י
י אבל אם לא קיבל עליו הישראל אחריות גניבה ואבידה באונסעב * ואפילו אם הנכרי הוא אלם ויכפהו לשלם לו אף אם יגנב או יאבד ממנו באונס מכל מקום כיון שהישראל לא קיבל עליו אחריות האונס והוא פטור מדין תורה ומדין המלך אין החמץ נחשב כשלו עד שמתחייב באחריותו בגזילת הנכריעג:
[* אף על פי שקיבל עליו לשמרו שמירה מעולה כדרך השומרים ואם יפשע בשמירתו ולא ישמרנו כדרך השומרים יתחייב לשלם לו אין זה נקרא קבלת אחריות להיות הפקדון נחשב כשלו על ידי כן כיון שקבל עליו אחריותו אלא זה נקרא קבלת השמירה בלבד שקיבל עליו שישמור חמצו של נכרי ואם יפשע ולא ישמרנו יפה חייב לשלם לו שהפושע הוא כמזיק בידיםעד כיון שקיבל עליו לשמור כדרך השומרים והמפקיד סמך עליו ולא שמרו בעצמו.]
הערות
- עב. רמב"ם פ"ד ה"ג (וכדלעיל ריש ס"ט וש"נ). ח"י ס"ק א (דהיינו דוקא שקיבל, וכדלעיל ס"ט). פר"ח ס"א (ד"ה ולענין הלכה, דהכי נקטינן).
- עג. ראב"ד פ"ד ה"ד, וכביאור המ"מ שם. דעה הב' שבשו"ע ס"א. ט"ז ס"ק א. דעה הב' נתבארה לקמן סי"ג. וההכרעה – סט"ז.
- עד. רמב"ם הל' שכירות פ"ב ה"ג. פר"ח ס"א ד"ה והרמב"ם. וראה גם לקמן סי' תמא סי"ד. וראה לקמן סי' תמג קו"א ס"ק ב. חקרי הלכות ג סב, ב. שלחן המלך ח"ב ע' מו הערה 1. קובץ ד"ת ב ע' כא.
משנה תורה, הלכות שכירות ב׳:ג׳ - הטקסט מספריא
יראה לי שאם פשע השומר בעבדים וכיוצא בהן חייב לשלם שאינו פטור בעבדים וקרקעות ושטרות אלא מדין גניבה ואבידה ומתה וכיוצא בהן שאם היה ש"ח על מטלטלין ונגנבו או אבדו ישבע ובעבדים וקרקעות ושטרות פטור משבועה וכן אם היה שומר שכר שמשלם גניבה ואבידה במטלטלין פטור מלשלם באלו אבל אם פשע בה חייב לשלם שכל הפושע מזיק הוא ואין הפרש בין דין המזיק קרקע לדין המזיק מטלטלין ודין אמת הוא זה למבינים וכן ראוי לדון וכן הורו רבותי שהמוסר כרמו לשומר בין באריסות בין בשמירות חנם והתנה עמו שיחפור או יזמור או יאבק משלו ופשע ולא עשה חייב כמי שהפסיד בידים וכן כל כיוצא בזה שהפסיד בידים חייב על כל פנים:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

