י
י שיעור מיל הוא רביעית שעה וחלק עשריםמא שהרי אמרו חכמיםמב מהלך אדם בינוני ביום בינוני דהיינו בימי ניסן ותשרי שהיום והלילה שוין הואמג ארבעים מיל והיום י"ב שעותמד תחלק הי"ב שעות לארבעים מיל יגיע לכל מיל רביעית שעה וחלק עשרים משעה שהרי עשר שעות שכשתחלקם למ' חלקים יגיע לכל חלק רביעית שעה והב' שעות כשתחלקם לארבעים חלקים יגיע לכל חלק עשרים משעהמה.
ויש חולקיןמו על זה ואומרים ששיעור מיל הוא שני חומשי שעה לפי שיש אומריםמז שימי ניסן ותשרי שאדם יכול להלוך בהם ארבעים מיל מעמוד השחר עד צאת הכוכבים יש בהם יותר מי"ב שעות בינונית (פירוש אותן שעות שיש מהן כ"ד במעת לעת נקראין שעות בינונית לפי שיש שעות זמניות שנתבאר בסי' נ"חמח) ואינן נקראין ימים בינונים אלא לפי שמהנץ החמה עד שקיעתה הוא כמו משקיעתה עד הנצה ולפי זה על כרחך יש מהנץ החמה עד שקיעתה י"ב שעות בינונית שהרי המעת לעת הוא כ"ד שעות בינונית ומהנץ החמה עד שקיעתה אין אדם יכול להלך כי אם שלשים מילמט אם כן מגיע לכל מיל שני חומשי שעה שהרי בי"ב שעות יש בהם ס' חומשין תחלקם לשלשים חלקים יגיע לכל חלק שני חומשין.
ולענין הלכה העיקר כסברא האחרונהנ ומכל מקום יש להחמיר כסברא הראשונה אם אין שם הפסד מרובה:
הערות
- מא. תרומת הדשן סי' קכג בהג"ה. שו"ת מהר"י ווייל סי' קצג. שו"ע ס"ב.
- מב. רבי יוחנן דף צג , ב ושם צד, א.
- מג. רש"י שם ד"ה כמה.
- מד. ט"ז ס"ק ב.
- מה. ח"י ס"ק י.
- מו. רמב"ם בפי' המשניות פ"ג מ"ב.
- מז. ח"י ס"ק י.
- מח. סעיף ג.
- מט. רבי יוחנן שם, לפירוש עולא שם. רמב"ם הל' קרבן פסח פ"ה ה"ט. פירוש המשניות פ"ט מ"א ד"ה מודיעים.
- נ. ראה גם לעיל סי' רמט ס"ג. סי' רנא קו"א ס"ק א. סדר הכנסת שבת. וראה לעיל סי' שלא ס"ה. מנחת פתים יו"ד סי' סט ס"ו. ולענין שיעור ד' מילין, ראה לעיל סי' קפד ס"ג. סדר הכנסת שבת בסופו. תהלה לדוד סי' קפד ס"ק ג. מ"מ וציונים. פלפול התלמידים (מונטריאל) ח"ד ע' פב. אהלי שם ד ע' פד. דובר שלום ע' קנב.
משנה תורה, הלכות קרבן פסח ה׳:ט׳ - הטקסט מספריא
מי שהיה בינו ובין ירושלים יום ארבעה עשר עם עליית השמש חמשה עשר מיל או יתר הרי זה דרך רחוקה היה בינו ובינה פחות מזה אינו בדרך רחוקה מפני שהוא יכול להגיע לירושלים אחר חצות כשיהלך ברגליו בנחת הלך ולא הגיע מפני שעכבוהו הבהמות בדחקם או שהיה בירושלים וחיה חולה ברגליו ולא הגיע לעזרה עד שעבר זמן הקרבן הרי זה אנוס ואינו בדרך רחוקה מי שהיה חבוש חוץ לחומת ירושלים והבטיחוהו לצאת לערב שוחטין עליו וכשיצא לערב יאכל בד"א כשהיה חבוש ביד ישראל אבל אם היה חבוש ביד עכו"ם אין שוחטין עליו עד שיצא ואם שחטו עליו ויצא הרי זה אוכל ואם לא יצא פטור מלעשות פסח שני שהרי נשחט עליו וכן האונן והחולה והזקן שהם יכולין לאכול ששחטו עליהן ואחר שנזרק הדם נטמאו במת והרי אינן יכולין לאכול הרי אלו פטורין מלעשות פסח שני:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

