כג
כג וכל אומן שמוכר דברים שחייב להחזירם אסור ליקח ממנורפז ודברים שהם שלו מותררפח ואם אמר הטמן אסוררפט שחזקתם גנוביםרצ.
ואם נשתנה הדבר ביד האומןרצא כגון סורק בבגדי צמר במקום שמקפידים על המוכין הנסרקין מהבגד והסורק מוכר כר מלא מוכיןרצב שחזקתו מן הבגדים הנסרקין אלא שנשתנה השם שמתחלה נקראים מוכין ועתה כררצג מותר לקנותו אף על פי שהוא שינוי החוזר לברייתורצד שהרי אפשר להוציא המוכין מן הכר ויהיה שם מוכין עליהם כבתחלהרצה ושינוי החוזר לברייתו אינו קונה הגנבה להגנב שתהא שלו ויפטר בנתינת דמיה אלא צריך להחזיר אותה בעצמהרצו ואסור לכל אדם לקנותה ממנו מכל מקום כאן הקילו הואיל ואינה גנבה בודאירצז אלא שחזקתה גנובהחצר.
אבל גנבה ודאית שנשתנה ביד הגנב שינוי החוזר לברייתו אסור לקנותה ממנו אלא אם כן ידוע שנודע להבעלים שנגנבה מהםרצט ונתייאשו ממנהש כי יאוש עם שינוי גרוע החוזר לברייתו קונין הגנבה לגנב וכן הגזלה לגזלן ואין צריך להחזירה כלל אלא נותן דמיהשא לכן מותר לקנותה או ליהנות בה בעודה ברשותו.
ושינוי גמור שאינו חוזר לברייתו קונהשב אפילו בלא יאוששג כגון הגוזל עציםדש ושיפןשה ועשאן נסרים חלקיםשו ודבקם במסמרים ועשאם תיבהשז שאף אם יתפרקו יחזרו להיות נסרים חלקים ולא עצים וכן כל כיוצא בזה.
אבל אסור לכל אדם לסייעו לשנות הגזלהשח שהרי בשינוייה מוציאה מרשות בעליה ונעשית שלושט ונמצא מסייע עוברי עבירהשי ואין צריך לומר שאסור לסייע לגזלן או לגנב בשום דבר הצריך להם לרשעתםשיא.
(אפילו נכרי הבא לגזול או לגנוב מנכרישיב. וכן כל איסורי הנאה מגזלה או גנבהשיג נוהגין גם בשל נכרי מנכרישיד כי באיסור גזלה וגנבה אין הפרש כלל בין ישראל לנכרישטו שלא נאמר רעך אלא בעושק לבדושטז שנאמרשיז לא תעשוק את רעך ולא תגזול וגם הנכרים מוזהרים על הגזל והחמס כישראל שהיא משבע מצות בני נח וחייב מיתה אפילו גזל או גנב מחבירו נכרישיח):
הערות
- רפז. ברייתא שם קיט, ב. רמב"ם הל' גנבה פ"ו ה"ט. טור ושו"ע סי' שנח סי"ב. וכדלעיל ס"ט (בגזלה) וס"כ (בגנבה).
- רפח. ברייתא שם.
- רפט. רמב"ם שם. שו"ע שם. וכדלעיל ס"כ, וש"נ.
- רצ. ראה לבוש סוף סי"ב.
- רצא. גמרא שם.
- רצב. ברייתא שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- רצג. סמ"ע שם ס"ק יז.
- רצד. מ"מ שם.
- רצה. סמ"ע שם.
- רצו. רמב"ם הל' גזלה פ"ב ה"י. טור ושו"ע סי' שנג ס"א. מ"מ שם. רמ"א שם. וראה גם לעיל או"ח סי' יא סי"ב.
- רצז. מ"מ שם. רמ"א שם. וראה חקרי הלכות א מד, ב. שם ד כד, א.
- חצר. ראה רמב"ם שם.
- רצט. משא"כ כשלא נודע, אין אומרים שמן הסתם נתייאש, כדלעיל הל' מציאה ס"ב ואילך.
- ש. ראה לעיל סי"ד (במוסגר), וקו"א ס"ק ט (מתי אמרינן שסתמו נתייאשו הבעלים).
- שא. תוס' סוכה ל, ב ד"ה וליקניוה. רא"ש פ"ז סי' ב. טור ושו"ע סי' שנג ס"ב. סי' שסא ס"ב. וראה גם לעיל או"ח שם.
- שב. רב אשי צג, ב. טור ושו"ע סי' שס ס"ה.
- שג. רמב"ם הל' גזלה פ"ב ה"א. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל או"ח שם.
- דש. משנה צג , ב.
- שה. רב אשי שם בפי' המשנה שם. טור ושו"ע ס"ו. וראה גם לעיל או"ח סי' תרמט ס"ה.
