אגרת ט
אגרת ט
אדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט
ב"ה 1143 אור ליו' ג' ד' מ"ח תרט"ז לפ"ק
כ' ידידי עוז מחו' הרב המפורסם כ"ש מו"ה אהרן 1144 נ"י וכל אשר לו שלום וישע רב
הנה אודות עסק ... ידוע לרומע"ל מהגמר שעשה משולחי ר"ד ממחנינו, שיהי' הרב ר' הלל נ"י מפאריטש דיין מצדינו, ושלחתי להרב הנ"ל שני מכתבים, וגם כאאמו"ר שי' כתב אליו וביקשו. והיתה תשובה בשני מכתביו, איך שזה ל"א שנה שנדר על דעת המקום שלא יהי' דיין ולא בורר, כי אם שליש כו'. ועל פי דין תורה אי אפשר להתיר, כי להתחרט כעת מנדרו אילו הי' ידוע לו שנוגע לכ"ק שי' דוקא, אין פותחין בנולד 1145 כו'. וגם כעת רוצה בנדרו. רק אולי ימצא כ"ק שי' דווקא בשו"ת להתיר נדרו, וזולת זה לא אעשה בשום אופן מה שנגד ה' אפילו כקוצו של יו"ד. רק אם יוגזר עליו שיסע ל... לנסות בכל מיני יגיעות אולי יבא לעמק השוה בלא דינא ודיינא. הגם שאין ידוע איכות דחקו ופרנסתו כעת, ומוכרח לנסוע לדרכו תיכף אחר חנוכה הבע"ל, אך בשביל יוצאי חלציו של רבותינו מחוייב להפקיר פרנסתו כו', ויקבל עליו בשמחה רבה, הגם שישתהה הרבה נסיעתו. עכ"ד של הרב הנ"ל.
והנה הוסכם אצלינו וכתבנו למשולחינו ר"ד, שעדיין הוא שם, וגם כאאמו"ר שי' כתב ל... שההכרח ולא סגי בלאו הכי שירשה להחליף מצדינו הרב ר' הלל הנ"ל על רומע"ל. גלל כן, כשאקבל תשובתו הסכמתו, גודל בקשתי מרומע"ל שיקבל על עצמו העסק לנסוע למקום הדין תורה לדיין מצדינו ... גודל בקשתי ממעל' כאמור, שיקבל מעל' על עצמו להיות דיין מצידי בלי שום דחיי' ואמתלא בעולם, כי אין לי זולתו שראוי לעסק הלז, לכן לא סגי בלאו הכי. ולגודל בטחוני באהבתו האמיתית קצרתי, והטרחה גם כן לא יהי' מרובה כל כך...
על כן יעיין מעל' בהדין תורה תיכף ומיד, וכשאקבל מכתב שנית מר"ד הנ"ל אם נגמר ומהו הפרטים ולאיזה זמן, אודיע למעל' על ידי ציר או מכתב עוד הפעם, כפי שאראה מה שיכתוב אלי ר"ד הנ"ל ... על כן גודל בקשתי שישיבני רומע"ל בפאצט ראשון, בכדי תומ"י כשאקבל הרשאתו והסכמתו ... לא יהי' עוד שינויים ומניעות לרומע"ל ח"ו, ואז אשלח לרומע"ל על הוצאות נסיעתו, ומסתמא שכירותו יסולק לרומע"ל גם כן לפי כבודו, ובניתי חזק וכתבתי להחליף את הר"ה הנ"ל על רומע"ל, ולא ישונה עוד מחמת שכבר הבטיחני רומע"ל על נסיעה ועסק הדין תורה הלז...
גם ימחול להודיעני במכתבו האדרעס והפאמיליע של אחיו 1146 למאהילוב, כי נשכח ממני, ואז אשלח לרומע"ל השו"ת שיש אצלי מרבנים גדולים, וכל המענות שלהם ושלי על ברור, בכדי שיהי' באפשרי לרומע"ל לעיין בהד"ת הכל על ברור.
מקום הדין תורה אין ידוע עדיין, ויכול להיות שלא יהי' רחוק כל כך הרבה, ויהי' על אם הדרך. אך אם יהי' ח"ו סמוך לברדיצוב, גם כן לא יהי' מניעה ח"ו לרומע"ל גין זה. ומשך הדין תורה ישתהה שבוע לא יותר.
ויקבל החיים והשלום מאדון השלום אה' ידידו דורש שלומו המצפה לתשובתו בפאצט ראשון
יהודה ליב
הערות
- 1143. נדפסה, עם תצלום כתי"ק, ב"מבית הגנזים" ע' קצב. לתוכנה ראה אגרת הקודמת ובשולי הגליון שם.
- 1144. מו"ה אהרן: ליפשיץ מבעליניץ. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת א, ובהנסמן בהערות שם.
