ב · ו ורמינהי: התרומה והביכורים חייבין עליהן מיתה וחומש, ואסור[ין] לזרים, והן נכסי כהן. …
• קידושין כד ע"א · ד אמר אביי: איפוך. רבא אמר: לעולם לא תיפוך, והכא במעשר דאתא מבי …
• קידושין נב ע"ב · ח מתני׳ המקדש בחלקו, בין קדשי קדשים, בין קדשים קלים – אינה מקודשת. …
• קידושין נד ע"ב · ד אמר רב נחמן אמר רב אדא בר אהבה: הלכה כרבי מאיר במעשר …
• בבא קמא יב ע"ב · ח והתנן: המקדש בחלקו, בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים – אינה מקודשת. …
• בבא קמא סט ע"ב · יד לאו אמר רבי מאיר: מעשר ממון גבוה הוא, ואפילו הכי לענין פדייה …
• בבא מציעא נג ע"א · ב מאי ״מה שאין כן במעשר״ – לאו מכלל דמעשר בטיל ברובא? ואם …
• בבא מציעא צ ע"א · ו הא רבי מאיר, דאמר: מעשר ממון גבוה הוא, הא רבי יהודה דאמר: …
• מנחות פב ע"א · ז ואליבא דרבי יהודה, דאמר: מעשר ממון הדיוט הוא – דכולי עלמא לא …
• בכורות ט ע"ב · ז והרי מעשר, שהקפידה עליו תורה בכסף צורי, ותנן: רבי יהודה אומר: במזיד …

הלכה יט מע"ש אין שוקלין כנגדו אפילו דינרי זהב ואפילו לחלל עליהם מע"ש אחר גזירה שמא …

• שבת כב ע"ב · א מעשר שני אין שוקלין כנגדו דנרי זהב, ואפילו לחלל עליו מעשר שני …

הלכה כב לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האלו לירושלים וטול מהן חלקך שנמצא זה …

• עבודה זרה סב ע"א · ז אמר אביי: לעולם יהבינן ליה שכר מפירות שביעית, ודקא קשיא לך ״לאכלה״ …

הלכה כד כבר ביארנו שהמעשר ממון גבוה הוא לפיכך אנו אומרים שהגונב מעשר שני אינו משלם …

• חגיגה יח ע"ב · ו ורמינהי: התרומה והביכורים חייבין עליהן מיתה וחומש, ואסור[ין] לזרים, והן נכסי כהן. …
• בבא מציעא נג ע"א · ב מאי ״מה שאין כן במעשר״ – לאו מכלל דמעשר בטיל ברובא? ואם …

הלכה ה אין מחללין מעות מעשר שני על מעות אחרות בין שהיו אלו ואלו כסף או …

• בבא מציעא מה ע"א · ו לישנא אחרינא אמרי לה, רבי יוחנן וריש לקיש. חד אמר: מחלוקת בסלעין …

הלכה ו אין מחללין מעות מעשר על הפירות ואם חילל יעלו הפירות ויאכלו בירושלים ולא יחללם …

• סוכה מ ע"ב · יא תניא כוותיה דרבי יוחנן: אחד שביעית ואחד מעשר שני מתחללין על בהמה …
• בבא מציעא מד ע"ב · י תנן התם, בית שמאי אומרים: לא יעשה אדם סלעין דינרי זהב, ובית …
• בבא מציעא נו ע"א · א מפני שאמרו: מחללין (אותו), כסף על נחשת, מדוחק, לא שיקיים כן, אלא …
• סנהדרין ב ע"א · ז נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין – בשלשה. ההקדשות – בשלשה. …

הלכה ח מעשר שני של דמאי מחללים אותו לכתחלה כסף על כסף וכסף על נחשת ונחשת …

• בבא מציעא נה ע"ב · ז מתיב רב ששת: מחללין אותו כסף על כסף, נחושת על נחושת, כסף …

