(ב)
(ב) גדי מנותח כו'כו. המג"אכז אפשר דכלל זה במה שכתב וכן כל כיוצא בזה, ועוד דאתי במכל שכן, שהמתירין בתנור מכוסה לא נזכרו כלל בש"ע, שדחאום בעלי הש"ע מהלכה, משום דהרי"ףכח והרמב"םכט ותוס'ל והרא"שלא ור"ןלב וטור פליגי עלייהו, ומהר"םלג כתב דלעולם יש לפסוק כהרי"ף לבר היכא דהתוס' פליגי עליה, והכא גם התוס' מסכימים הכי, ואפילו הכי בדיעבד סמכינן עלייהו, כל שכן דעת הרמב"ם דפסק כמותו בש"ע. ואף רמ"א לא סיים אחר המחמירים כדרכו בכל המקומות שמכריע נגד הרמב"םלד, אבל כאן סיים והכי נהוג, והיינו לכתחלה כמשמעות לשון מנהג, אבל בדיעבד אין לנו הכרעה, וממילא הלך אחר המיקל בדברי סופריםלה. והב"חלו משום שהשו"ע אינו ספוקלז בעיניו מלחלוק עליו ולסתור פסקיו כדרכולח לכן לא היקל בזה, דהרמב"ם יחידאה הוא. אבל אנן הנמשכים אחר הש"ע בכל מקום שאין רמ"א חולק עליו בפירושלט, פשיטא שיש להקל כאן בדיעבד. וגדולה מזו כתב רמ"א סימן רנ"ז ס"א בהגה"ה עיין שםמ:
הערות
- כו. לכללות קו"א זה ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' קיז ואילך.
- כז. סקי"א.
- כח. פ"א (ו, ב).
- כט. פ"ג הי"ג.
- ל. יח, ב ד"ה התם.
- לא. פ"א סי' לה.
- לב. שם (ו, ב) ד"ה נמצא.
- לג. הובא במרדכי כתובות רמז קע. וראה גם סמ"ע חו"מ סי' כה סקי"ט. לקמן סי' שנ קו"א סק"א. וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל ריז.
- לד. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל רצד.
- לה. ראה רמב"ם הל' ממרים פ"א ה"ה. וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל קג.
- לו. ד"ה ומ"ש אבל בצלי.
- לז. אוצ"ל: ספון.
- לח. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל שיג.
- לט. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל רצז.
- מ. וכן כתב רבנו לקמן שם סוף ס"א.
משנה תורה, הלכות ממרים א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
שני חכמים או שני בתי דינין שנחלקו שלא בזמן הסנהדרין או עד שלא היה הדבר ברור להן בין בזמן אחד בין בזה אחר זה אחד מטהר ואחד מטמא אחד אוסר ואחד מתיר אם אינך יודע להיכן הדין נוטה בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

