(ב)

הערות

1. ד. הל' גנבה פ"א ה"א (שלא תגנובו בא לגנבה גופיה, וע"מ לצער או לשחוק הוא מדרבנן, והלימוד בברייתא מלא תגנוב הוא אסמכתא בעלמא).
2. ה. הלכה ג.
3. ו. שכותב שם, שהפסוק לא תגזול לא בא לגזל גמור (שנלמד מריבית ואונאה) אלא לכובש שכר שכיר, ולפי זה גם לא תגנובו לא בא לגנבה גמורה אלא לגונב על מנת לצער או לשחוק, כמובא בברייתא ובגמרא שם.
4. ז. בטור.
5. ח. ולכן פירש כאן טעמא דקרא לאסור גנבה ע"מ לשחוק: שלא ירגיל עצמו בכך. וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל ריד.
6. ט. באיסור להשהות בבית מידה חסרה: שמא יבוא מי שאינו יודע שהיא חסרה וימדוד בה (כדלעיל הל' מדות ומשקלות ס"ג). וראה שו"ת רבנו נידון אמות שבחנות, דלקמן בסוף הכרך (שבמקום שאין חשש גניבה אין חשש מדות ומשקלות).