(ו)
(ו) לשמור בחנם כו'. הנהסג החק יעקבסד כתב להקל בזה, משום דאין לנכרי דין שומרים, והעתקתי דבריוסה לענין שומר שכר, דיש נפקא מינה בדיעבדסו, אבל בשומר חנם כיון דאין להחמיר אלא לכתחלה, כמו שכתב האלי' זוטאסז והחק יעקבסח, ודאי דלכתחילה יש לחוש באיסור תורה לדעת הש"ך בחו"מ סי' ש"אסט שפסק כהאומרים דשומר חנם חייב בפשיעה אף בשל נכרי. אף שזהו דעת הרמב"ם שם, והרמב"ם מיקל כאן בשומר חנםע, אין זה כלום באיסורי תורה, כמבואר בכללי ההוראהעא:
הערות
- סג. ראה במצויין על האמור בפנים, שאפילו קיבל לשמור בחנם ולא פירש שמקבל עליו אחריות, מכל מקום יש להחמיר לכתחלה כהאומרים, שגם שומר חנם בנכרי חייב בפשיעה (וכ"ה לקמן סי' תמא סי"ד). וע"ז מבאר כאן, דהיינו אף שהחק יעקב כו'.
- סד. ס"ק א וס"ק יד וסי' תמא ס"ק ח.
- סה. לעיל ס"ט. וראה גם לקמן סי' תמא ס"ט.
- סו. כדלעיל ס"ט ולקמן סט"ז, שכשקיבל אחריות שומר שכר אסור אף בדיעבד.
- סז. ס"ק ג.
- סח. ס"ק ז.
- סט. ס"ק ג, שציין למה שהאריך בסי' סו ס"ק קכו, לפסוק כהרמב"ם (הל' שכירות פ"ב ה"ג).
- ע. כדלעיל ס"ט-י וש"נ. וא"כ יוצא שכאן שקיבל לשמור בחנם אינו חייב לבער לכל הדעות, לכל אחד מטעמיה.
- עא. ש"ך יו"ד סוס"י רמב בסוף הפלפול ד"ה וכתב עוד הרב, ובקיצור בהנהגת הוראות אות ז. וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל לז.
משנה תורה, הלכות שכירות ב׳:ג׳ - הטקסט מספריא
יראה לי שאם פשע השומר בעבדים וכיוצא בהן חייב לשלם שאינו פטור בעבדים וקרקעות ושטרות אלא מדין גניבה ואבידה ומתה וכיוצא בהן שאם היה ש"ח על מטלטלין ונגנבו או אבדו ישבע ובעבדים וקרקעות ושטרות פטור משבועה וכן אם היה שומר שכר שמשלם גניבה ואבידה במטלטלין פטור מלשלם באלו אבל אם פשע בה חייב לשלם שכל הפושע מזיק הוא ואין הפרש בין דין המזיק קרקע לדין המזיק מטלטלין ודין אמת הוא זה למבינים וכן ראוי לדון וכן הורו רבותי שהמוסר כרמו לשומר בין באריסות בין בשמירות חנם והתנה עמו שיחפור או יזמור או יאבק משלו ופשע ולא עשה חייב כמי שהפסיד בידים וכן כל כיוצא בזה שהפסיד בידים חייב על כל פנים:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.