[ט]
[ט] וטמאה היא. אבל אינו נאמן להפסידה כתובתה כמ"ש באבן העזר סי' קט"ולד (ט"זלה). ויש אומרים שאפילו לענין איסור אינו נאמן להכחישה ויש לסמוך עליהם באיסור דרבנן כן כתב רמ"א בתשובה סי' ס"ו. ומ"ש כאן כתםלו מיירי בדם שעל העדלז דמקרי גם כן כתםלח אבל בכתם ממש יש להקללט (כרתי ופלתימ). והבית שמואל באבן העזר שםמא כתב שלא התיר רמ"א בתשובה שם אלא בחמאה (של נכרים) שאיסורה קלמב משאר איסורי דרבנן כדלעיל סי' קט"ומג:
הערות
- לד. סעיף א.
- לה. ס"ק ג, בשם הרא"ש כתובות פ"ז סי' ט. תורת השלמים ס"ק ח. וראה גם ב"י ד"ה בפרק המדיר.
- לו. כקושית תורת השלמים סוף ס"ק ח.
- לז. שאסור מן התורה, כדלעיל סי' קפג ס"ק ג.
- לח. ראה נדה יד, א. ועוד.
- לט. כיון דאיסורו מדרבנן, כדלקמן סי' קצ ס"א.
- מ. ס"ק ג.
- מא. סוף ס"ק ד.
- מב. כמבואר בשו"ת הרמ"א שם בסוף דבריו. וכ"ה בדרכי משה סי' קכז, הובא בט"ז סי' קכז ס"ק ז.
- מג. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ג ובט"ז ס"ק יב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.