ג
ג במה דברים אמורים כשהקניט את חבירו אבל אם הקניט את רבויד אפילו אינו רבו מובהק רק ששמע ממנו דברי תורהטו צריך לילך אליו כמה פעמים עד שיתפייס ואפילו כשהקניט את חבירו אם רוצה להחמיר על עצמו ולילך אליו כמה פעמים הרשות בידוטז ובלבד שלא יהיה שם בזיון תורהיז:
הערות
- יד. רי"ף ו, א. רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ט. רא"ש פ"ח סוס"י יז. טור ושו"ע ס"א.
- טו. שו"ת משפט צדק ח"ב סי' מט. כנסת הגדולה הגב"י. מ"א סק"ג.
- טז. גמרא שם ע"ב, לפירוש רש"י שם ד"ה רב שאני. ב"ח ד"ה ומ"ש וה"מ. מ"א סק"ב.
- יז. ב"ח ומ"א שם.
משנה תורה, הלכות תשובה ב׳:ט׳ - הטקסט מספריא
אין התשובה ולא יום הכפורים מכפרין אלא על עבירות שבין אדם למקום, כגון מי שאכל דבר אסור או בעל בעילה אסורה וכיוצא בהן.אבל עבירות שבין אדם לחבירו, כגון החובל את חבירו או המקלל חבירו או גוזלו וכיוצא בהן, אינו נמחל לו לעולם, עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו.אף על פי שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו, צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחול לו. אפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים, צריך לפייסו ולפגע בו עד שימחול לו.לא רצה חבירו למחול לו, מביא לו שורה של שלשה בני אדם מריעיו ופוגעין בו ומבקשין ממנו. לא נתרצה להן, מביא לו שניה ושלישית. לא רצה, מניחו והולך לו וזה שלא מחל, הוא החוטא. ואם היה רבו, הולך ובא אפילו אלף פעמים עד שימחול לו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.