כה
כה אתרוג המבושל פסול וכן אם היה כבוש פסולקעד שהכבוש כמבושלקעה ואיזהו כבוש כל שנשרה מעת לעת במים או בשאר משקים ומי פירותקעו ואפילו בדבש שדרכו להעמיד דבר הכבוש בתוכו אעפ"כ נפסל האתרוג משום כבוש במעת לעתקעז ואם כבשו בחומץקעח חזק שהוא חריף מאדקעט אפילו לא שהה בתוכו אלא שעה מועטת כדי שיתן החומץ על האור וירתיח הרי זה כמבושל כמ"ש ביו"ד סי' ק"הקפ עיין שם הטעם:
הערות
- קעד. גמרא [ברייתא] לו, א. טור ושו"ע סט"ו.
- קעה. פסחים עו, א. שו"ע יו"ד סי' קה ס"א.
- קעו. מ"א ס"ק כב, ע"פ מה דקיי"ל ביו"ד שם. וכדלעיל סי' תמז סכ"ז וש"נ.
- קעז. ט"ז ס"ק יז.
- קעח. רש"י שם ד"ה כבוש. ר"ן שם ד"ה תניא. רבנו ירוחם נתיב ח ח"ג (נט, ג). טור ושו"ע סט"ו.
- קעט. מ"א סי' (תעג) [תמז] ס"ק כח. וכדלעיל סי' תעג סכ"ט וש"נ.
- קפ. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א. ש"ך סק"ב. לעיל סי' תמז סכ"ט וש"נ.
שולחן ערוך, יורה דעה ק״ה:א׳ - הטקסט מספריא
אִסוּר שֶׁנִּשְׁרָה עִם הֶתֵּר מֵעֵת לְעֵת בְּצוֹנֵן, מִקְּרֵי כָּבוּשׁ, וַהֲרֵי הוּא כִּמְבֻשָּׁל וְנֶאֱסָר כֻּלּוֹ. אֲבָל פָּחוֹת מִכָּאן, בַּהֲדָחָה סָגֵי. הַגָּה: וְכָל מָקוֹם דְּאָמְרִינָן כָּבוּשׁ כִּמְבֻשָּׁל, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁחוּץ לַכְּבִישָׁה אָסוּר, דְּעַל יְדֵי הַכְּבִישָׁה שֶׁלְּמַטָּה מְפַעְפֵּעַ לְמַעְלָה, כְּמוֹ בְּבִשּׁוּל. וְיֵשׁ מְקִלִּין בְּמַה שֶּׁבַּחוּץ (אָרֹךְ כְּלָל ל'). וְסָפֵק כָּבוּשׁ, אָסוּר, מִלְּבַד בְּבָשָׂר עִם חָלָב דְּאָזְלִינָן לְקֻלָּא, דְּמִן הַתּוֹרָה אֵינוֹ אָסוּר רַק בְּבִשּׁוּל מַמָּשׁ (שָׁם וְרָשָׁ"ל). וְאִם הוּא כָּבוּשׁ בְּתוֹךְ צִיר אוֹ בְּתוֹךְ חֹמֶץ (ד"ע), אִם שָׁהָה כְּדֵי שֶׁיִּתְּנֶנּוּ עַל הָאוּר וְיַרְתִּיחַ וְיַתְחִיל לְהִתְבַּשֵּׁל, הֲרֵי הוּא כִּמְבֻשָּׁל; וּבְפָחוֹת מִשִּׁעוּר זֶה, לֹא נֶאֱסַר אֶלָּא כְּדֵי קְלִפָּה. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ע' מִדִּין בָּשָׂר שֶׁנָּפַל לְצִיר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.