[א]
סימן ב
[א] נבילה. אבל אינה אסורה בהנאה משום תקרובת עכו"ם דלא אמרינןא סתם מחשבת גוים לעבודה זרה אלא אם כן הוא מיןב דהיינו כומר האדוק בעבודה זרהג ובזמן הזה אף הכומרים אינם אדוקים בעבודה זרה כל כך כי מעשה אבותיהם בידיהםד ויש להתיר בהנאה בהפסד מרובהה. וכל זה בשחיטה אבל בהריגה אין לחוש כלל למחשבת עבודה זרהו (תבואות שורז):
הערות
- א. רבי אלעזר יג, א.
- ב. רבי אמי שם.
- ג. רש"י גיטין מה, ב ד"ה מין. וראה גם לעיל או"ח סי' לט ס"ד. סי' רטו שם. סי' שלד סכ"א.
- ד. רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן יג, ב (נכרים שבחו"ל).
- ה. לחשוש לדעת הלבוש ס"א, וש"ך סי' ד ס"ק ג, שאוסרים בהנאה שחיטת אדוק לע"ז גם בזמן הזה. וראה לעיל או"ח סי' לט ס"ד, וקו"א שם ס"ק ב, וש"נ.
- ו. שמלה חדשה ס"א, עפ"י תוס' ע"ז לב, ב ד"ה דלא.
- ז. ס"ק ג.
עבודה זרה ל״ב ב - הטקסט מספריא
אֵין עָלָיו קוֹרֶט דָּם — מוּתָּר. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מְלָחוֹ, אֲבָל מְלָחוֹ — אָסוּר. אֵימָא: מִלְחוֹ הֶעֱבִרַתּוּ.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁהַקֶּרַע שֶׁלּוֹ עָגוֹל — אָסוּר, מָשׁוּךְ — מוּתָּר. אָמַר רַב יוֹסֵף, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הֲלָכָה — מִכְּלָל דִּפְלִיגִי? אֲמַר לֵיהּ: מַאי נָפְקָא לָךְ מִינַּהּ? אֲמַר לֵיהּ: גְּמָרָא גְּמוֹר, זְמוֹרְתָּא תְּהֵא?
בָּשָׂר הַנִּכְנָס לַעֲבוֹדָה זָרָה מוּתָּר. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאִי כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, הָאָמַר: סְתָם מַחְשֶׁבֶת גּוֹי לַעֲבוֹדָה זָרָה.
וְהַיּוֹצֵא אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּזִבְחֵי מֵתִים. מַאי טַעְמָא? אִי אֶפְשָׁר דְּלֵיכָּא תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה. מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא הִיא.
דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: מִנַּיִן לְתִקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמְּטַמֵּא בְּאֹהֶל? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים״, מָה מֵת מְטַמֵּא בְּאֹהֶל, אַף תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל.
הַהוֹלְכִין לַתַּרְפּוּת — אֲסוּרִין לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם. אָמַר שְׁמוּאֵל: גּוֹי הַהוֹלֵךְ לַתַּרְפּוּת, בַּהֲלִיכָה — אָסוּר, דְּאָזֵיל וּמוֹדֵי קַמֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, בַּחֲזָרָה — מוּתָּר, מַאי דַהֲוָה הֲוָה.
יִשְׂרָאֵל הַהוֹלֵךְ לַתַּרְפּוּת — בַּהֲלִיכָה מוּתָּר, דִּלְמָא הָדַר בֵּיהּ וְלָא אָזֵיל; בַּחֲזָרָה אָסוּר, כֵּיוָן
If it does not have a trace of blood upon it, then it is permitted. Rav Huna says: They taught that a bloodless hide is permitted only in a case where the gentile did not salt it, but if he salted it, it is prohibited, as I say: Its salting removed the trace of blood.