הלכה ט אין פודין פירות מעשר אלא בכסף שנאמר וצרת הכסף וכן אם פדה לעצמו והוסיף …

• קידושין ה ע"א · ב מה לכסף, שכן פודין בו הקדש ומעשר שני. תאמר שטר, שאין פודין …
• בבא מציעא מז ע"ב · ד מיתיבי: אין מחללין מעשר שני על אסימון ולא על מעות הניתנות בסימן …
• בבא מציעא מז ע"ב · ה אלא אמר רבי יוחנן: מאי אסימון – פולסא. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, …
• בבא מציעא נד ע"א · יז מעשר אין מתחלל על האסימון. דרחמנא אמר: ״וצרת הכסף בידך״, לרבות כל …
• בבא מציעא נד ע"א · יח אתגלגל מלתא ומטא לקמיה דרבא. אמר להו: אמר קרא ״עליו״, לרבות חומשו …
• מכות יז ע"ב · ד ומאי חומרא דתודה ושלמים ממעשר – שכן טעונין מתן דמים ואימורין לגבי …
• בכורות נא ע"א · ד חוץ מן השקלים. תנא: חוץ מן השקלים, ומעשר, והראיון.

הלכה י אין פודין במטבע שאינו יוצא באותו זמן ובאותו מקום שנאמר ונתת הכסף בכל אשר …

• בבא קמא צז ע"ב · ב איתיביה רבא לרב נחמן: אין מחללין על המעות שאינם יוצאות. כיצד? היו …

הלכה יא אינו פודה במעות שאינן ברשותו שנאמר וצרת הכסף בידך נפל כיסו לבור והוא יכול …

• בבא קמא צח ע"א · ד מתיב רבא: אין מחללין על מעות שאינן ברשותו. כיצד? היו לו מעות …

הלכה יג המניח מעות להיות מחלל עליהן מעשר שני הרי זה פודה בהן בחזקת שהן קיימים …

• בבא קמא קטו ע"ב · ה ואם אמר – לא אמר כלום? והתניא: מי שבא בדרך ומעות בידו …
• בבא קמא קטו ע"ב · ו הכא במאי עסקינן – בשיכול להציל. אי בשיכול להציל, לכתחלה אמאי לא …

הלכה יד מי שהיה עומד בטבריא ויש לו מעות (בבל) בבבל אינו מחלל עליהם היו לו …

• בבא קמא צז ע"ב · ה תא שמע: אין מחללין על מעות של כאן והן בבבל, ושל בבל …

הלכה טו האומר מעשר שני מחולל על סלע שתעלה בידי מכיס זה על סלע שאפרוט מדינר …

• עירובין לז ע"ב · ד תא שמע, האומר: ״מעשר שיש לי בביתי מחולל על סלע שתעלה בידי …

הלכה יח כשפודין מע"ש פודין אותו בשויו ויש לו לפדות בשער הזול כמות שהחנוני לוקח ולא …

• בבא מציעא נב ע"ב · יב מאי קאמר? הכי קאמר: אף על פי כשבא לפורטה – פורטה בשויה, …

הלכה יט היתה הסלע חסירה שתות או פחות משתות אם היתה יוצאת על ידי הדחק מחלל …

• בבא מציעא נב ע"א · ג ונותנה למעשר שני ואינו חושש, שאינו אלא נפש רעה.
• בבא מציעא נב ע"ב · יב מאי קאמר? הכי קאמר: אף על פי כשבא לפורטה – פורטה בשויה, …

הלכה כ אין פודין מע"ש אכסרה אלא מדקדק במדתו או במשקלו ונותן דמיו אם היו דמיו …

• סנהדרין יד ע"ב · ח נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין, בשלשה. תנו רבנן: איזהו מעשר …
• סנהדרין יד ע"ב · ט בעי רבי ירמיה: שלשה ומטילין לתוך כיס אחד, מהו? תא שמע: איש …

