ל
ל ואין הנפקד רשאי להפקיד ביד אחריםשו אפילו כשרים ונאמנים יותר ממנושז אלא אם כן המפקיד גם כן רגיל להפקיד אצלםשח תמידשט דבר חשוב כזהשי.
ומכל מקום רשאי למסור הפקדון לאשתו או לאחד מבני ביתו הגדולים לפי שהמפקיד יודע שדרכו של אדם למסור חפציו ביד אשתו ובני ביתו ועל דעת כן הפקיד אצלושיא. אבל לא ימסור לבנו ולבתו הקטניםשיב ולא ליד אחד מקרוביו שאינו שרוי עמו ואינו סמוך על שלחנושיג אלא אם כן ידוע להמפקיד שדרכו של נפקד למסור חפציו לזהשיד:
הערות
- שו. משנה גיטין כט , א (אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר). וראה ב"מ לו, א. טור ושו"ע סי' רצא סכ"ו. ולענין משכון, ראה לעיל הל' הלואה סכ"ב. ולענין שואל ושוכר, ראה לקמן הל' שאלה ושכירות ס"א. וראה פתחי חושן פקדון ושאלה פ"ד ס"ק א.
- שז. רא"ש פ"ג סי' ו. טור ושו"ע שם. מהרי"ק שורש ו ענף ד (אפילו הוא קל שבקלים והשני אדיר שבאדירים). וכדלקמן שם.
- שח. גמרא שם. רמב"ם הל' שכירות פ"א ה"ד. טור ושו"ע שם. וראה גם לקמן שם (ובלבד שלא ימעט בשמירתו כו').
- שט. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. שו"ת מהר"י ווייל סי' לא. ו עיין משנה למלך שם. וכ"ה לקמן שם.
- שי. סמ"ע שם ס"ק מז. וראה גם לקמן שם.
- שיא. רבא שם ב"מ לו, סע"א. רש"י שם רע"ב. טור ושו"ע סי' רצא סכ"א. וראה גם לקמן הל' שאלה ושכירות ס"ג.
- שיב. משנה שם מב, א. טור ושו"ע שם.
- שיג. רמב"ם הל' שאלה ופקדון פ"ד ה"ח. שו"ע שם.
- שיד. הגהות אשרי פ"ג סי' כג (רגיל למסרו ביד אחר). שו"ע שם סכ"ב.
משנה תורה, הלכות שכירות א׳:ד׳ - הטקסט מספריא
כל שומר שפשע בתחלתו אף על פי שנאנס בסופו חייב כמו שיתבאר ואין השואל רשאי להשאיל אפילו שאל ספר תורה שכל שקורא בו עושה מצוה לא ישאילנו לאחר וכן אין השוכר רשאי להשכיר אפילו השכירו ס"ת לא ישכירנו לאחר שהרי זה אומר לו אין רצוני שיהיה פקדוני ביד אחר עבר השומר ומסר לשומר השני אם יש עדים ששמרה השומר השני כדרך השומרין ונאנס פטור השומר הראשון שהרי יש עדים שנאנס ואם אין שם עדים חייב השומר הראשון לשלם לבעלים מפני שמסר לשומר אחר ויעשה הוא דין עם השומר השני אפילו היה הראשון ש"ח ומסר לשומר שכר חייב שהרי יש לבעל החפץ לומר לו אתה נאמן אצלי להשבע וזה אינו נאמן לפיכך אם היה דרך הבעלים להפקיד תמיד דבר זה אצל השומר השני ה"ז השומר הראשון פטור מלשלם שהרי הוא אומר לבעלים זה הדבר שהפקדתם אצלי או השאלתם אמש הייתם מפקידין אותו אצל זה שהפקדתי אני אצלו והוא שלא ימעט שמירתו כיצד ימעט שמירתו כגון שהיה מופקד אצלו בשכר והפקידו אצל אותו השני בחנם או שהיה שאול אצלו והפקידו אצל אותו השני בשכר הואיל ומיעט שמירתו פושע הוא ומשלם אע"פ ששאל או ששכר בבעלים הרי הוא הוציא הדבר השמור מידו ליד שומר אחר:
משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון ד׳:ח׳ - הטקסט מספריא
כל המפקיד אצל בעל הבית בין כלים בין מעות על דעת אשתו ובניו ובני ביתו הגדולים הוא מפקיד אבל אם מסרן לבניו ובני ביתו הקטנים או לעבדיו בין גדולים בין קטנים או לאחד מקרוביו שאינן שרויין עמו בבית ואין סומכין על שלחנו ואצ"ל אם מסרן לאחר הרי זה פושע וחייב לשלם אא"כ הביא השומר השני ראיה שלא פשע כמו שביארנו מעשה באחד שהפקיד מעות אצל חבירו ונתנם השומר לאמו והחביאה אותן ולא טמנה אותן ונגנבו ואמרו חכמים אין השומר חייב לשלם מפני שנתנם לאמו שכל המפקיד על דעת בניו ובני ביתו הוא מפקיד ואע"פ שלא אמר לה פקדון הם יש לו לטעון כל שכן שהיא נזהרת בהן אם היתה סבורה שהן שלי וכן אין אמו חייבת לשלם שהרי לא אמר לה שהן פקדון ואמרו חכמים ישבע השומר שאותן המעות עצמן הן שנתנן לאמו ותשבע האם שהחביאה אותן ונגנבו ויפטרו שניהם וכן כל כיוצא בזה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.
- אגרות קודש כרך ד תתקס גטין כט, ב
- לקוטי שיחות כרך לג קרח שיחה ב גיטין כט, ב
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג גטין כט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד גיטין כט, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ד ב"מ לו, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שאלה ושכירות וחסימה דיני שאלה ושכירות וחסימה א מאותו ספר ב"מ לו, א
- שארית יהודה שו"ת חשן המשפט סימן י ב"מ לו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמג דין חמץ בערב פסח לאחר שש ב"מ לו, ב