א
תריט סדר ליל יום הכיפורים ובו י"ח סעיפים:
א ליל יום הכיפורים נוהגין שקודם שמתפללין מתירים לכל העברייניםא והן העוברים על גזירות וחרמות הקהלב מתירין להן כדי שנוכל להתפלל עמהםג באגודה אחתד שאמרו חכמיםה כל תענית צבור שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתובו עם סמני הקטורת.
וכיצד מתירין להם הגדול שבקהל מצרף עמו שני אנשים כדי שהם יהיו משולחים של כל הקהל להתיר להם ואם הגדול שבקהל הוא ש"ץ (קבוע בעיר) אינו צריך לצרף עמו שום אדם להתיר להם לפי שידוע שהוא שליח הצבור והרי זה כאלו כל הקהל התירו להםז ויאמר בזה הלשון בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה על דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מתירין להתפלל עם העברייניםח כלומר שהישיבות מסכימות לצרף דעת המקום לדעת הקהל להתיר להם ולא יאמרט בתחלה על דעת המקום ועל דעת הקהל ואח"כ בישיבה של מעלה כו'י:
הערות
- א. טור ושו"ע ס"א.
- ב. מרדכי רמז תשכה. לבוש ס"א.
- ג. מרדכי שם. תשב"ץ סי' קלא. טור.
- ד. אביי כריתות ו, ב (ואגודתו). מרדכי שם.
- ה. רב שמעון חסידא כריתות שם. מרדכי שם. טור.
- ו. שמות ל, לז.
- ז. ט"ז סק"א.
- ח. תשב"ץ שם (בנוסח שלנו). טור ושו"ע שם.
- ט. ט"ז ס"ק ב.
- י. שכן הנוסח בתשב"ץ המובא בב"י ריש הסימן, ובמחזורים, וכ"ה נוסח חב"ד (ראה אוצר מנהגי חב"ד יוה"כ ע' רה). ונוהגים לאמרו שלש פעמים ובקול נמוך (ספר המנהגים - חב"ד ע' 58), אך באופן שגם ב' האנשים העומדים עמו ישמעו (אוצר מנהגי חב"ד שם).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.