הלכה א הפודה מעשרו לעצמו בין שהוא שלו בין שנפל לו בירושה בין שניתן לו בטבלו …

• קידושין נד ע"ב · י וכרבי יהודה במעשר מי לא תנן? והתנן: הפודה מעשר שני שלו – …
• קידושין נד ע"ב · יא לא, לעולם רבי מאיר והכא במאי עסקינן, כגון דיהיב ניהליה בטיבליה, וקסבר: …
• בבא מציעא נד ע"א · ב עשרים וחמש – הבעלים נותנין שלשים, לפי שאין מוסיפין חומש על עילוי …
• בבא מציעא נה ע"ב · ג מתני׳ חמשה חומשין הן, אלו הן: האוכל תרומה, ותרומת מעשר, ותרומת מעשר …
• זבחים ו ע"א · ג מתקיף לה רב יעקב מנהר פקוד: אלא מעתה, גבי מעשר דכתיב: ״ואם …

הלכה ב ואשה שפדת מעשר שני שלה לעצמה אינה מוסיפה חומש מפי השמועה למדו איש ממעשרו …

• קידושין כד ע"א · א אין אשה פודה מעשר שני בלא חומש. רבי שמעון בן אלעזר אומר …
• קידושין כד ע"א · ב ואלא בזוזי דידה ומעשר דידיה – ״איש״ אמר רחמנא, ולא אשה!

הלכה ג פדה פירות מעשרו והוסיף חומש וחזר ופדה הפדיון לעצמו פעם שנייה מוסיף חומש שני …

• בבא מציעא נד ע"ב · ג גבי תרומה כתיב: ״איש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו״. ותנן: …

הלכה ד מע"ש שאין בחומשו שוה פרוטה אינו מוסיף עליו חומש וכן מעשר שאין דמיו ידועין …

• בבא מציעא נג ע"ב · ח תנו רבנן: ״אם גאל יגאל איש ממעשרו״, ממעשרו – ולא כל מעשרו. …
• בבא מציעא נד ע"א · ה אמר רבינא, תא שמע: הדמאי – אין לו חומש, ואין לו ביעור.
• בבא מציעא נה ע"א · יח אלא תנא דידן דקא מיירי בקדשים, נתני מעשר בפרוטה? כמאן דאמר אין …

הלכה ה הפודה מע"ש והיה לו מע"ש אחר שלא נפדה אם אין בחומשו שוה פרוטה דיו …

• בבא מציעא נב ע"ב · יג למימרא דסבר חזקיה דמזלזלינן במעשר שני? והאמר חזקיה: מעשר שני שאין בו …
• בבא מציעא נג ע"ב · ט מיתיבי: מעשר שני שאין בו שוה פרוטה – דיו שיאמר ״הוא וחומשו …
• בבא מציעא נג ע"ב · י בשלמא למאן דאמר ״אין בחומשו״ – היינו דקתני ״דיו״, דאף על גב …

הלכה ז בעל הבית אומר בסלע ואחר אומר בסלע בעה"ב קודם מפני שהוא מוסיף חומש בעה"ב …

• בבא מציעא נג ע"ב · יא איבעיא להו: חומשא מלגיו, או חומשא מלבר? אמר רבינא, תא שמע: הבעלים …

הלכה ח מותר להערים על פדיון מעשרו כיצד אומר לבנו ולבתו הגדולים ולעבדו העברי הא לך …

• גיטין סה ע"א · ג מתיב רב אויא: מערימין על מעשר שני. כיצד? אומר אדם לבנו ובתו …

הלכה ט אבל לא יתן המעות לפדות לבנו ולבתו הקטנים ולעבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו …

• גיטין סה ע"א · ה ואמה העבריה בזמן הזה מי איכא?! והתניא: אין עבד עברי נוהג אלא …

הלכה י וכן מערים ונותן המעשר מתנה כשהוא בטבלו ואומר הנותן הרי הפירות האלו מחוללין על …

• בבא מציעא מה ע"ב · יב מיתיבי: היה עומד בגורן ואין בידו מעות, אומר לחבירו: הרי פירות הללו …

הלכה יא שני אחין או שני שותפין [אב ובנו] פודין זה לזה מע"ש כדי שלא יוסיף …

• קידושין כד ע"א · ד אמר אביי: איפוך. רבא אמר: לעולם לא תיפוך, והכא במעשר דאתא מבי …
• קידושין לב ע"א · ג תא שמע: שני אחים, שני שותפין האב ובנו, הרב ותלמידו – פודין …

