ו
ו ואם המתעסקין בעיסה מתעסקין בה במהירות כל כך עד שאי אפשר להפריש חלה מהעיסה בעודן מתעסקין בהכה עד שיבטלו אותם ממהירותן אין צריך לבטלן אלא יפריש חלה לאחר אפייה מיד שיתן כל המצות לכלי אחדכו והכלי מצרפן לשיעור חלה אף אם לא היה בכל עיסה בפני עצמה כשיעורכז ומפריש חתיכה ממצה אחת על כל המצות שבכליכח.
ואע"פ שלכתחלה מצוה מן המובחר להפריש חלה מן העיסה ולא מן הפתכט (פירוש בארץ ישראל מן הדין ובחוץ לארץ ממדת חסידות) כמו שיתבארל שנאמרלא ראשית עריסותיכם בעודה עיסה מכל מקום זה שנמנע להפריש מן העיסה כדי שלא לבטל העוסקין בה ממהירותן הרי זה עושה גם כן מצוה מן המובחר ונכון לכל אדם לעשות כן:
הערות
- כה. שו"ע ס"א.
- כו. גמרא מח, ב. טור ושו"ע שם.
- כז. כדלעיל ס"א וש"נ.
- כח. מרדכי רמז תקצט. ח"י ס"ק טז. פר"ח סוף ס"א. וראה גם לעיל סוף ס"ב (כשנצטרפו בדיבוק ונשיכה).
- כט. רמב"ם הל' בכורים פ"ה ה"א. שבלי הלקט סי' ריב (פז, ב). ב"י ד"ה ואם ידוע. מ"א ס"ק ב.
- ל. ראה לקמן סי"ב (מדת חסידות להפריש גם חלת חוץ לארץ מן המוקף, כמו חלת ארץ ישראל).
- לא. במדבר טו, כ.
משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ה׳:א׳ - הטקסט מספריא
מצות עשה להפריש תרומה מן העיסה לכהן שנאמר ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה וראשית זו אין לה שיעור מן התורה אפילו הפריש כשעורה פטר את העיסה והעושה כל עיסתו חלה לא עשה כלום עד שישייר מקצתו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

