כו
כו כל הפירות ותבואה וקטניות שיש בהן פסולת או מתליעות או עפרורית אפילו צרורות ואבנים ומוכרן במדה אין צריך לבררן אם נתערבו מאליהןרא שהרי הן נראין ללוקחרב. ובלבד שלא יערב בידיםרג. לפיכך אסור לברור צרור מתוך חטיו של חבירו שמפסידו חטין כמדת הצרור כשימכרן שיצטרך למדוד חטין תחת הצרור. ואם בירר ישלם לו הפסדורד ולא יחזיר הצרור לתוך החטין שהרי אסור לערב בידים אפילו כל שהוארה:
הערות
- רא. ב"ב צג , ב. צד , א. ופרטי השיעורים בזה נתבארו בטור ושו"ע סי' רכט.
- רב. סמ"ע סי' רכט ס"ק י.
- רג. רשב"ם שם צד, רע"א. רמב"ם הל' מכירה פי"ח הי"ג. טור ושו"ע סי' רכט ס"ב. סמ"ע שם.
- רד. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- רה. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
משנה תורה, הלכות מכירה י״ח:י״ג - הטקסט מספריא
יש מקומות שנהגו שיהיו כל פירות מנוקים וברורים מכל דבר ושיהיו היינות והשמנים צלולין ולא ימכרו השמרים כלל ויש מקומות שנהגו אפילו היו בהן מחצה שמרים או שהיו בפירות מחצה עפר או תבן או מין אחר ימכר כמות שהוא לפיכך הבורר צרור מתוך גרנו של חבירו נותן לו דמי חטים כשיעור צרור שבירר שאילו הניחו היה נמכר במדת חטים ואם תאמר יחזירנו הרי אמרו אסור לערב כל שהוא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.