[טו]
[טו] וכן אסור לכל אדם להקדים שכר המלאכה לאומן כדי שיעשה לו בזולקלז מפני שנראה כמלוה לו היום כדי שיוזיל לו בשכרוקלח שכיון שהאומן יכול לחזור בו מן הדין שלא לעשות כלל המלאכה לבעל הבית והמעות שקבל ממנו הן חוב עליוקלט הרי זה כהלואהקמ בין שעושה בקבלנותקמא בין שהוא שכיר יום ומקדים לו השכר לפני היום שעושה בו.
אבל ביום שעושה בו מותר להקדים לו כדי שיעשה בזול אם מתחיל במלאכה מידקמב אף על פי שגומרה בסוף היום או לסוף כמה ימיםקמג ואפילו הוא שכיר שנה ושכירות אינה משתלמת אלא לבסוף וזה הקדים לו כדי שיוזיל לו בשכרו אין בזה משום רבית כלל שהרי רבית אינה אלא שכר המתנת חובקמד אבל שכר הקדמת פריעות החוב מותר להשתכרקמה אלא שאם אינו עושה מיד שקיבל המעות נעשה חוב עליו ונראה כאלו הלוהו ומה שמוזיל לו בשכר המלאכה נראה כאלו הוא בשכר המתנת חוב ההלואה מה שאין כן כשמתחיל במלאכה מיד ניכר הדבר שהיא הקדמת השכירות ולא נראית כהלואהקמו בין שהוא שכור לזמן בין שהוא קבלן:
הערות
- קלז. ברייתא ב"ב פו, ע"ב. טור ושו"ע סוס"י קעו.
- קלח. רש"י שם פז, רע"א ד"ה אסור. טור ולבוש שם.
- קלט. ראה טור ושו"ע חו"מ סי' שלג ס"ג.
- קמ. רשב"א בשם מורו בעליות דרבנו יונה שם ד"ה אמר רבא. הובא ב מ"מ פ"ז הי"ב. דרכי משה שם ס"ק ד. ט"ז שם ס"ק ז. נקודות הכסף שם.
- קמא. ראה טור ושו"ע חו"מ שם ס"ד. לקמן הל' שאלה סכ"א.
- קמב. ברייתא שם פז, א. טור ושו"ע שם.
- קמג. רש"י שם ד"ה אבל אם. טור ושו"ע שם.
- קמד. כדלעיל ס"ד.
- קמה. ב"מ סה, ע"א (לענין שכירות בית, דלקמן סט"ז). לבוש שם.
- קמו. לבוש שם.
בבא בתרא פ״ו ב - הטקסט מספריא
תָּא שְׁמַע: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ, מָשַׁךְ וְלֹא מָדַד – קָנֵי. וְהָא פֵּירוֹת, דִּבְנֵי הַגְבָּהָה נִינְהוּ, וְקָתָנֵי דְּקָנֵי בִּמְשִׁיכָה!
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בִּשְׁלִיפֵי רַבְרְבֵי. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: הַלּוֹקֵחַ פִּשְׁתָּן מֵחֲבֵירוֹ – לֹא קָנָה עַד שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ מִמָּקוֹם זֶה לְמָקוֹם אַחֵר. אַטּוּ פִּשְׁתָּן בִּשְׁלִיפֵי רַבְרְבֵי מִי לָא עָבְדִי?! שָׁאנֵי פִּשְׁתָּן – דְּמִשְׁתְּמִיט.
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: בְּהֵמָה גַּסָּה נִקְנֵית בִּמְסִירָה, וְהַדַּקָּה – בְּהַגְבָּהָה; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּהֵמָה דַּקָּה – בִּמְשִׁיכָה. וְהָא בְּהֵמָה דַּקָּה, דְּבַר הַגְבָּהָה הִיא, וְקָתָנֵי דְּקָנֵי בִּמְשִׁיכָה! שָׁאנֵי בְּהֵמָה, דְּסָרְכָא.
רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ, אֲפִילּוּ בִּסְאָה הָאַחֲרוֹנָה. ״כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים – סְאָה בְּסֶלַע אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה.
תָּא שְׁמַע: אִם הָיְתָה מִדָּה שֶׁל אֶחָד מֵהֶן – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא נִתְמַלְּאָה הַמִּדָּה!
כְּגוֹן דַּאֲמַר לֵיהּ: ״הִין בִּשְׁנֵים עָשָׂר סְלָעִים – לוֹג בְּסֶלַע אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״; וְכִדְאָמַר רַב כָּהֲנָא: שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין, הָכָא נָמֵי – שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּמִּדּוֹת.
