[א]
סימן קפז
[א] ותקנח עצמה. שבכדי שיעור זה יש ספקא אם יצא הדם לבית החיצון בשעת תשמיש או אחריו וחייבין אשם תלויב על ספק זה משום הכי הטילו עליה דין רואה מחמת תשמישג דלקמן. אבל אם שהתה יותר מכדי שתושיט ידה לתחת הכרד אפילו רגע ומצאה דם על העד אף דיש לומר שהיה הדם בבית החיצון בשעת תשמיש יצאה מכלל רואה מחמת תשמיש שהרי פטורין מאשם תלוי משום דאמרינן העמד אשה על חזקתה והשתא הוא דחזאיה. ואם בדקה מיד אחר תשמיש קודם שיעור שתושיט ידה תחת הכר ולא מצאה כלום ואחר כך ראתה אפילו תוך שיעור זה פשיטא דלא מקרי רואה מחמת תשמיש (ש"ךו):
הערות
- א. ברייתא דרבי אליעזר ברבי צדוק יד, ב וכרב חסדא שם. רמב"ם הל' שגגות פ"ה ה"ו. ש"ך ס"ק א.
- ב. לתנא דברייתא שם. בעלי הנפש שער הספירה סי' ג ה"ה. ש"ך ס"ק א. ולדידן, ראה תורת השלמים ס"ק א. לעיל או"ח סי' רסא ס"א, וש"נ.
- ג. בעלי הנפש שם. סמ"ג ל"ת קיא (לט, א). ב"י ד"ה ושמא י"ל. ש"ך שם, ובנקודות הכסף בסוף הסימן. וראה אג"ק אדמו"ר מוהר"ש ע' עו.
- ד. בעלי הנפש שם. ש"ך שם. וראה לקמן סי' קצ ס"ק קט.
- ה. גמרא ב, א-ב (שמטעם זה אינה מטמאה למפרע). וכ"ה לקמן ס"ק י. וראה לעיל מהדו"ב (ד"ה ומשום). פתחא זוטא ס"ק ג.
- ו. ס"ק א, בשם אביו בתשובה.
משנה תורה, הלכות שגגות ה׳:ו׳ - הטקסט מספריא
הבא על אשתו שלא בשעת וסתה וראתה דם בשעת התשמיש הרי אלו פטורין מקרבן חטאת מפני שזה כאנוס הוא ולא שוגג שהשוגג היה לו לבדוק ולדקדק ואילו בדק יפה יפה ודקדק בשאלות לא היה בא לידי שגגה ולפי שלא טרח בדרישה ובחקירה ואחר כך יעשה צריך כפרה אבל זה מה לו לעשות הרי טהורה היתה ושלא בשעת וסתה בעל אין זה אלא אונס ולפיכך בין שנמצא דם על עד שלה בין שנמצא על עד שלו פטורין אבל אם עבר ובא עליה סמוך לוסת ודימה שיבעול ויפרוש קודם שתראה דם וראתה בשעת התשמיש חייבין בקרבן שזו היא שגגה לפיכך אם נמצא דם על עד שלו שניהם טמאים וחייבין בקרבן נמצא על עד שלה אם קנחה עצמה מיד כשפירש הבעל ולא שהתה שניהם טמאים וחייבין בקרבן ואם שהתה כדי שתושיט ידה לתחת הכר או לתחת הכסת ותטול עד לבדוק בו ואח"כ קנחה עצמה שניהן טמאים בספק ופטורין מקרבן ואם שהתה כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה ואחר כך קנחה עצמה ונמצא דם בעלה טהור:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.