יג

יג ואפילו אם היו אדומות או שחורות והיו מרובות על העלין ומיעט אותם דהיינו שליקט והסיר מקצתן מההדס עד שהיו העלין מרובין על הענביןסא בין שמיעטן מערב יום טוב בין שעבר ומיעטן ביום טוב הרי זה כשרסב ומותר לברך עליו לכתחלהסג אבל לכתחלה אסור למעטן ביום טובסד אף על פי שמותר לתלוש פירות בשבת מענף התלוש מהאילן מערב שבת כמ"ש בסימן של"וסה מכל מקום כיון שעל ידי תלישה זו מתכשר ההדס למצותוסו הרי זה כמתקן כלי ביו"טסז ואפילו אם הוא אינו מתכוין כלל להכשיר את ההדס אלא כוונתו לאכול את הענבים מ"מ הרי על כרחו מתכשר ההדס ונעשה כלי ע"י תלישה זו והרי זה כעין פסיק רישיה ולא ימותסח שנתבאר בסי' ש"כסט ע"ש:

הערות

  1. סא. משנה לב, ב. טור ושו"ע שם.
  2. סב. גמרא לג, ב. טור ושו"ע שם.
  3. סג. ראה לקמן סי' תרמט ס"ה. לעיל סי' תנד סי"ב.
  4. סד. משנה שם. טור ושו"ע שם.
  5. סה. סעיף יד.
  6. סו. רש"י ד"ה מתקן.
  7. סז. גמרא שם (קא מתקן). רמב"ם פ"ח ה"ה, ושו"ע שם (כמתקן). וראה תוס' שבת קג, א סד"ה לא (דלא אסיר אלא מדרבנן). רבנו מנוח שם (משום שבות). לבוש שם (דמיא למלאכה). לעיל סי' שמ סי"ז (בסכין חייב). סי' תקיד קו"א ס"ק ד.
  8. סח. גמרא שם ורש"י ד"ה שלקטן. לבוש שם. מ"א ס"ק ב.
  9. סט. סעיף כד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.