תָּא שְׁמַע: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ לַגּוֹרֶן הַיּוֹם בְּדִינָר,
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna (84b) that even items that are usually lifted can be acquired by means of pulling: With regard to one who sells produce to another, if the buyer pulled the produce but did not measure it, he has acquired it. The Gemara explains the proof: But produce can be lifted, and yet the mishna teaches that it is acquired by means of pulling.
The Gemara rejects this proof: With what are we dealing here? We are dealing with large bundles that are pulled from place to place and are not carried, due to their size. The Gemara asks: If that is so, say the latter clause of the mishna: One who buys flax from another has not acquired it until he carries it from this place to another place, i.e., it is acquired only though lifting and not through pulling. Is that to say that flax is not prepared in large bundles? The Gemara answers: Yes, flax is different. Unlike other produce, flax is not packed in large bundles, as it would slip from its place. Rather, it is packed in small bundles, and therefore flax is acquired specifically through lifting.
Ravina said to Rav Ashi: Come and hear a proof from a mishna (Kiddushin 25b): Large domesticated animals are acquired through passing the animal’s leash to the buyer, and small domesticated animals are acquired through lifting; this is the statement of Rabbi Meir and Rabbi Shimon ben Elazar. And the Rabbis say: Small domesticated animals are acquired through pulling. Ravina explains the proof: But small domesticated animals are creatures that can be lifted, and yet the mishna teaches that one acquires them through pulling. Rav Ashi rejected this proof: Domesticated animals are different, as they cling to the ground and it is difficult to lift them. Therefore, the usual manner of moving animals is to pull them.
§ The Gemara cites another case with regard to sales. Rav and Shmuel both say: If a seller said to a buyer: I am selling you one kor, a measure equivalent to thirty se’a, of grain for the price of thirty sela, the seller can renege on the sale as long as the measuring vessel is not filled, even when only the last se’a has yet to be measured, because he had agreed to sell only a complete kor. By contrast, if the seller said: I am selling you one kor for thirty sela and each se’a is sold for one sela, he cannot completely renege on the sale in the middle of the transaction. This is because the buyer acquires each se’a one by one as it is measured, since the seller sold each se’a individually.
The Gemara raises a difficulty from the baraita cited on 85a. Come and hear: If the measuring vessel belonged to one of them, the buyer acquires the items of sale one by one. And since this halakha is stated in general terms, it indicates that the buyer acquires each item as it is placed in the measuring vessel, even though the measuring vessel was not filled.
The Gemara answers: The baraita is referring to a case where the seller said to him: I am selling you one hin, a liquid measure equivalent to twelve log, for twelve sela, each log for one sela. And this is in accordance with an observation that Rav Kahana says: In the Temple there were markings on the vessel that measured hin, with which one could measure the different libations. Here too, there were markings on the measuring vessels, and since the measuring vessel indicates at which point each log had been filled, the buyer acquires it. This is comparable to the case of one who sells each se’a individually.
The Gemara raises another difficulty. Come and hear: One who hires a laborer in the winter or the spring to work for him in the harvest, for one dinar a day,
שולחן ערוך, חושן משפט של״ג:ג׳ - הטקסט מספריא
הִתְחִיל הַפּוֹעֵל בַּמְּלָאכָה, וְחָזַר בּוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם, חוֹזֵר. וַאֲפִלּוּ קִבֵּל כְּבָר דְּמֵי שְׂכִירוּתוֹ וְאֵין בְּיָדוֹ לְשַׁלֵּם לְבַעַל הַבַּיִת, יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ וְהַמָּעוֹת חוֹב עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, (וַיִּקְרָא כה, נה) וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים. הַגָּה: וּמֵהַאי טַעֲמָא אָסוּר לְפוֹעֵל, אֲפִלּוּ מְלַמֵּד אוֹ סוֹפֵר, לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִהְיוֹת בְּבֵית בַּעַל הַבַּיִת בְּקֶבַע שְׁלֹשָׁה שָׁנִים (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פֶּרֶק הָאֻמָּנִין).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים דיני מדות ומשקלות והפקעת שערים ד מאותו ספר ב"ב פו, סע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנ דין ישראל ונכרי שיש להם שותפות ב"ב פו, א
- לקוטי שיחות כרך יב בהר שיחה ב ב"מ סה, א
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות רבית והלכות עיסקא הלכות רבית והלכות עיסקא טז מאותו ספר ב"מ סה , א
- שיעורי הלכה למעשה הלכות רבית ב"מ סה, א