§ The mishna teaches that Rabban Shimon ben Gamliel says: A hide is prohibited only when the tear around its heart is circular, but if it is elongated, it is permitted. The Gemara notes: Rav Yosef says that Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
Abaye said to Rav Yosef: If one rules that the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, does that mean by inference that the Rabbis disagree, or perhaps there is no dispute and everyone accepts the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel? Rav Yosef said to him: What difference is there to you whether or not the Rabbis disagree? In either case the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. Abaye said to him, invoking a folk expression with regard to one who learns without achieving understanding: Is it simply learn the lesson; let it be like a song? In other words, is it sufficient to simply parrot the halakhic ruling? No; it is necessary to examine an issue to understand it even if it does not yield a practical halakhic difference.
§ The mishna further teaches: Meat that enters the house of idol worship, before it is sacrificed, is permitted. The Gemara asks: Who is the tanna who taught this? Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: It is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, as if one were to posit that it is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, this would be difficult: Doesn’t he say: When slaughtering an animal, a gentile’s unspecified intention is to use it for idol worship? Accordingly, Rabbi Elazar would disagree with the ruling of the mishna that meat entering a house of idol worship is permitted.
The mishna teaches: And meat that exits the house of idol worship is prohibited because it is considered as offerings to the dead, i.e., idols. The Gemara asks: What is the reason that it is classified as such? It is because it is impossible that it is not an idolatrous offering. The Gemara asks: Whose opinion does this reflect? It is the opinion of Rabbi Yehuda ben Beteira.
As it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda ben Beteira says: From where is it derived that an idolatrous offering imparts ritual impurity by means of a tent to an individual or item situated together with it under the same structure, even if they do not come into direct contact? As it is stated: “They joined themselves also unto Baal of Peor, and ate the offerings to the dead” (Psalms 106:28). Just as a corpse imparts ritual impurity by means of a tent, so too idolatrous offerings impart ritual impurity by means of a tent. Similarly, Rabbi Yehuda ben Beteira would hold that just as it is prohibited to derive benefit from a corpse, so too it is prohibited to derive benefit from idolatrous offerings.
§ The mishna teaches: With regard to those going to a festival of idolatry, it is prohibited to engage with them in business. The Gemara notes that Shmuel says: In the case of a gentile who goes to a festival of idolatry, if he is on his way to the festival it is prohibited to engage in business with him, as he subsequently goes and offers thanks before the object of idol worship. Upon his return it is permitted, as what was, was, i.e., he has already finished his worship, and refraining from engaging in business with the gentile at this stage will accomplish nothing.
Conversely, with regard to a Jew who goes to a festival of idolatry, if he is on his way to the festival it is permitted to engage in business with him, as perhaps he will retract from his plan and will not go. Upon his return, it is prohibited, since
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך יט ‹ ז'רמד שו"ע אדה"ז יו"ד ס"ב סק"ב
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ג סימן תמו (ב) מאותו ספר ע"ז לב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמו מי שמוצא חמץ בתוך המועד ע"ז לב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנ דין ישראל ונכרי שיש להם שותפות ע"ז לב, א
- לקוטי שיחות כרך טז ויקה"פ שיחה א גיטין מה, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז גיטין מה, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה גיטין מה, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג גיטין מה, רע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יד דיני ציצית שעשאן נכרי ונשים וטלית שאולה ב מאותו ספר גיטין מה, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין לא מאותו ספר גיטין מה , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם א מאותו ספר גיטין מה, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: מב אם מותר לשנות תפילין של יד לשל ראש מאותו ספר גיטין מה, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות רטו עניית אמן אחר הברכות ב מאותו ספר גיטין מה, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון מאותו ספר גיטין מה, ב
- שארית יהודה שו"ת חשן המשפט סימן ג גיטין מה, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לד גטין מה, א
- שו"ת תורת שלום שונות סימן א גיטין מה, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט גיטין מה, רע"א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל גיטין מה, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב גיטין מה, רע"א
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב גיטין מה, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג גיטין מה, רע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יד דיני ציצית שעשאן נכרי ונשים וטלית שאולה גיטין מה, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין שם מה, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם גיטין מה , ב