74
נה"ב, זאָגט ער דאָרטן אַז כמו"כ אין נה"א איז אויך פאַראַן דער ענין פון "צמאה", און ער זאָגט דאָרטן בדרך צחות הלשון: אָט אַזוי ווי איינער וואָס איז הונגעריק חאַפּט ער דאָך וואָס עס מאַכט זיך, צי דאָס איז אַ דבר המחי' או לא19, אַזוי אין נה"א בעת ער איז הונגעריק חאַפּט ער בירורים וואָס עס מאַכט זיך, הגם זיי האָבן גאָר קיין שייכות ניט צו עם.
והכל הוא וויילע עס פאַרגעסט זיך די יסודות עצמיים פון חסידות, עד שיש לו שייכות לדבר שקר ורכילות וגם לה"ר ואין לו שום מדת חסידות,
ביז אַז חסידות וויל גאָר באַ עם ניט זיין, נאָר וואָס זאָל מען טאָן אַז יענער האָט אַ מויל20 און קאַלאַקאָצקעט, און עס זיצן צוואַנציק מענטשן און הערן, אָבער באמת האָט ער קיין שייכות ניט צו דעם.
נאָר וואָס דען — זאָל מען ניט חזר'ן קיין חסידות? ניין, מען דאַרף יע חזר'ן, נאָר מען דאַרף פריער אויסקריינקען און אויסווייטיקן ימים ולילות.
ו. אַז מען זאָגט אַ מאמר און עס ברענגט זיך אַראָפּ אַ מחז"ל, איז פאַרן זאָגן דאַרף מען פריער איבערקוקן די גמרא אָדער דעם מדרש, וואָס אין דעם איז פאַראַן ב' מעלות: א' מבינים יותר הפשט, ב' אַז מען זאָגט די ווערטער ווי עס שטייט יעמאָלט דער הערט זיך דער ונוזלים מן לבנון21, אַז אין די נשמה המלובשת בגוף דער הערט זיך דער עצם הנשמה, ומשם נמשך בכל האברים, רק על מאמר צריך להיות הכנה, אַ פאַרברענגעניש רעט זיך דאָך אָט ווי מ'איז, ישנו מאמר חז"ל22 שהשתיקה יפה לחכמים און מכש"כ כו', ומזה מבינים עוד ענין שחכמים הזהרו בדבריכם23 ומכ"ש כו', וואָרום וואָס אַ טיפש קאָן אָנמאַכן איז מי יודע וואָס,
קיין אידן טאָר מען ניט מדחה זיין, יעדער תנועה פון אַ אידן קען זיך ניט געפינען איינער און מדחה זיין, וואָרום עס איז דאָך "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא"24, כי מה שאנו קוראים "חיי העולם הבא" הוא השגה שכלית כל אחד כפי מה שמצייר בשכלו, איז אפילו דער מצייר היותר גדול, מה שמצייר בנפשו האורות והגילוים שלמעלה, מ"מ25 "יפה שעה אחת כו'", וואָס "שעה אחת" איז דער פירוש "איין קער"26, בשעתא חדא וברגעא חדא27, ביז וואַנען אַז "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד"28.
אויף ר' הלל'ן11 דערציילט מען אַז ער האָט ניט האָלט געהאַט בעלי תשובה, וואָרום ניט גוט איז ער געוויס געווען (איך וויל ניט זאָגן אַ בעל עבירה), און צי ער האָט תשובה געטאָן מיט אַן אמת ווייס איך ניט.
הערות
- 19. נוסחא אחרת: אָדער פאַרקערט.
- 20. נוסחא אחרת: אַ צונג.
- 21. שה"ש ד, טו. ראה לקו"ת האזינו עא, ד. ובכ"מ.
- 22. פסחים צט, א.
- 23. אבות פ"א מי"א.
- 24. אבות פ"ד מי"ז.
- 25. הבא לקמן — הובא באגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ד ע' נו.
- 26. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שמז. תרנ"ד ע' שכט. ד"ה אני לדודי תרצ"ג פרק ג. וראה לקו"ת דרושים לר"ה סא, רע"א. ועוד.
