טו
טו כל ידות האוכליןצה כגון קשין של שבלים וזמורות של ענבים ומכבדות של תמריםצו מקבלין טומאה בשעה שהן מחובריןצז להאוכל שנאמרצח טמא הוא לכם ודרשו חכמיםצט לכם לכל דבר שהוא צורך לכם באוכל הזהק דהיינו ידותקא הוא מקבל טומאה כאוכל עצמוקב.
ואינו נקרא יד אלא שלשה טפחים בקשין של מין שבליםקג הנקצרין במגל (אבל מין שבלים שאין דרכן להקצר במגל אלא עוקרין אותן ביד אין שיעור לידותיהןקד שאפילו הן ארוכין הרבה הן מקבלים טומאה משום יד) וארבעה טפחים במכבדות של תמריםקה ושני טפחים בזמורות של ענבים דהיינו טפח אחד מימין האשכול התלוי בזמורה וטפח אחד משמאלוקו אבל אם הן ארוכים יותר משיעור הזה אין מקבל טומאה אלא מה שהוא סמוך להאוכל כשיעור הזהקז:
הערות
- צה. משנה עוקצין פ"א מ"א. רמב"ם הל' טומאת אוכלין פ"ה ה"א.
- צו. גמרא [ברייתא] יג, ב (שם גם: סוכי תאנים. ולא נתפרש שיעורו במשנה דלקמן).
- צז. רמב"ם שם ה"ה.
- צח. ויקרא יא, לח.
- צט. חולין קיח, א. רמב"ם שם.
- ק. רש"י שם ד"ה טמא הוא לכם.
- קא. חולין שם.
- קב. רש"י שם ד"ה טמא.
- קג. משנה שם מ"ג. רמב"ם שם ה"כ. שו"ת ה רא"ש כלל כד סי' יד. מ"א ס"ק יב.
- קד. משנה שם. רמב"ם שם. מ"א שם.
- קה. משנה שם. רמב"ם שם.
- קו. משנה שם ופירוש ר"ש שם. והיינו כשכרת את האשכולות עם הזמורה.
- קז. מ"א שם. וראה גם רש"י יג, ב ד"ה על הידות.
משנה עוקצים א׳:א׳ - הטקסט מספריא
כל שהוא יד ולא שומר מיטמא. ומטמא. ולא מצטרף. שומר. אף על פי שאינו יד. מיטמא ומטמא. ומצטרף. לא שומר ולא יד. לא מיטמא. ולא מטמא:
משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים ה׳:א׳ - הטקסט מספריא
ידות האוכלים הן העצים הרכין והסמוכין לאוכל שהאוכל נתלה בהן מן האילן כמו עוקצי התאנים והאגסים וקצת האשכול וכן הגרעינים וכיוצא בהן מדברים שהאוכל צריך להן ושומרי האוכלין הן הקליפה שעל האוכל שהיא שומרתו וכן כל כיוצא בזה:
רש"י על ויקרא י״א:ל״ח - הטקסט מספריא
וכי יתן מים על זרע. לְאַחַר שֶׁנִּתְלַשׁ, שֶׁאִם תֹּאמַר יֵשׁ הֶכְשֵׁר בִּמְחֻבָּר, אֵין לְךָ זֶרַע שֶׁלֹּא הֻכְשָׁר (חולין קי"ח):
מים על זרע. בֵּין מַיִם בֵּין שְׁאָר מַשְׁקִין, בֵּין הֵם עַל הַזֶּרַע בֵּין זֶרַע נוֹפֵל לְתוֹכָן, הַכֹּל נִדְרָשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים:
ונפל מנבלתם עליו. אַף מִשֶּׁנֻּגַּב מִן הַמַּיִם, שֶׁלֹּא הִקְפִּידָה תוֹרָה אֶלָּא לִהְיוֹת עָלָיו שֵׁם אֹכֶל, וּמִשֶּׁיָּרַד לוֹ הֶכְשֵׁר קַבָּלַת טֻמְאָה פַּעַם אַחַת, שׁוּב אֵינוֹ נֶעֱקָר הֵימֶנּוּ:
זרע על מים וכי יתן BUT IF ANY WATER BE PUT ON THE SEED, after it has been plucked, … it shall be unclean; for if you assert that there can be fitness to receive uncleanness whilst it is still attached to the soil, you will never have any seed which has not become thus fitted (Chullin 118b; cf. Sifra, Shemini, Section 8 2 and Rashi on v. 34).
מים על זרע WATER ON SEED — whether it be water or any other liquids, whether these are on the seed or the seed falls into them — all this is derived in Torath Cohanim (from the wording) (Sifra, Shemini, Chapter 11 7-10).
ונפל מנבלתם עליו AND ANY PART O. THEIR CARRION FALL THEREON, even after it has become dry from the water, because the Torah is particular only that the name “food” should be applicable to it. Consequently as soon as the fitness to receive uncleanness has once fallen upon it, it can never again be removed from it even if it becomes dry again (cf. Bava Metzia 22a).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.

