ב
ב בכל שלש רגלים צריך לגמור ההללו ביוםז ולברך עליו אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרות ההללח לפי שהוא מצוה מדברי סופריםט מתקנת הנביאיםי ואין מברכין לגמור ההלל שמא ידלג תיבה אחת או אפילו אות אחתיא ונמצא שבירך לבטלהיב שהרי לא גמרו כולו ויש מקומות שאין חוששין לזה ומברכין לגמור ההלליג לפי שגם לגמור הוא לשון קריאהיד ומכל מקום יותר טוב לברך לקרות כמנהגינוטו:
הערות
- ו. ערכין י , א. וראה לקמן סי' תצ ס"ו.
- ז. כדלקמן ס"ג. ולענין ליל פסח - ראה לעיל סי' תפז ס"ח, וש"נ.
- ח. טור בשם מהר"ם מרוטנבורג (כהנא) פסקים סי' תסד (לקרוא את ההלל. וכ"ה בנוסח הסידור). מרדכי שבת רמז רפו. רמ"א ס"א. מ"א סק"א (לקרוא ההלל).
- ט. רמב"ם הל' חנכה פ"ג ה"ה-ו. וראה מ"מ שם שמציין לברכות יד, א. וראה לקמן סי' תרמד (מצות עשה מדברי סופרים). לעיל סי' קלא ס"ה (חובה מתקנת חכמים).
- י. שמואל פסחים קיז , א. רש"י תענית כח, ב ד"ה מנהג. השגות הראב"ד שם.
- יא. טור בשם מהר"ם שם. מרדכי שם. ט"ז סק"א. מ"א שם.
- יב. טור בשם מהר"ם שם. ט"ז שם.
- יג. תוס' ברכות יד, א ד"ה ימים. רמב"ם שם. רא"ש שם פ"ב סי' ה. טור.
- יד. הרא"ש שם. טור.
- טו. פר"ח ס"א.
משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה ג׳:ה׳ - הטקסט מספריא
בכל יום ויום משמונת הימים אלו גומרין את ההלל ומברך לפניו אקב"ו לגמור את ההלל בין יחיד בין צבור. אע"פ שקריאת ההלל מצוה מדברי סופרים מברך עליו אק"ב וצונו כדרך שמברך על המגילה ועל העירוב. שכל ודאי של דבריהם מברכין עליו אבל דבר שהוא מדבריהם ועיקר עשייתן לו מפני הספק כגון מעשר דמאי אין מברכין עליו. ולמה מברכין על יו"ט שני והם לא תקנוהו אלא מפני הספק כדי שלא יזלזלו בו.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- נד - שנת תשכ"ט - חלק ראשון ‹ ר"ד בעת הסעודות דחג הסוכות, ה'תשכ"ט שו"ע אדה"ז או"ח סתפ"ח ס"ב
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