הלכה יב הפודה מע"ש לעצמו ונתן את הקרן ולא נתן את החומש אף על פי שאין …

• בבא מציעא נד ע"א · ד איבעיא להו: חומש מעכב, או אינו מעכב? ארבעה בארבעה פריק, ואכנפשיה מוסיף …
• בבא מציעא נד ע"א · ז לימא כתנאי: נתן את הקרן, ולא נתן את החומש, רבי אליעזר אומר: …
• בבא מציעא נד ע"א · ח מדאמר נראין דברי רבי אליעזר בשבת, מכלל דפליגי אפילו בחול. מדאמר נראין …
• בבא מציעא נד ע"א · י אמר רב פפא: לא, דכולי עלמא חומש לא מעכב. והכא בחיישינן לפשיעותא …

הלכה יג מעות מע"ש אם רצה לצרפם בדינרי זהב כדי להקל משאן מצרפן ואם צרפן לעצמו …

• בבא מציעא מד ע"ב · י תנן התם, בית שמאי אומרים: לא יעשה אדם סלעין דינרי זהב, ובית …

הלכה יד הפורט סלע ממעות מעשר שני בין בירושלים בין חוץ לירושלים לא יצרפנה כולה במעות …

• בבא מציעא מה ע"א · ה תא שמע: הפורט סלע ממעות מעשר שני, בית שמאי אומרים: בכל הסלע …
• בבא מציעא מה ע"א · יא תא שמע: הפורט סלע של מעשר שני בירושלים, בית שמאי אומרים: בכל …
• בכורות נ ע"ב · ה והרי מעשר, דכתיב: ״וצרת הכסף בידך״, ותנן: הפורט סלע במעות מעשר שני! …

הלכה ב סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות ואפילו מעות נחשת ואומר …

• בבא מציעא נה ע"ב · ח ומי מחללינן כסף על נחושת? והא תנן: סלע של מעשר שני ושל …

הלכה ג האומר לבנו מע"ש בזוית זו ונמצא בזוית אחרת הרי אלו חולין אמר לו הרי …

• פסחים י ע"א · יג וחכמים אומרים: הכל חולין.
• פסחים י ע"א · טו וחכמים אומרים: הכל חולין.

הלכה ח המוצא כלי וכתוב עליו מ' הרי מה שבתוכו מעשר שני ד' דמאי ט' טבל …

• יבמות קטו ע"ב · ה אמר ליה מר קשישא בר רב חסדא לרב אשי: ומי חיישינן שמא …

הלכה י מעות הנמצאות לפני סוחרי בהמה בירושלים לעולם מעשר שחזקת רוב העם מביאין מעות מעשר …

• פסחים ז ע"א · ח מי לא תנן: מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה — לעולם מעשר. בהר …
• בבא מציעא כו ע"א · ז מי לא תנן: מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה – לעולם מעשר, בהר …

הלכה יא תיבה שנשתמש בה חולין ומע"ש ונמצא בתוכה מעות אם רוב מניחין מעשר הרי המעות …

• פסחים ז ע"א · יד ומי אזלינן בתר בתרא? והא תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: תיבה …

הלכה טו הזורע מעשר שני אחר שנכנס לירושלים הגידולים מעשר שני זרעו קודם שיכנס הגידולין חולין …

• בבא מציעא צ ע"א · ד וכי תימא מעשר אמעשר נמי לא קשיא: כאן – במעשר, כאן – …

הלכה טז מעשר שני בטל ברוב באיזה מעשר אמרו במעשר שנכנס לירושלים ויצא ונפלו מחיצות שהרי …

• בבא מציעא נג ע"א · ד לא סלקא דעתך, דתניא בהדיא: מעשר שני בטיל ברובא. ובאיזה מעשר שני …
• בבא מציעא נג ע"ב · ה רב הונא בר יהודה אמר רב ששת: חדא קתני: מעשר שני שאין …
• בבא מציעא נג ע"ב · ז אי הכי, מאי איריא אין בו שוה פרוטה? אפילו יש בו נמי! …

