(ט)
(ט) לעבודה זרה. אפילו לא עבד עבודה זרה אלא פעם אחתקפד במזיד ואפילו בצנעה (ש"ךקפה) נעשה מומר לכל התורה כולה, והרי הוא כנכרי לכל התורהקפו חוץ מלענין קדושיןקפז, ואפילו עבר לתיאבוןקפח, כל שאינו אנוס אונס נפשותקפט, ולכן האנוסים שיכולים ל[ה]מלט על נפשם ולברוח ונשארים בארצותם מפני ממונם הם כמומריםקצ אף על פי שמקיימין כל המצות בצנעא, כי בעבודה זרה לא חילקו בין לתיאבון ובין להכעיס, אבל אם אין בידם להמלט על נפשם והם מתנהגים בכשרות בינם ובין עצמן סומכין על שחיטתן כדלקמן סימן קי"טקצא:
הערות
- קפד. ראה גם לעיל קו"א ריש ס"ק ח (לענין מומר להכעיס), וש"נ.
- קפה. ס"ק יז.
- קפו. כדלעיל או"ח סי' לט ס"א. סי' קכח סנ"ב. סי' שפה ס"ג. לקמן הל' ריבית סע"ו. חו"מ הל' מציאה ופיקדון סל"ט.
- קפז. ראה יבמות מז, ב. טור ושו"ע אה"ע סי' מד ס"ט.
- קפח. ב"י סוס"י רסח ד"ה ומ"ש רבנו ומצוה. שמלה חדשה סט"ז, ותבואות שור ס"ק כט. וכ"ה לקמן הל' נזקי גו"נ ה"י.
- קפט. ראה רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ה ה"ד.
- קצ. בכת"י: לכל התורה.
- קצא. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם סעיף יב. אגרת השמד להרמב"ם ד"ה והמין הרביעי. רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ה ה"ד (בכמה נוסחאות).
שולחן ערוך, אבן העזר מ״ד:ט׳ - הטקסט מספריא
יִשְׂרָאֵל מוּמָר שֶׁקִּדֵּשׁ, קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין גְּמוּרִים. וּצְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט. וַאֲפִלּוּ זַרְעוֹ שֶׁהוֹלִיד מִשֶׁהֵמִיר, אִם קִדֵּשׁ אוֹתוֹ זֶרַע יִשְׂרְאֵלִית, קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין. וְדַוְקָא שֶׁהוֹלִידוֹ מִיִּשְׂרְאֵלִית, אֲפִלּוּ מֻמֶרֶת. אֲבָל אִם הוֹלִידוֹ מִן הַגּוֹיָה, דִּינוֹ כְּגוֹי, אֲפִלּוּ הָיָה הַמּוֹלִיד יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ מוּמָר. אֲבָל יִשְׂרְאֵלִית מֻמֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ זֶרַע עִם הַגּוֹי, שֶׁקִּדֵּשׁ, קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין (מָרְדְּכַי סוֹף הַחוֹלֵץ):
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ה׳:ד׳ - הטקסט מספריא
כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ונהרג ולא עבר הרי זה קידש את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה קידש את השם ברבים כדניאל חנניה מישאל ועזריה ורבי עקיבא וחביריו ואלו הן הרוגי מלכות שאין מעלה על מעלתן ועליהן נאמר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה ועליהם נאמר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ואעפ"כ מפני שעבר באונס אין מלקין אותו ואין צריך לומר שאין ממיתין אותו בית דין אפילו הרג באונס שאין מלקין וממיתין אלא לעובר ברצונו ובעדים והתראה שנאמר בנותן מזרעו למולך ונתתי אני את פני באיש ההוא מפי השמועה למדו ההוא לא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה ומה אם עבודת כוכבים שהיא חמורה מן הכל העובד אותה באונס אינו חייב כרת ואין צריך לומר מיתת בית דין קל וחומר לשאר מצות האמורות בתורה ובעריות הוא אומר ולנערה לא תעשה דבר אבל אם יכול למלט נפשו ולברוח מתחת יד המלך הרשע ואינו עושה הנה הוא ככלב שב על קיאו והוא נקרא עובד עבודת כוכבים במזיד והוא נטרד מן העולם הבא ויורד למדרגה התחתונה של גיהנם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.