ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ד סימן תקכז

(א)

חיפוש חדש

סימן תקכז

(א) אינו מבין כו' . הנה^א בדין זה יש להסתפק אם הוא רשות או חובה, כי בדרכי משה^ב העתיק בשם מהרי"ל^ג יאמרנו בלשון כו' משמע קצת שהוא חובה^ד, ובודאי שכן הוא לפי מה שכתב רמ"א^ה בשם אור זרוע^ו, והסכים עמו המג"א^ז, דאם לא הזכיר המלאכות בפירוש אע"פ שאמר למעבד כל צרכנא לא אמר כלום, לפי שצריך להתנות שבעירוב זה יותרו לו כל המלאכות, א"כ זה שאינו יודע מה שהוא סח פשיטא שאין זה כלום, אף שהוא יודע שזה עירוב תבשילין, מכל מקום אינו יודע ענין המלאכות שמתנה עליהם, ואין זה תנאי כיון שאין פיו ולבו שוין^ח. אבל לפי מה שכתבו הט"ז^ט ורש"ל^י דאמירה זו אינה מעכבת כלל כמו שהברכה אינה מעכבת, אם כן יש לומר כמו שבברכה אדם יוצא ידי חובתו אע"פ שאינו מבין פירוש המלות, כמבואר ברא"ש סוף פרק קמא דברכות^יא בשם הראב"ד^יב, הוא הדין באמירה זו, כיון שהוא יודע שהוא עושה עירוב תבשילין כדי שיהא מותר לו לעשות צרכי שבת ביו"ט. וצ"ע במהרי"ל:

הערות

א. לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.
ב. ס"ק ה.
ג. הל' עירובי תבשילין (ע' קצב).
ד. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל רסד.
ה. ס"כ. דעה הא' דלקמן ס"ז. וראה גם לקמן קו"א ס"ק ב.
ו. הל' יו"ט סוס"י שמז.
ז. סקכ"ג.
ח. ראה גם לעיל סי' תלד ס"ח.
ט. סק"ז וסקי"ח. דעה הב' דלקמן ס"ז.
י. פ"ב סוס"י ח.
יא. סי' יד. דעה הא' דלעיל סי' קפה ס"ב.
יב. הל' ברכות פ"ח הי"א. הובא בכ"מ הל' ק"ש פ"א ה"ח ד"ה ודע.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.