הלכה א פירות הנלקחות בכסף מעשר שני אינן נפדין בריחוק מקום אלא א"כ נטמאו באב הטומאה …

• פסחים לח ע"א · יג דתנן: הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא — יפדה. רבי יהודה אומר: יקבר.
• בבא מציעא נג ע"ב · ב אלא בלקוח בכסף מעשר שני. לקוח בכסף מעשר נמי ליפרקיה, דתנן: הלקוח …
• סנהדרין קיג ע"א · א וליפרקיה, דתנן: הלקוח בכסף מעשר שנטמא – יפדה. כרבי יהודה, דאמר: יקבר. …
• זבחים מט ע"א · א והרי מעשר – דהוא נפדה, ואילו לקוח בכסף מעשר אינו נפדה – …

הלכה ב זה חומר בלקוח בכסף מעשר מפירות מעשר עצמן ואם נטמא בולד הטומאה מדבריהם יפדו …

• פסחים לח ע"א · יג דתנן: הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא — יפדה. רבי יהודה אומר: יקבר.
• בבא מציעא נג ע"ב · ב אלא בלקוח בכסף מעשר שני. לקוח בכסף מעשר נמי ליפרקיה, דתנן: הלקוח …
• סנהדרין קיג ע"א · א וליפרקיה, דתנן: הלקוח בכסף מעשר שנטמא – יפדה. כרבי יהודה, דאמר: יקבר. …
• זבחים מט ע"א · א והרי מעשר – דהוא נפדה, ואילו לקוח בכסף מעשר אינו נפדה – …

הלכה ג אין נלקח בכסף מעשר אלא מאכל אדם שגידוליו מן הארץ או גידולי גידוליו מן …

• עירובין כז ע"ב · טו והני תנאי דרשי כללי ופרטי. דתניא: ״ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך״ …
• נזיר לה ע"ב · ז ותו: פרט וכלל ופרט כעין הפרט דיינינן, פרטא בתראה מאי אהני! אי …
• בבא קמא נד ע"ב · טו אמרי: ״וכל בהמתך״ דדברות האחרונות – חזר וכלל. כלל ופרט וכלל – …

הלכה ד לפיכך אין לוקחין בכסף מעשר מים ומלח כמהין ופטריות לפי שאין גידוליהם מן הארץ …

• עירובין כז ע"א · יג מאן דמתני אמעשר, כל שכן אעירוב. ומאן דמתני אעירוב, אבל אמעשר לא. …

הלכה ו התמד עד שלא החמיץ אינו נלקח בכסף מעשר מפני שהוא כמים ומשהחמיץ נלקח כיין …

• עירובין כז ע"ב · ג ובהבלעה מי שרי? אין — והתניא, בן בג בג אומר: ״בבקר״ — …
• חולין כה ע"ב · ט מתני׳ התמד, עד שלא החמיץ – אינו ניקח בכסף מעשר, ופוסל את …
• חולין כו ע"א · ב ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: תמד שלקחו בכסף מעשר, ולבסוף …

הלכה ח לולבי זרדין והחרובין עד שלא ימתיקו אין נלקחין אחר שימתיקו נלקחין אבל הלוף והחרדל …

• עירובין כח ע"ב · ו ובכפניות אין מערבין? והתניא: קור ניקח בכסף מעשר, ואין מטמא טומאת אוכלין. …

הלכה ט הכרכום אינו נלקח שאינו אלא למראה וכן כל כיוצא בו מנותני ריח ומראה וטעם …

• נדה נא ע"ב · ד אמר לו רבי יוחנן בן נורי: אם נקחין בכסף מעשר, מפני מה …
• נדה נא ע"ב · ו אמר רב חסדא: כי תניא ההיא — בשבת העשויה לכמך.