- 27. זהר ח"א קכט, סע"א ואילך.
- 28. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד.
- 11. ר' הלל מפאריטש. — ראה אודותו לעיל ע' 52 הערה 12. וש"נ.
פסחים צ״ט א - הטקסט מספריא
מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: יָפָה שְׁתִיקָה לַחֲכָמִים, קַל וָחוֹמֶר לַטִּפְּשִׁים. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב״.
שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִּסְחֵיהֶם וְכוּ׳. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא: ״וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה״, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְמַעֲטִין וְהוֹלְכִין, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה קַיָּים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ אֶת הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא!
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד, מֵעִיקָּרָא לְאַמְנוֹיֵי אַחֲרִינָא בַּהֲדֵיהּ קָאֵי, וּכְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה דָּמֵי.
אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְיקָא, דְּקָתָנֵי: וְכֵן חָמֵשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה. שֶׁל חֲמִשָּׁה — אִין, אֲבָל שֶׁל חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעָה — לָא, לָאו מִשּׁוּם דְּלָא פָּיֵישׁ חַד מִבְּנֵי חֲבוּרָה גַּבֵּיהּ? שְׁמַע מִינַּהּ.
הַדְרָן עֲלָךְ מִי שֶׁהָיָה טָמֵא וּסְלִיקָא לַהּ פֶּסַח שֵׁנִי
From here the Sages stated: Silence is fitting for the wise, and a fortiori the same is true for fools. In the case under discussion, had neither side appointed the other to slaughter the Paschal lamb on its behalf, both offerings would be valid and would be consumed. When each side appointed the other to slaughter the Paschal lamb on its behalf, only the first one slaughtered may be eaten while the second one must be burned. This is as it is stated: “Even a fool, when he holds his peace, is considered wise; and he that shuts his lips is esteemed as a man of understanding” (Proverbs 17:28).
The mishna addressed the question of what two individuals whose Paschal lambs were intermingled should do. The Gemara suggests: Let us say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it was taught in a baraita that the verse which states: “And if the household be too little for a lamb” (Exodus 12:4) teaches that the members of the group may keep decreasing, meaning it is permissible for them to withdraw from the offering, provided one of the original members of the group remains; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: It is permissible for them to withdraw provided they do not leave the Paschal lamb for any amount of time on its own, without anyone registered for it. In the mishna, the two original owners forego their shares in their own Paschal lambs, and the only remaining members of each group are people who were added from the marketplace, who were not original owners from the time the animal was separated as a Paschal lamb. This is apparently not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
Rabbi Yoḥanan said: Even if you say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, since Rabbi Yehuda said elsewhere that one may not slaughter the Paschal lamb for an individual, meaning that there must be at least two people registered for each Paschal lamb, in this case, in which only one person was registered for a Paschal lamb, from the beginning it stood to have another person registered with the original owner. Therefore, the person who joins later is like one of the original members of the group.
Rav Ashi said: The mishna is also precisely worded in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it teaches: And similarly, five groups of five each. This indicates that if each group has five, yes, the solution of sending four of them to join the other groups is viable, but if there were four groups of five and a fifth group of only four, there is no way to employ the solution of the mishna. Is it not because none of the original members of the group would remain with it if all four members of the group would join the other four groups, and it is prohibited to leave a Paschal lamb without any of the original members of its group? The Gemara concludes: Indeed, learn from it that the mishna follows the opinion of Rabbi Yehuda.
משנה אבות א׳:י״א - הטקסט מספריא
אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם. שמא תחובו חובת גלות. ותגלו למקום מים הרעים. וישתו התלמידים הבאים אחריכם. וימותו. ונמצא שם שמים מתחלל:
משנה אבות ד׳:י״ז - הטקסט מספריא
הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
משנה תורה, הלכות תשובה ז׳:ד׳ - הטקסט מספריא
ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם.
מצוטט בעמוד אחד
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ג ‹ בס"ד. ש"פ נצו"י תרצ"ג. ווארשא ‹ תקמא ספר השיחות תרפ"ה ע' 74
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.