(ג)

(ג) רבים מצויים כו' יז. המג"איח כתב דאף בחצר אסור, ואי אפשר ליישבו אלא כמו שכתבתייט, שהרי בין לפי מה שכתב רש"יכ שנראה כמוליך למכור כו' בין להרמב"םכא שפירש שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול וכמ"ש בפנים, אין לאסור בחצר, שהרי אסרו לצאת בזוג לרשות הרביםכב משום דמיחזי כמאן דאזיל לחינגאכג, פירושכד למכור, ואפילו הכי מותר בחצרכה כמ"ש בסי' ש"הכו, ועיין שם במג"א סק"ו דמשמע דדוקא במבוי אסור משום דשכיחי ביה רבים (עיין מג"א סי' תקי"אכז) אבל בחצר מותר. וכן משמע גבי אין מנהיגין הבהמה במקלכח שפירשו בגמראכט דמיחזי כאזיל לחינגא, והרמב"םל פירש שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול, ומשמע שם מסידור לשון הרמב"םלא דבחצר שרי, שהרי כתב (בריש פ"ה) אע"פ שהותרה הוצאה כו' צריך לשנות, כיצד המביא כדי יין כו' וכן משאות כו'לב אין מנהיגין כולג', משמע דכולהו חד טעמא נינהו שלא יעשה כדרך כו' וחד דינא אית להו דבחצר שרי, כמו שכתבו התוס' ריש פרק המביאלד ורמ"א סי' תקי"אלה סעיף ח' בהג"ה:

הערות

  1. יז. לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.
  2. יח. סק"ב.
  3. יט. דהיינו אם רבים מצויים שם.
  4. כ. יד, ב ד"ה שלא יעשנו.
  5. כא. פ"ה ה"ח.
  6. כב. משנה שבת נד, ב.
  7. כג. גמרא שם.
  8. כד. רש"י שם ד"ה לחינגא.
  9. כה. ברייתא שם נג, א. רש"י שם ד"ה ומטיילת. תוס' שם ד"ה מהו.
  10. כו. סי"ד (שאין שם רואים שיחשדוהו).
  11. כז. אוצ"ל: תקי סקט"ו. ולעיל שם סי"ז (שרק במבוי שכיחי רבים ולא בחצר).
  12. כח. משנה לב, ב.
  13. כט. לג, א. הובא לקמן סי' תקכב ס"ד.
  14. ל. פ"ה ה"ג.
  15. לא. ראה גם לעיל סי' שא קו"א סוף סק"ז.
  16. לב. שם ה"ב.
  17. לג. שם ה"ג.
  18. לד. כט, ב ד"ה המביא.
  19. לה. אוצ"ל: תקי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.