- שו. רש"י שם ד"ה גמ'.
- שז. תוס' שם ד"ה עצים (אבל שיפוי שאין משתנה שמו בכך לא מהני). רא"ש שם פ"ט סי' א. טור שם ס"ד. רמ"א שם ס"ו. ש"ך שם ס"ק ד (שאם נשתנה שמו מחמת השיפוי מהני). וראה לעיל או"ח סי' תרמט ס"ה (ששיפוי הוי שינוי). אמרי יעקב ביאורים ד"ה ושינוי.
- שח. רמב"ם הל' גזלה פ"ה ה"א. שו"ע סי' שסט ס"א.
- שט. ראה סמ"ע ס"ק א.
- שי. רמב"ם שם (מחזק ידי עוברי עברה, ועובר על לפני עיור לא תתן מכשול). שו"ע שם (כנ"ל). וראה גם לעיל ס"ט.
- שיא. רמ"א סי' שנו ס"א.
- שיב. אסור לסייע לו. וראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) מא ע' ריא. אמרי יעקב ביאורים ס"ט סוד"ה שהרי.
- שיג. כמפורט לעיל סעיף י ואילך.
- שיד. תשובת רבנו יואל בראבי"ה סי' תרצ, ובשו"ת רשב"א ח"א סי' תתנב. רמ"א או"ח סי' תרמט ס"א, לפירוש המ"א שם ס"ק ז. לעיל שם ס"א וס"ח. וראה אמרי יעקב ביאורים ד"ה וכן.
- שטו. בין ישראל הגוזל וגונב לנכרי הגוזל וגונב. ולענין ישראל הגוזל מנכרי, ראה לעיל ס"א-ד, ובקו"א שם.
- שטז. כסף משנה הל' גזלה פ"א ה"ב. וראה גם לעיל ס"ד.
- שיז. ויקרא יט, יג.
- שיח. סנהדרין נז, א. רמב"ם הל' מלכים פ"ט ה"א וה"ט. תשובת רבנו יואל שם.
משנה תורה, הלכות גניבה ו׳:ט׳ - הטקסט מספריא
כל אומן שמכר דבר מן הדברים שאינו שלו כהלכות המדינה. כגון מוכין שמכרן הסורק במקום שנהגו שיהיו של בעל הבית. אסור ליקח ממנו מפני שהן בחזקת גנבה. אבל לוקחין ממנו כר מלא מוכין. ואם מכר האומן דברים שהן שלו כהלכות מדינה לוקחין ממנו. ואם אמר הטמן אסור.
משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה ב׳:י׳ - הטקסט מספריא
ב שינוי החוזר לברייתו אינו שינוי. כיצד הגוזל עצים ודבקן במסמרים ועשה מהן תיבה אינו שינוי שהרי אפשר לפרקן וחוזרין לוחות כשהיו.
סוכה ל׳ ב - הטקסט מספריא
וְקַרְקַע אֵינָהּ נִגְזֶלֶת. הִלְכָּךְ לִגְזְזוּהּ אִינְהוּ, כִּי הֵיכִי דְּלִיהְווֹ יֵאוּשׁ בְּעָלִים בִּידַיְיהוּ דִּידְהוּ וְשִׁינּוּי הָרְשׁוּת בִּידַיְיכוּ.
סוֹף סוֹף כִּי גָזְזוּ אֲוַונְכָּרֵי, לֶיהֱוֵי יֵאוּשׁ בְּעָלִים בִּידַיְיהוּ וְשִׁינּוּי הָרְשׁוּת בִּידַן! לָא צְרִיכָא, בְּהוֹשַׁעְנָא דַּאֲוַונְכָּרֵי גּוּפַיְיהוּ.
וְלִיקְנְיוּהּ בְּשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה! קָא סָבַר לוּלָב אֵין צָרִיךְ אֶגֶד.
וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר לוּלָב צָרִיךְ אֶגֶד, שִׁינּוּי הַחוֹזֵר לִבְרִיָּיתוֹ הוּא, וְשִׁינּוּי הַחוֹזֵר לִבְרִיָּיתוֹ — לָא שְׁמֵיהּ שִׁינּוּי.
וְלִיקְנְיוּהּ בְּשִׁינּוּי הַשֵּׁם, דְּמֵעִיקָּרָא הֲוָה לֵיהּ אַסָּא וְהַשְׁתָּא
and land is not stolen. When one seizes land, the land remains the property of its original owner, even if that owner has despaired. In this case, there is concern that these myrtle branches were stolen from Jews. Therefore, let the gentiles cut the myrtle branches, so that the despair of the owners will be when the myrtle branches are still in the hands of the gentiles and the change of possession will be accomplished through their purchase and transfer into your hands. The combination of owner’s despair and change of possession will render the myrtle branches the property of the merchants, and it will not be a mitzva fulfilled by means of a transgression.
