כב

כב אבל אסור לישראל להקדים דינר לחנוני נכרי ולומר לו שיתן מזונות לעבדו בפסחקכא ואחר הפסח יעשה עמו חשבוןקכב שמא יתן לו חמץקכג וחמץ זה הוא של ישראלקכד כיון שכבר נתן עליו דינר להחנוני (ואפילו לדברי האומריםקכה שישראל אינו קונה מטלטלין מנכרי בכסף בלבד מכל מקום כיון שהחנוני כבר קיבל הדינר מן הישראל הרי דעתו להקנות להישראל מזונות כנגד דינרו וכשהחנוני נותן אחר כך חמץ להעבד אינו נותן לו בתורת מכירת חמץ שלו אלא בתורת נתינת חמץ של ישראל והוא עושה שליחות הישראל שצוה לו ליתן מזונות לעבדו):

הערות

  1. קכא. רב פפא ב גמרא ע"ז סג, ב (לענין יין נסך ושביעית). מרדכי שם. שו"ע ס"ו (אף לדעה הב').
  2. קכב. גמרא שם ורש"י שם ד"ה ואני מחשב. וראה מ"מ וציונים.
  3. קכג. רמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"ג הכ"ה.
  4. קכד. רש"י שם ד"ה כשהקדים.
  5. קכה. לעיל סי' תמח ס"ח וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.

  1. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנ דין ישראל ונכרי שיש להם שותפות כא מאותו ספר ע"ז סג, ב
  2. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנ דין ישראל ונכרי שיש להם שותפות כד מאותו ספר ע"ז סג, ב
  3. שו"ת יורה דעה מפתחות סימן קצז ע"ז ס"ג:
  4. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנ דין ישראל ונכרי שיש להם שותפות ע"ז סג, ב