א
תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד ובו י"ח סעיפים:
א בכל יו"ט שני של גליות מתפללין כסדר התפלה של יום ראשוןא וכן צריך לומר קידוש היוםב ושהחיינוג ואף על פי שאין אנו נוהגין בו קודש אלא מחמת ספק שנסתפק לאבותינוד שלא היו יודעין יום שנקבע בו החודש בארץ ישראלה מכל מקום אם לא יתפללו בו תפלת יו"ט או שלא יאמרו בו קידוש היום ושהחיינו יבאו לזלזל בוו לומר שאינו יום טוב כלל ועל ידי כן יבאו גם כן לעשות בו כל מלאכת עבודהז:
הערות
- א. טור. לבוש ס"א.
- ב. שבת כג, א ורש"י שם ד"ה ובעי ברכה.
- ג. תשובת רש"י, הובא ברא"ש ר"ה פ"ד סי' יד. מרדכי סוכה רמז תשסה. וראה גם לקמן סי' תר ס"ה.
- ד. והרי אין מברכין על הספק (שבת שם).
- ה. כדלקמן סי' תר ס"א.
- ו. אביי שבת שם. רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ה, וכס"מ שם. תשובת הרמב"ם, הובאה בכס"מ הל' מילה פ"ג ה"ה. וראה גם לקמן סי' תרמט סכ"א. וראה דברי נחמיה או"ח (ע, ג).
- ז. ראה ר"ן סוכה (יד, א) סוף דבור הא' בשם יש מי שאומר (להחמיר בקדושתו). לקמן שם (שלא לזלזל בעיקר קדושת היום).
משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה ג׳:ה׳ - הטקסט מספריא
בכל יום ויום משמונת הימים אלו גומרין את ההלל ומברך לפניו אקב"ו לגמור את ההלל בין יחיד בין צבור. אע"פ שקריאת ההלל מצוה מדברי סופרים מברך עליו אק"ב וצונו כדרך שמברך על המגילה ועל העירוב. שכל ודאי של דבריהם מברכין עליו אבל דבר שהוא מדבריהם ועיקר עשייתן לו מפני הספק כגון מעשר דמאי אין מברכין עליו. ולמה מברכין על יו"ט שני והם לא תקנוהו אלא מפני הספק כדי שלא יזלזלו בו.
משנה תורה, הלכות מילה ג׳:ה׳ - הטקסט מספריא
המל את עבדו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את העבדים ולהטיף מהן דם ברית שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ ואם מל עבד של אחרים מברך על מילת העבדים והמל אדם גדול צריך לכסות ערותו עד שיברך ואחר כך מגלהו ומל אותו.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- לו - שנת תשכ"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג שו"ע אדה"ז או"ח סת"צ ס"א
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

