[יז]
[יז] מחמת מילה. פירשו התוספותצז שנימולו כשהם גדולים או ביום ח' וראו שנבלע בהן דמן דאם לא כן אמרינן שמא עדיין לא נבלע בהן דמן ולכך מתו (ט"זצח) והוי ליה מומר לערלות וצריך לבדוק לו סכין להרמב"םצט. דכיון שבכל יום עובר באיסור כרתק הוי ליה כמומר ורגיל בכךקא. והוא הדין אם אינו מל את בנו שלא לצערו הוי ליה מומר לדבר אחד (תבואות שורקב):
הערות
משנה תורה, הלכות מילה א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
אין מלין בנו של אדם שלא מדעתו אלא אם כן עבר ונמנע למולו שבית דין מלין אותו בעל כרחו נתעלם מבית דין ולא מלו אותו כשיגדל הוא חייב למול את עצמו וכל יום ויום שיעבור עליו משיגדל ולא ימול את עצמו הרי הוא מבטל מצות עשה אבל אינו חייב כרת עד שימות והוא ערל במזיד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

