ז
ז ואח"כ אומר הש"ץ שהחיינו בלא כוסמד לפי שיום הכיפורים הוא דבר הבא מזמן לזמן וצריך לברך שהחיינו כמו בכל הרגליםמה אלא שאי אפשר לברך על הכוס מבעוד יום משום שכיון שבירך שהגיענו לזמן הזה הרי קיבל עליו יום הכיפורים ואסור לו לשתות מן הכוס וגם אי אפשר לברך על הכוס וליתן ממנו לתינוקמו מטעם שנתבאר בסי' תקנ"ומז ע"ש:
הערות
- מד. גמרא עירובין מ, ב. טור ושו"ע ס"א.
- מה. גמרא שם. רמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ט. לבוש ס"א. וכדלעיל סי' תלב ס"ג וש"נ.
- מו. גמרא שם. טור. לבוש שם. מ"א סק"ד.
- מז. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה מ"א שם ריש הסי'. וראה גם לקמן סי' תרכא ס"ד.
משנה תורה, הלכות ברכות י״א:ט׳ - הטקסט מספריא
כל מצוה שהיא מזמן לזמן כגון שופר וסוכה ולולב ומקרא מגילה ונר חנוכה וכן כל מצוה ומצוה שהיא קניין לו כגון ציצית ותפילין ומזוזה ומעקה וכן מצוה שאינה תדירה ואינה מצוייה בכל עת שהרי היא דומה למצוה שהיא מזמן לזמן כגון מילת בנו ופדיון הבן מברך עליה בשעת עשייתה שהחיינו ואם לא בירך על סוכה ולולב וכיוצא בהם שהחיינו בשעת עשייה מברך עליהן שהחיינו בשעה שיצא ידי חובתו בהן וכן כל כיוצא בהן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.