(א)
סימן שנג
(א) ועירבו כו'. מ"ש המג"אא בזה צע"ג דא"כ אין זו רשות הרבים כלל שהרי יש לה ג' מחיצות ב' מהבתים והג' פתח מבוי הנכשר בלחי שנידון משום מחיצה.
ואפילו אם הכשירו בקורה מ"מ דופן אמצעי של המבוי נידון מחיצה גם לרשות הרבים אע"פ שרחוק ממנו כיון שמשתמר על ידו וגם אין כאן פילוש משער לשער שהוא קפנדריא עיין במ"ש בסי' שמ"וב.
ועיין ט"ז סי' שע"גג דנסר שבגזוזטראות שבתקרה מועיל גם לחצר אע"פ שגבוה עשרה מקרקע החצרד וכ"מ מפירש"י שםה שפירש שהנסר הוא מתקרת העליה ואפילו הכי מועיל לעליה. עכ"פ יתפ[ר]ש דמיירי שיש סולם לעלות בו לגזוזטראות ואורחא דמילתא הכי הוא בגזוזטראות ולא הוצרכו לפרשו וסולם נידון כפתח כמ"ש בסימן שע"בז. ומיהו סוף פרק הזורקח ובסי' שנ"הט משמע שעירוב מועיל בכהאי גוונא וצ"ע:
הערות
- א. ס"ק א.
- ב. קונטרס אחרון ס"ק א וש"נ.
- ג. סוף ס"ק ב.
- ד. ונתבאר לקמן סי' שעב ס"ה, שבאופן זה א"א לערב יחד – רק בחלון שבין ב' בתים. וכן הקשה במשבצות זהב שם ס"ק א.
- ה. עירובין עח, ב ד"ה שתי גזוזטראות.
- ו. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל כז.
- ז. סעיף יא.
- ח. שבת קא, ב (בספינות קשורות זו בזו, דמהני עירוב, אף שדופני הספינה גבוהות י' טפחים).
- ט. לקמן שם ס"ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.