יח
יח לחלוחית היוצא מהמלח דינו כמי פירותצא שהמלח אינו מתולדות המיםצב במה דברים אמורים במלח שחופרין מהקרקעצג אבל מלח שלנו שמבשלין אותה ממיםצד דינו כמיםצה ויש אומריםצו שדינו כמי פירות והעיקר כסברא הראשונהצז ואף על פי כן יש לחוש גם לסברא האחרונה כמו שנתבאר בסימן תנ"הצח:
הערות
- צא. רא"ש פ"ב סי' יג וסי' כג. טור בסוף הסימן. פר"ח ס"ז.
- צב. תוספתא מכשירין פ"ג ה"ח. רמב"ם הל' טומאת אוכלין פ"י ה"ב. פר"ח שם (ראה לקמן סי' תסו ס"א מה הן תולדות המים).
- צג. דרכי משה ס"ק ד. מ"א סוף ס"ק ז.
- צד. ראה גם לעיל סי' שיח סי"ח.
- צה. הגהות מיימוניות פ"ה אות ה (הא'). ר"ן פ"ב (יב, א) סד"ה ותיקא.
- צו. טור בסף הסימן.
- צז. שו"ע ס"ז.
- צח. סעיף כט.
משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים י׳:ב׳ - הטקסט מספריא
תולדות המים הם היוצא מן העין ומן האוזן ומן החוטם ומן הפה ומי רגלי בני אדם בין גדולים בין קטנים כל אלו היוצאין מן האדם משקין הן בין שיצאו לדעתו של אדם בין שיצאו שלא לדעתו אבל מי רגלי בהמה והמלח שנמחת הרי הן כמי פירות לא מתטמאין ולא מכשירין:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

