ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצ

[כב]

חיפוש חדש

[כב] בו כתם. אף על פי שבודאי בא מגופה שהרי בדקה מקום זה קודם שישבה עליו כיון שלא הרגישה טהורה^קלו.

ודבר שאינו מקבל טומאת מת ושרץ וכיוצא בהם רק שמקבל טומאת נגעים כגון חוטי שתי או ערב של צמר או פשתן הכרוכים בכרך או פרושים ומסוכים במסכת האורגים^קלז בענין שיש בהם רוחב כגריס על כל פנים שהוא שיעור הנגע^קלח מקבל טומאת כתמים להתוס'^קלט ורא"ש^קמ. אבל הרז"ה^קמא ורשב"א^קמב והר"ן^קמג חולקים בזה.

אבל בכתם הנמצא בבנין שישבה עליו ומצאה דם לכולי עלמא אין להחמיר אף אם הוא בית שיש בו אבנים ועצים ועפר בענין שראוי לקבל טומאת נגעים הרי אין טומאה זו נוהגת בחוץ לארץ^קמד מן התורה^קמה שנאמר^קמו בבית ארץ אחוזתכם. ולכן סתם רמ"א להקל בנמצא על בנין בית הכסא. עיין כרתי ופלתי^קמז:

הערות

קלו. גמרא נח, רע"א לשמואל (נז, ב). וראה שו"ת צ"צ שם.
קלז. גמרא נח, א (במשתיתא). וראה נגעים פי"א מ"ח (שמקבל טומאה). רמב"ם הל' טומאת צרעת פי"ג ה"ח.
קלח. כדלעיל ס"ק יא (לענין בהרת שבעור הבשר. ובפחות מזה לא גזרו על הכתם).
קלט. נח, א ד"ה כרבי.
קמ. פ"ט סי' ב (פב, ב).
קמא. בהשגות על בעלי הנפש שער הכתמים סי' ג אות ב.
קמב. תורת הבית הארוך שער ד (כג, ג).
קמג. חידושים ס, ב ד"ה דרש.
קמד. נגעים פי"ב מ"ד. רמב"ם הל' טומאת צרעת פי"ד הי"א.
קמה. ראה טהרה כהלכה פ"ד הערה 18 (הדיוק בזה).
קמו. ויקרא יד, לד. רמב"ם שם.
קמז. ס"ק ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.