The Gemara asks: Ultimately, even when the merchants cut the myrtle branches, let it be a case of despair in their hands, and the change of possession is accomplished through the purchase and transfer of the myrtle branches into the hands of the buyers. Why did Rav Huna advise them to have the gentiles cut the myrtle branches? The same result is achieved through their sale. The Gemara answers: No, it is necessary for Rav Huna to advise the merchants to allow the gentiles to cut the myrtle branches only with regard to the myrtle branches of the merchants themselves, which will not undergo another change of possession. The only way to ensure that the merchants are fulfilling the mitzva with myrtle branches that belong to them is to have the gentiles cut them and have the change of possession accomplished through the purchase from the gentiles.
The Gemara asks: And let them acquire the myrtle branches with a physical change accomplished by the action of binding them with the lulav and the willow branch. Just as despair followed by a change in possession effects acquisition, despair followed by a physical change effects acquisition for the one who implements that change. In that case, too, the myrtle branches no longer belong to the original owner. The Gemara answers that Rav Huna holds: A lulav does not require binding. There is no mitzva to bind the four species together. One need only hold them unbound in his hand; therefore, the myrtle branches undergo no action that effects physical change.
And even if you want to say that a lulav requires binding, and therefore the myrtle branches undergo a physical change, it is a change after which the object reverts to its original state. Binding the species effects no change in the myrtle branches themselves. Once the binding is removed, the myrtle branches are restored to their original state. And the principle is: A change after which the object reverts to its original state is not considered a change. It is of no significance with regard to effecting acquisition.
The Gemara asks: And let the merchants acquire a myrtle branch with a change of name that it underwent, as initially it was called a myrtle branch, and now that it is designated for use in fulfilling the mitzva,
משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה ב׳:א׳ - הטקסט מספריא
הגזלה שלא נשתנית אלא הרי היא כמו שהיתה אע"פ שנתייאשו ב הבעלים ממנה ואע"פ שמת הגזלן והרי היא ביד בניו הרי זו חוזרת לבעליה [א] בעצמה. ואם נשתנית ביד הגזלן אע"פ שעדיין לא נתייאשו הבעלים ממנה קנאה בשינוי ומשלם דמיה כשעת הגזלה.
משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה ה׳:א׳ - הטקסט מספריא
ב אסור לקנות דבר הגזול מן הגזלן ואסור לסעדו על שינויו כדי שיקנהו שכל העושה דברים אלו וכיוצא בהן מחזק ידי עוברי עבירה ועובר על ולפני עור לא תתן מכשול.
משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
ג ואסור לגזול כל שהוא דין תורה אפילו עכו"ם [א] אסור לגזלו או לעשקו. ואם גזלו או עשקו יחזיר.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ט׳:א׳ - הטקסט מספריא
על ששה דברים נצטווה אדם הראשון:על ע"ז ועל ברכת השם ועל שפיכות דמים ועל גילוי עריות ועל הגזל ועל הדינים אע"פ שכולן הן קבלה בידינו ממשה רבינו והדעת נוטה להן מכלל דברי תורה יראה שעל אלו נצטוה הוסיף לנח אבר מן החי שנאמר אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו נמצאו שבע מצות וכן היה הדבר בכל העולם עד אברהם בא אברהם ונצטוה יתר על אלו במילה והוא התפלל שחרית ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפלה אחרת לפנות היום ויעקב הוסיף גיד הנשה והתפלל ערבית ובמצרים נצטוה עמרם במצות יתירות עד שבא משה רבינו ונשלמה תורה על ידו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל ויחי שיחה ב סנהדרין נז, ב
- לקוטי שיחות כרך לט תצא (תנש"א) תצא (תנש"א) סנהדרין נז, א
- לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ג סנהדרין נז, א
- לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ב סנהדרין נז, א
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ג סנהדרין נז, א
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז סנהדרין נז, ב
- תורת מנחם ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז סנהדרין נז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י סנהדרין נז, רע"ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א סנהדרין נז, א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן ו סנהדרין נז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט סנהדרין נז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג סנהדרין נז, ב
- לקוטי שיחות כרך ו בשלח שיחה א סוכה ל, ב
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו סוכה ל, ב
- לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ב סוכה ל, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ד סוכה ל, ב
- לקוטי שיחות כרך כא משפטים שיחה א סוכה ל. ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה יא מאותו ספר סוכה ל, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן יא (ג) מאותו ספר סוכה ל, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן יא (ד) מאותו ספר סוכה ל, א
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' הפקר (א) מאותו ספר סוכה ל, רע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תנד באיזו מצה אינו יוצא ידי חובתו סוכה ל, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל סוכה, כי:
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג סוכה ל, ריש ע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית סוכה דף ל

