ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח:תמד דין ערב פסח שחל להיות בשבת ובו כ' סעיפים:

טו

חיפוש חדש

טו מי שהלך מביתו^סו בארבעה עשר^סז שחרית בין שחל בחול בין שחל בשבת^סח וקודם שהגיע זמן הביעור נזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו שלא ביערו ואין דעתו לחזור לביתו עד לאחר שיגיע זמן הביעור אם הוא הולך לדבר מצוה שזמנה כל היום כגון למול את בנו^סט או שהלך לסעודת מצוה כגון סעודת מילה^ע ופדיון הבן^עא וסעודת אירוסין ונשואין^עב של בת תלמיד חכם לתלמיד חכם^עג ובת עם הארץ לעם הארץ^עד אבל בת תלמיד חכם לעם הארץ או בת כהן לישראל כיון שאין זיווגן עולה יפה אינה נקראת סעודת מצוה^עה ואפילו הסעודה שעושין כשהחתן משלח סבלונות לכלתו שקורין אותה סעודת קנין גם היא נקראת סעודת מצוה^עו אין צריך לחזור לביתו ולבער החמץ אלא אם כן יש שהות ביום^עז שיחזור לביתו ויבער החמץ ויוכל לחזור לילך ולקיים המצוה אבל אם אין שהות ביום כל כך יבטלנו במקום שהוא שהרי אחר הביטול אין צריך לבערו אלא מדברי סופרים^עח ובמקום מצוה העמידו חכמים על דברי תורה^עט:

הערות

סו. משנה סוף פ"ג דף מט , א. טור ושו"ע ס"ז.
סז. רש"י שם ד"ה ההולך.
סח. שעכ"פ יכול לבערה באופן שנתבאר לעיל ס"ט.
סט. משנה שם. טור ושו"ע שם.
ע. שהיא סעודת מצוה, כדלעיל סי' רמט ס"ו. וראה מ"מ וציונים.
עא. בזמנו, שהיא סעודת מצוה, כדלעיל שם ס"ח.
עב. רמב"ם פ"ג ה"ט. מ"א ס"ק י. והיינו כשארס בו ביום, כדלעיל שם.
עג. רמב"ם הל' דעות פ"ה ה"ב.
עד. כסף משנה שם. ח"י ס"ק י.
עה. ר' יוחנן שם. ח"י שם.
עו. מ"א סוף ס"ק ט. ח"י שם.
עז. משנה שם. רש"י שם ד"ה אם יכול. טור ושו"ע שם.
עח. כדלעיל סי' תלא ס"ג.
עט. ב"י ד"ה ההולך. מ"א ס"ק יא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.