ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תסו אם הרוק ומי רגלים ודומיו מחמיצין ובו ט"ז סעיפים:
ב
ב הטל דינו כמיםכא.
והדם דינו כמי פירותכב ואם נפל לתוכו דגן ולא שהה בתוכו מעת לעתכג אף על פי שנתרככה בתוכה אין בו חשש חימוץ ומדיחו ומותר אפילו אם נתבקע הדגן יש להתיר כמו שנתבאר בסימן תס"בכד לענין חטה שנמצאת בתוך מי פירות ע"ש.
אבל מי שרקק דם אם מצצו בשיניו כדרך הרוקקים הרי זה מחמיץכה לפי שאי אפשר לו בלא צחצוחי רוקכו:
הערות
- כא. ירושלמי פ"ג סוף ה"א. שו"ע ס"ה.
- כב. משנה שם מכשירין פ"ו מ"ז (לענין הכשר טומאה). רבנו ירוחם נתיב ה ח"ה (מו, ג). רמ"א ס"ה.
- כג. שאז לא נאסרה מטעם דם, כדלקמן סי' תסז סכ"ט (שרק באיסור חמץ במשהו יש מחמירין בצונן). וראה כעין זה במ"א סי' תסב ס"ק ו (לעניין חטה שנפלה ליי"ש).
- כד. סעיף ט.
- כה. ח"י ס"ק ג.
- כו. יבמות דף קה , א.
משנה מכשירין ו׳:ז׳ - הטקסט מספריא
אלו לא מטמאין ולא מכשירין. הזיעה. והליחה סרוחה. והראי. והדם היוצא עמהם. ומשקה בן שמונה. רבי יוסי אומר חוץ מדמו. והשותה מי טבריה. אף על פי שיוצאין נקיים. דם שחיטה בבהמה. בחיה. ובעופות. הטמאים. ודם הקזה לרפואה. ר' אליעזר מטמא באלו. רבי שמעון בן אלעזר אומר חלב הזכר טהור:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

