יד
יד אם התחיל לאכול מצה עשירה קודם שעה עשירית אין צריך להפסיק כשתגיע שעה עשיריתפז אלא יכול למשוך סעודתו עד הלילה דהיינו עד בין השמשותפח שהוא ספק חשיכה שאז צריך להפסיק סעודתו.
ואין צריך לברך ברכת המזון מידפט אלא ימתין עד שיהיה ודאי חשיכה מטעם שיתבאר בסי' תע"בצ ואז יפרוס מפה על השולחן לכסות הפת עד לאחר קידוש מטעם שנתבאר בסימן רע"אצא ויאמר קידוש היום על כוס ראשון ולא יברך עליוצב כיון שהוא עומד באמצע הסעודהצג ואח"כ יאמר ההגדה על כוס שני וגם כן לא יברך עליו (ולפי מנהג מדינות אלו שיתבאר בסי' תע"דצד צריך לברך בין על כוס ראשון בין על כוס שני מטעם שיתבאר שם) ואחר כך יברך על אכילת מצה על לחם עוני וא"צ לברך המוציאצה כיון שהוא באמצע הסעודה ולא הסיח דעתו כלל מהאכילה כמו שנתבאר כל זה בסי' רע"אצו:
הערות
- פז. תוס' ק, א ד"ה אין.
- פח. רי"ף (כא, ב). רמב"ם הל' שבת פכ"ט הי"ב. ב"י סי' רצט ד"ה אבל. וראה גם לעיל סי' רעא קו"א סק"ג.
- פט. רא"ש פ"י סי' ב, בדעת הרי"ף שם. טור. לבוש ס"ג.
- צ. סעיף ב.
- צא. סעיף י.
- צב. רא"ש שם. טור. לבוש שם.
- צג. לבוש שם. וראה לעיל סי' רעא סי"א.
- צד. סעיף ב.
- צה. בעל המאור ורמב"ן במלחמות (יט, ב). ח"י סקי"א. ט"ז סי' רעא סק"ד.
- צו. סעיף יא.
משנה תורה, הלכות שבת כ״ט:י״ב - הטקסט מספריא
מי שהיה אוכל בערב שבת וקדש עליו היום והוא בתוך הסעודה פורס מפה על השולחן ומקדש וגומר סעודתו ואחר כך מברך ברכת המזון. היה אוכל בשבת ויצא השבת והוא בתוך סעודתו גומר סעודתו ונוטל ידיו ומברך ברכת המזון על הכוס ואחר כך מבדיל עליו. ואם היה בתוך השתיה פוסק ומבדיל ואחר כך חוזר לשתייתו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