הלכה י השבת אם ליתן טעם בקדרה אינה נלקחת בכסף מעשר ואם לכמך וכיוצא בו שהוא …

• עירובין כז ע"ב · א לא נצרכה אלא שנתן לתוכן שמן.
• עירובין כז ע"ב · ב אמר ליה אביי: ותיפוק ליה משום שמן! לא צריכא, שנתן דמי מים …

הלכה יא אין לוקחין תרומות בכסף מעשר מפני שהוא ממעט אכילתו ואכילתה שאין אוכלין אותה אלא …

• חגיגה יח ע"ב · ו ורמינהי: התרומה והביכורים חייבין עליהן מיתה וחומש, ואסור[ין] לזרים, והן נכסי כהן. …
• בבא מציעא נג ע"א · א ואסורים לזרים, והן נכסי כהן, ועולים באחד ומאה, וטעונין רחיצת ידים והערב …
• בבא מציעא נג ע"א · ב מאי ״מה שאין כן במעשר״ – לאו מכלל דמעשר בטיל ברובא? ואם …
• זבחים עו ע"א · ב איתיביה: אין לוקחין תרומה בכסף מעשר, מפני שממעט באכילתה; ורבי שמעון מתיר! …

הלכה יב לוקחין בהמה לזבחי השלמים מכסף המעשר שהשלמים נאכלים לזרים בראשונה היו לוקחין בהמות לאוכלן …

• עירובין כח ע"א · ב אלא אמר רבינא: עופות איכא בינייהו. למאן דאמר פרי מפרי וגידולי קרקע, …
• זבחים נ ע"א · ח דבר הלמד בגזירה שוה, מהו שילמד בהיקש? אמר רב פפא: ״וזאת תורת …

הלכה טו הלוקח פירות חוץ לירושלים בכסף מעשר בשוגג כופין את המוכר להחזיר הדמים לבעלים והן …

• מכות יב ע"ב · ו רב אשי אמר: מאי ״אחר הנוף״ – אף אחר הנוף.

הלכה טז וכן אין לוקחין בהמה בכסף מעשר חוץ לירושלים ואם לקח בשוגג יחזרו הדמים למקומן …

• קידושין נה ע"ב · ט תנו רבנן: אין לוקחים בהמה במעות מעשר שני,

הלכה יז לקח עבדים וקרקעות ובהמה טמאה בין במזיד בין בשוגג אם ברח המוכר ה"ז יאכל …

• קידושין נו ע"א · ג מתקיף לה רבי ירמיה: והרי בהמה טמאה, עבדים וקרקעות, דאדם יודע שאין …

הלכה יח לקח חיה לזבחי שלמים ובהמה לבשר תאוה ה"ז כמי שקנה שור לחרישה ולא קנה …

• מנחות פב ע"א · ה הא איתמר עלה, אמר רב: לא קני שלמים, ומאי ״לא יצא העור …

הלכה יט המתפיס מעות מעשר לשלמים לא קנו שלמים שקדושת שלמים אינה חלה על קדושת מעשר …

• מנחות פב ע"א · ג אמר רבי אמי: המתפיס מעות מעשר שני לשלמים – לא קנו שלמים. …

הלכה א הלוקח בהמה לזבחי שלמים וחיה לבשר תאוה ממי שאינו תגר ואינו מדקדק יצא העור …

• עירובין כז ע"ב · ג ובהבלעה מי שרי? אין — והתניא, בן בג בג אומר: ״בבקר״ — …

הלכה ב וכן הלוקח כדי יין סתומות ממקום שדרכם להמכר סתומות ממי שאינו תגר יצא הקנקן …

• עירובין כז ע"ב · ג ובהבלעה מי שרי? אין — והתניא, בן בג בג אומר: ״בבקר״ — …

הלכה ז הלוקח פירות בסלע של כסף מעשר ומשך הפירות ולא הספיק ליתן הסלע עד שהוקרו …

• קידושין נד ע"ב · יד תא שמע: משך הימנו מעשר בסלע ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים …

הלכה א נטע רבעי הרי הוא קודש שנאמר ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים ליי' …

• ברכות לה ע"א · ד הניחא למאן דתני ״נטע רבעי״. אלא למאן דתני ״כרם רבעי״ מאי איכא …
• ראש השנה י ע"א · א ופירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט, אם לערלה — ערלה, …

הלכה ב הרוצה לפדות נטע רבעי פודהו כמעשר שני ואם פדהו לעצמו מוסיף חומש ואין פודין …

