[כד]
[כד] מת הולד. או גמלתוקי דמים מסולקים הימנה כל כ"ד חדש. ואם מניקתו יותר מב' שנים אין דמיה מסולקין אלא כ"ד חדש דלא קיימא לן כמאן דאמרקיא דם נעכר ונעשה חלב אלא שאבריה מתפרקין בשעת לידה ואין נפשה חוזרת עליה עד כ"ד חדש הלכך דמיה מסולקין (גמ'קיב).
ואם חדש העבור עולה למנין תלוי בפלוגתא שבאבן העזר סימן י"גקיג לענין הנקת הולד כן דעת הש"ךקיד. אבל זה אינו כיון דהכא לאו בהנקה תליא מלתא לא דמי להתם ולכולי עלמא חדש העבור עולה למנין כ"ד חדש כיון שהזכירו חכמיםקטו חדשים ולא שנים מה שאין כן בהנקה שהזכירו גם כן שנים (בגיטין פרק זקטז עיין תרומת הדשן סי' רי"ו) (כרתי ופלתיקיז):
הערות
- קי. חכמים במשנה ז, ב. רשב"א שם (יב, ב). טור ושו"ע שם.
- קיא. גמרא ט, א לדעת ר"מ בברייתא שם. וראה לעיל או"ח סי' שה סל"ג (לענין לאסור חלב שנחלב בשבת מדין נולד).
- קיב. שם, לדעת ר' יוסי ור' יהודה ור' שמעון שם. לבוש ס"ז.
- קיג. סעיף יא (לענין לישא מינקת חבירו, אם ימתין שנתיים, כולל חדש העיבור, או כ"ד חדש).
- קיד. ס"ק יח.
- קטו. ברייתא ט, ב.
- קטז. עה, ב במשנה.
- קיז. ס"ק ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.