- 1145. אין פותחין בנולד: חכמים במשנה נדרים סד, א. טוש"ע יו"ד סי' רכח סי"ג.
- 1146. אחיו: מוה"ר זאב וואלף – כדלקמן האגרת אליו.
נדרים ס״ד א - הטקסט מספריא
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: פּוֹתְחִין לְאָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
אָמַר רַבִּי צָדוֹק: עַד שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ, יִפְתְּחוּ לוֹ בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם, אִם כֵּן — אֵין נְדָרִים! מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּדָבָר שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ.
וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: פּוֹתְחִין בַּנּוֹלָד, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. כֵּיצַד? אָמַר: ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי״ וְנַעֲשָׂה סוֹפֵר, אוֹ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ, וְאָמַר: ״אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה סוֹפֵר אוֹ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְּקָרוֹב — לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר״.
״קֻוֽנָּם לְבַיִת זֶה שֶׁאֲנִי נִכְנָס״ וְנַעֲשָׂה בֵּית הַכְּנֶסֶת, אָמַר: ״אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נַעֲשָׂה בֵּית הַכְּנֶסֶת — לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר״. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
גְּמָ׳ מַאי ״אֵין נְדָרִים״? אָמַר אַבָּיֵי: אִם כֵּן, אֵין נְדָרִים נִיתָּרִין יָפֶה.
MISHNA: Rabbi Eliezer says: When halakhic authorities are approached with regard to the dissolution of a vow, they may broach dissolution with a person who took a vow by raising the issue of how taking the vow ultimately degraded the honor of his father and mother, asking him the following: Had you known that your parents would experience public shame due to your lax attitude toward your vow, would you still have taken the vow? But the Rabbis disagree with Rabbi Eliezer and prohibit broaching dissolution of a vow with this particular question.
To support the opinion of the Rabbis, Rabbi Tzadok said: Instead of broaching dissolution with him by raising the issue of the honor of his father and mother, let them broach dissolution with him by raising the issue of the honor of the Omnipresent. They should point out that a vow taken in the name of God lessens the honor of God, so they could ask him: If you had known that your vow would diminish the honor of God, would you have taken your vow? And if so, if this is a valid method of broaching dissolution, there are no vows. Nevertheless, the Rabbis concede to Rabbi Eliezer with regard to a vow concerning a matter that is between him and his father and mother, that they may broach dissolution with him by raising the issue of the honor of his father and mother, as in this case the extenuation is connected to this particular vow.
And Rabbi Eliezer further said: They may broach dissolution by asking about a new situation, but the Rabbis prohibit it. How might they broach dissolution by asking about a new situation? If one said: It is forbidden to me like an offering [konam] that I will therefore not derive benefit from so-and-so, and that person later became a scribe [sofer], and the one who took the vow now requires his services, or if the one forbidden by the vow was marrying off his son and prepared a feast for all the residents of his town, and the one that had taken the vow said: Had I known that he would become a scribe, or that he would be marrying off his son in the near future, I would not have vowed.
The mishna cites another example of a new situation. If one said: Entering this house is konam for me, and that house became a synagogue, and he said: Had I known that it would become a synagogue, I would not have vowed, in this and all such cases Rabbi Eliezer permits the halakhic authority to use this as a basis for the dissolution of the vow, and the Rabbis prohibit it.
GEMARA: The Gemara clarifies the meaning of the statement made by Rabbi Tzadok. What does: If so, there are no vows, mean? Abaye said: It means: If so, vows are not dissolved properly. The one who took the vow might say he regrets doing so only because he is not willing to publicly state that he would have taken his vow despite knowing that it diminishes the honor of God. He may not actually regret having taken the vow, and this will lead to the improper dissolution of the vow.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- אגרות קודש כרך ב שס נדרים סד, ב
- לקוטי שיחות כרך לא שמות שיחה א נדרים סד, ב
- לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה א נדרים סד, ב
- לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ג נדרים סד, ב
- לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט נדרים סד, ב
- לקוטי שיחות כרך כב תזריע שיחה ב נדרים סד, ב
- לקוטי שיחות כרך כב תזו"מ שיחה א נדרים סד, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג נדרים סד, א
- תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט נדרים סד, סע"ב
- תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי נדרים סד, ב
- תורת שמואל תרל"ח אנכי אנכי כו' נדרים סד, ב
- תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו' נדרים סד, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל נדרים סד, ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י נדרים סד, ב
- שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן יב נדרים סד, א
- רשימות שנים אוחזין הוספה מהדורא קמא נדרים סד:
- מבית הגנזים דיני תורה, פשרות ושטרות הבוררים ר' הלל מפאריטש ור' אהרן מבעליניץ נדרים סד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח נדרים סד, ב