• קידושין נד ע"ב · ה כרבי מאיר במעשר, מאי היא – דתנן: כרם רבעי, בית שמאי אומרים: …
• קידושין נד ע"ב · יב תא שמע: הפודה נטע רבעי שלו – מוסיף עליו חמישיתו, בין משלו, …
• קידושין נד ע"ב · יג לעולם רבי מאיר, והכא במאי עסקינן, כגון דיהיב כשהוא סמדר. ודלא כרבי …
• בבא מציעא נה ע"ב · ג מתני׳ חמשה חומשין הן, אלו הן: האוכל תרומה, ותרומת מעשר, ותרומת מעשר …

הלכה ד כרם רבעי אין לו לא שכחה ולא פאה ולא פרט ולא עוללות ואין מפרישין …

• קידושין נד ע"ב · ו בית שמאי אומרים: יש לו פרט ויש לו עוללות. ובית הלל אומרים: …

הלכה ה ענבים של כרם רבעי התקינו ב"ד שיהיו עולין לירושלים מהלך יום לכל צד כדי …

• ביצה ה ע"א · ח (ותניא:) כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד. וזו …
• ביצה ה ע"א · י ותניא: כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר במזרח לוד בצד כפר טבי,
• ראש השנה לא ע"ב · ט רב פפא אמר: כרם רבעי, דתניא: כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך …
• ראש השנה לא ע"ב · יא ותניא: כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר במזרח לוד בצד כפר טבי, …

הלכה ו כיצד פודין נטע רבעי מניח את הסל ע"פ שלשה ואומדין כמה אדם רוצה לפדות …

• ראש השנה י ע"א · א ופירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט, אם לערלה — ערלה, …
• סנהדרין ב ע"א · ז נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין – בשלשה. ההקדשות – בשלשה. …

הלכה ז מי שהיה לו נטע רבעי בשנת השמטה שיד הכל שוה צריך לציינו בקוזזות אדמה …

• בבא קמא סח ע"ב · יד דתנן: הצנועין מניחין את המעות, ואומרים: כל הנלקט מזה, יהא מחולל על …
• בבא קמא סט ע"א · ד ותנן: כרם רבעי היו מציינין אותו בקזוזות אדמה – סימנא כי אדמה, …
• בבא קמא סט ע"א · ה ושל ערלה בחרסית – סימנא כחרסית, מה חרסית שאין הנאה מינה, אף …
• בבא קמא סט ע"א · ז אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים – בשביעית, דהפקר נינהו;
• בבא קמא סט ע"א · ט והצנועין מניחין את המעות, ואומרים: ״כל הנלקט מזה, מחולל על המעות הללו״!

הלכה ח באחד בתשרי ראש השנה לערלה ולרבעי ומאימתי מונין להם משעת נטיעה ואינו מונה מראש …

• ראש השנה ב ע"א · ג באחד בתשרי — ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות.
• ראש השנה י ע"ב · ח ורבי אלעזר מאי טעמא? דכתיב: ״בראשון באחד לחדש״, מדאכתי יום אחד הוא …

הלכה יג העלין והלולבין ומי גפנים והסמדר מותר בערלה וברבעי והענבים ששרפם הקדים והפסידן והחרצנים והזגין …

• ברכות לו ע"ב · ה איתיביה אביי: פיטמא של רמון מצטרפת, והנץ שלו אין מצטרף. מדקאמר הנץ …
• ברכות לו ע"ב · ח רב נחמן סבר לה כרבי יוסי, דתנן רבי יוסי אומר: סמדר אסור …
• פסחים נב ע"ב · י ושומר לפירי אימת הוה? בכופרי וקא קרי להו פירי! רב נחמן דאמר …

הלכה ב הנוטע אילן מאכל ודעתו עליו שיהיה סייג לגינה או שנטעו לקורות לא לפירות ה"ז …

• סוטה מג ע"ב · ז אמר רבי ירמיה: לעולם ילדה בילדה, וכגון דנטע להך קמייתא לסייג ולקורות. …

הלכה ג נטע אילן וחשב שיהיה הצד הפנימי שלו למאכל והחיצון לסייג או שיהיה הצד התחתון …

• ברכות לו ע"א · יח אמר רב יהודה אמר רב: צלף של ערלה בחוצה לארץ זורק את …

הלכה ה הנוטע ברשות הרבים או בספינה והעולה מאליו ברשות היחיד ועכו"ם שנטע בין לישראל בין …

• סוטה מג ע"ב · ט התם אי מימליך עלה — לאו בת מיהדר היא, הכא אי מימליך …

הלכה טז ילדה שסיבכה בזקנה והיו פירות בילדה אפילו הוסיפו מאתים הרי אלו הפירות של ילדה …

• נדרים נז ע"ב · ד מאן נינהו תרין? דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ילדה שסיבכה בזקינה, …
• סוטה מג ע"ב · ו האי הרכבת היתר היכי דמי? אילימא ילדה בילדה — תיפוק ליה דבעי …
• מנחות סט ע"ב · ח תפשוט ליה מהא דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ילדה שסבכה בזקנה, …

הלכה יט אילן היוצא מן הגזע פטור מן הערלה מן השרשים חייב ילדה פחותה מטפח חייבת …

• סוטה מג ע"ב · יד כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: …
• בבא מציעא קיט ע"א · א ותנן נמי גבי ערלה כי האי גוונא: אילן היוצא מן הגזע ומן …

הלכה כ נוטעין ייחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ופירות ערלה …

• עבודה זרה מח ע"ב · יט וסבר רבי יוסי זה וזה גורם אסור? והתניא: רבי יוסי אומר: נוטעין …

הלכה א מצות עשה להתודות לפני יי' אחר שמוציאין כל המתנות שבזרע הארץ וזהו הנקרא וידוי …

• יבמות עג ע"א · ח שייר דקא תני סיפא: יש במעשר ובבכורים מה שאין כן בתרומה, שהמעשר …

הלכה ד אין מתודין אלא ביום וכל היום כשר לוידוי המעשר ובין בפני הבית ובין שלא …

• מגילה כ ע"ב · ז ולוידוי הפרים, ולוידוי מעשר, ולוידוי יום הכפורים.

הלכה ה וידוי זה נאמר בכל לשון שנאמר ואמרת לפני יי' אלהיך בכל לשון שאתה אומר …

• סוטה לב ע"א · ה אלו נאמרין בכל לשון: פרשת סוטה, ווידוי מעשר, קרית שמע, ותפלה, וברכת …
• שבועות לט ע"א · יב כדתנן: אלו נאמרין בכל לשון – פרשת סוטה, וידוי מעשר, קריאת שמע, …

הלכה ז אינו מתודה עד שלא ישאר אצלו אחת מן המתנות שכן הוא אומר בוידוי בערתי …

• סוטה מח ע"א · ב ולודי אשאר מעשרות? אמר ריש לקיש: כל בית שאין מתודה על מעשר …

הלכה ח כיצד הוא עושה אם נשאר אצלו תרומה ותרומת מעשר נותנה לכהן מעשר ראשון נותנו …

• יבמות עג ע"א · ח שייר דקא תני סיפא: יש במעשר ובבכורים מה שאין כן בתרומה, שהמעשר …
• בבא מציעא נד ע"א · ה אמר רבינא, תא שמע: הדמאי – אין לו חומש, ואין לו ביעור.

הלכה יב ומניין שאינו יכול להתודות עד שיוציא כל המתנות שנאמר בערתי הקדש מן הבית הקדש …

• סוטה מח ע"א · ב ולודי אשאר מעשרות? אמר ריש לקיש: כל בית שאין מתודה על מעשר …

הלכה יג וצריך להפריש המתנות על הסדר ואח"כ יתודה שנאמר ככל מצותך אשר צויתני הא אם …

• סוטה מז ע"ב · כג משמת יוסי בן יועזר כו׳. מאי ״אשכולות״? אמר רב יהודה אמר שמואל, …
• בבא מציעא צ ע"א · י בשלמא מעשר דמאי איכא, אלא תרומת דמאי מי איכא? והתניא: אף הוא …